החלטה בתיק בשא 13773/07 - פסקדין

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, אשר ניתן ע"י כבוד השופט וגנר בת.א. 8665/03, לפיו חוייבו המבקשים לשלם למשיב פיצויים בסך כולל של 98,544 ש"ח (לאחר ניכוי אשם תורם בשיעור 40%), בגין תאונה אשר אירעה למשיב בעת ביצוע סקי מים, בעת שבסירה נהג בעליה, הוא המבקש     מס' 1.

הבקשה הוגשה לאחר שבקשה לעיכוב ביצוע, אשר הוגשה לבימ"ש קמא, נדחתה.

המבקשת טוענת, כי סיכויי הערעור טובים וכי קיים חשש "ברור וודאי" כי אם לא יעוכב פסק הדין ויתקבל הערעור, לא יוכל המשיב להחזיר את אשר ישולם לו על פי פסק הדין.

הכלל הוא כי פסק-דין יש לבצע סמוך למועד נתינתו, שכן בעל דין שזכה במשפטו זכאי ליהנות באופן מיידי מפרי זכייתו וככלל אין די בהגשת ערעור כדי לעכב את הביצוע - ע"א 7610/06 - דנאל פיתוח (1991) בע"מ נ' ורדיה חברה להשקעות בע"מ ; ע"א 11118/05 - א.ד. חברה קבלנית לבנין והשקעות בע"מ נ' נחה האן.

על בעל- דין המבקש לחרוג מכלל זה, מוטל הנטל להוכיח את קיומם של שני תנאים מצטברים: האחד, כי קשה יהיה לתקן את הנזק שיגרם לו אם הערעור יתקבל, וכי נזק זה יהיה כבד      מהנזק שיגרם לזוכה אם יעוכב הביצוע. התנאי השני הוא, כי סיכויי הערעור טובים הם -         ב"ש 227/87 קרן כימיקלים בע"מ נ' ויטקו כימיקלים בע"מ, פ"ד מא(1) 713; בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נ(5) 403); בש"א 216/89 אברהמי נ' בנק המזרחי, פ"ד מג(2) 172.

הלכה זו חלה ביתר שאת על פסק דין שעניינו חיוב כספי בלבד, שכן נזק כספי ניתן, דרך כלל, לתיקון בדרך של השבה. לגבי נזק כספי נאמר: " לרוב אין המדובר בנזק בלתי הפיך שאין לתקנו, מלבד במקרים בהם יש בידי החייב לשכנע כי לא יוכל להיפרע מהזוכה אם יצליח בערעור" - בש"א 216/89 הנ"ל, וכן: ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל שיווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו(4) 178, 182; ת"א (חיפה) 205/01 - מאיר רות תקווה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ; רע"א 214/88 טוויל נ' דויטש, פד"י מד(3) 752, 754; וכן ע"א 7610/06 וע"א 11118/05 הנ"ל.

המבקשים טוענים, כי לאור כך שהמשיב משתכר שכר מינימום ואף מחליף עבודות, ברי שהוא לא יוכל להחזיר את הסכומים אשר ישולמו לו ומפנים לפסקי דין הקובעים, כי כאשר קיים חשש כזה, די בסיכויי ערעור, ולו קלושים, כדי שביהמ"ש יורה על עיכוב ביצוע פסק הדין.

יצויין, כי בשניים מפסקי הדין אליהם מפנה ב"כ המבקשים לא היה מדובר בפסק דין כספי בלבד, ואילו בפסה"ד השלישי (6146/00), התקיימו נסיבות מיוחדות.

על שני השיקולים הנ"ל, אומר ביהמ"ש בע"א 6146/00 - עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה, אליו הפנה ב"כ המבקשים, כי אלה " אינם שיקולים עצמאיים ובלתי-תלויים, שכן ככל שמשתכנע בית המשפט, כי סיכויי הערעור גדולים יותר, כך תידרש הוכחה פחות מוצקה של מאזן נוחות הנוטה לטובת המערער; גם ההיפך נכון: 'כאשר לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו, די בכך, בדרך כלל, שיש למערער סיכוי כלשהו, ולו גם קלוש, כדי להיענות לבקשת עיכוב ביצוע"' (המ' 103/81 (ע"א 23/81) הרשקו נ' אורבוך, פ"ד לה(666 (2)" (ההדגשה איננה במקור).

וראו לענין היחסים השלובים בין שני השיקולים, גם: ע"א 301/07 - המגן חברה לביטוח בע"מ  נ' אושרת גויטע.  

לאחר שעיינתי בפסק הדין ובטענות הצדדים, סבורתני, כי גם אם יש לערעור סיכויים כלשהם, ובהתחשב בשיעור האשם התורם אשר הושת על המשיב, וכן בהתחשב בכך שחלק מטענות המבקשים מופנות כנגד ממצאים עובדתיים, אשר נקבעו ע"י בימ"ש קמא, אשר בהם נוטה ערכאת הערעור שלא להתערב - ע"פ 9352/99 יומטוביאן נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(4) 632 (2000) והאסמכתאות שם.

אינני סבורה שסיכויי  הערעור גבוהים ומנגד - לא הונחה, בפניי, כנגדם, תשתית מספקת כדי שכנוע שלא יוכל המשיב להחזיר את אשר ישולם לו על פי פסק הדין. המשיב עובד באופן סדיר (הגם שהוא מחליף מקומות עבודה ומשתכר שכר מינימום), בהשכלתו הינו מכונאי רכב, בעל 12 שנות לימוד ואין בנתונים אלה, בנוסף לגילו הצעיר, כדי להראות חוסר יכולת להחזיר כספים, ככל שיתקבל הערעור.

לאור האמור לעיל, נדחית הבקשה.

הוצאות הבקשה יובאו בחשבון במסגרת הערעור.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים .

ניתנה היום ו' בחשון, תשס"ח (18 באוקטובר 2007) בהעדר הצדדים.

סוזי א.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: