החלטה בתיק בשא 13830/05 - פסקדין

1.         הרקע לעניין הובא בהחלטתי מיום 13/9/05 ואני מעתיק את הקטעים הרלבנטיים להלן:

"1.       ביום 12/3/02 ניתן פסק דין בשתי תובענות מאוחדות למתן צווים למסירת החזקה בקרקע, שהוגשו על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה מחוז חיפה לפי סעיף 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943. סגן הנשיא ד"ר ביין נעתר לתובענות ובחלק האופרטיבי של פסק דינו הורה על פינוי המותנה בכך שישולם סכום פיצוי על ידי מבקשת ההפקעה, פיצוי ששיעורו נקבע בפסק הדין ועוד נקבע, כי סכום הפיצוי ישמש להקמת בית כנסת במקום זה שעל פינויו הוחלט בפסק הדין.  בסעיפים 5 ו- 6 של פסק הדין כתב השופט המלומד: 

"5. עם זאת, סבורני שבבואי לקבוע את שיעור הפיצויים, עלי להביא בחשבון שיש בבית כנסת אטריבוטים הדומים במידה מסוימת לדירת מגורים. כוונתי היא, לאלמנטים הרגשיים המקרשים בין המתפללים למקום תפילתם הקבוע במשך שנים, הדומים במידה רבה לקשר הרגשי שיש לאדם למקום מגוריו הקבועים.

כמו כן, כשם שיש חשיבות להבטיח לאדם המפונה מדירת מגוריו קורת גג חילופית בבחינת צורך קיומי יסודי במישור הפיזי והרגשי, בדומה לכך שיש להבטיח שהמסורת התרבותית ומפוארות כדוגמת ניסבין וקמישלי, תשמר על ידי מציאה בכל ההקדם של מקום חילופי, עד כמה שניתן קרוב למיקום בית הכנסת הקיים (שיש להניח שהוא במרחק הליכה ממגורי המתפללים הקבועים באופן המאפשר תפילה בשבתות וחגים).

חשיבות קירבת הזמן לפינוי והקירבה הגיאוגרפית של בית הכנסת החילופי לזה החייב להתפנות היא קריטית, שכן השתהות יתירה במציאת מקום חילופי והרחקת המקום החילופי מזה המקורי, עלולים להביא להתפוררות קהילת המתפללים אשר יפוצו ויתפזרו לבתי כנסת אחרים ונמצאת המסורת התרבותית של הקהילות הנזכרות הולכת לאיבוד.

6. מכח השיקולים שהבאתי לעיל, בשים לב לכך שלא קל יהיה למצוא מבנה מתאים בדמי מפתח בסביבה ובשים לב לכך שיתכן ובית הכנסת יצטרך לעבור פעמיים - פעם אחת למגורים זמניים ופעם נוספת למגורי קבע לאחר שיוקם בית הכנסת החדש - אני פוסק לבית הכנסת פיצוי בסכום של 150,000$ בצירוף הוצאות העברה של 25,000$. בקביעת סכומים אלה כבר הבאתי בחשבון את הטענות של בית הכנסת כנגד חוות דעתו של סיוון.

אין מקום מעבר לכך לפסוק פיצוי בגין "נזק רגשי"".

2.           להבטחת ביצוע האמור בפסק הדין בכל הנוגע לסכומי הפיצויים והוצאות העברה של בית הכנסת, קבע השופט קרן מיוחדת בניהולו של ד"ר נחום מנחם "כספי הקרן ישמשו למטרה של מציאת שיכון חלוף לבית הכנסת".

הנאמן חוייב בהפקדה בבית המשפט של ערבות עצמית וערבות צד ג' "להבטחת ניהול תקין של הקרן".

2.             בהחלטתי מיום 13/9/05, בש"א 9537/05 נעתרתי  לבקשת הנאמן והעמותה ושחררתי את הנאמן מתפקידו כנאמן בהליכים הנוכחיים. עוד הוריתי על החזרת הערבויות שהופקדו על ידי הנאמן. עיכבתי את ביצוע החלטתי  עד ליום 30/9/05. ההחלטה האמורה הוגשה לאחר שכל בעלי הדין הגיבו לבקשה.

3.             לאחר  שהוגשה הבקשה הנוכחית,  ביום 2/10/05, עיינתי בתיק והתברר לי  שהערבות  האישית שהופקדה בתיק על ידי הנאמן  ביום 6/3/02, לפי החלטת סגן הנשיא ד"ר ביין, הוחזרה לנאמן על ידי המזכירות עם מכתב לוואי מתאריך 14/9/05.  בנסיבות אלה ספק בעיניי אם יש טעם מעשי  לבקשה הנוכחית.  ברור, שהבקשה הוגשה לאחר  שחלף המועד לגביו ניתן עיכוב ביצוע.

4.             גם לגופו של עניין אינני סבור שיש מקום לבקשה במסגרת הנוכחית.  במאמר מוסגר אני מציין שהמבקשת צרפה לבקשה מה שנחזה להיות העתקים צילומיים בלתי קריאים לחלוטין של תצהירים.

5.             כפי שהערתי בהחלטתי מיום 13/9/05, לא ראיתי מקום למתן סעדים במסגרת ההליכים הנוכחיים, כאשר אלה מתבקשים על סמך טענות עובדתיות המתייחסות לתקופה שלאחר מתן פסק הדין.

                טענות מסוג זה, ראוי שתתבררנה בהליך עצמאי.  הטענות שבנימוקי הבקשה הנוכחית  מתייחסות לדרך ניהול העמותה המבקשת. גם טענות מסוג זה אינן יכולות להידון, כבדרך אגב, במסגרת בקשה שעניינה מינוי נאמן לצורך ביצוע פסק דין.

6.             אינני מביע דיעה באשר לגוף הטענות העובדתיות הנטענות בבקשה הנוכחית.  אין בשחרור הנאמן מתפקידו כדי לשנות את המטלות שהוטלו עליו בהתאם לפסק הדין או כדי לגרוע מחובותיו על פי דין. בנתון לדברים אלה ובשים לב לשיקולים דלעיל ולאלה שהובאו בהחלטתי מיום 13/9/05, אני דוחה את הבקשה 13830/05.  הואיל ולא התבקשה עמדת בעל הדין שכנגד, אינני עושה צו בדבר הוצאות.

7.             המזכירות תשלח העתק מאושר בדואר של ההחלטה הנוכחית לכל בעלי   הדין, הן בבקשה הנוכחית והן בהליך העיקרי.

ניתנה היום י"ג בתשרי, תשס"ו (16 באוקטובר 2005) בהעדר הצדדים.