החלטה בתיק בשא 13731/05 - פסקדין

לפני בקשה לביטול צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד כנגד המבקשים, הם הנתבעים 1 ו-2 לכתב התביעה המתוקן וכן, בקשה למתן רשות להגן.

המשיב, בנק הפועלים בע"מ להלן: "המשיב" ו/או "הבנק", הגיש כנגד הנתבעים 1 ו-2 ה"ה רודנקוב, להלן : "המבקשים", תביעה כספית בסדר דין מקוצר בגין יתרת חובה שהצטברה בחשבונם בבנק.

במסגרת תביעה זו, עתר המשיב לקבלת סעד זמני של עיקול על זכויות המבקשים.

המבקש סעד של עיקול, צריך לשכנע את בית המשפט בראיות מהיימנות לכאורה, הן לקיומה של עילת תביעה והן לקיומו של חשש סביר, שאי מתן הצו יגרום להכבדה בביצוע פסק הדין שינתן.

עילת התביעה.

המשיב  טוען כי ביום 2.5.04 או בסמוך לכך חתמו המבקשים על כתב התחייבות וערבות להחזרת הלוואה לפיו ביקשו ממנו להלוות להם סך של 77,000 ש"ח.

המשיב נעתר לכך ואף החתים לצורך כך שני ערבים נוספים.

לטענת המשיב, המבקשים לא עמדו בפרעון יתרת ההלוואה הקבועה בכתב ההתחייבות ויתרת חובם מסתכמת בסך של 75,092.21 ש"ח.

על פי טופס הבקשה לפתיחת חשבון ותנאים כלליים שעליו חתמו המבקשים בעת פתיחת החשבון, רישומי הבנק מכל סוג שהוא בספרי  הבנק יחשבו כנכונים וישמשו כהוכחה מספקת לקיומם של הרישומים, ולנכונות כל הפרטים הנקובים בהם, כך גם בטופס ההלוואה מיום 2.5.04, שחתמו המבקשים, בו נקבע בסע' 17:

            " הלווה והערבים מאשרים כי ספרי הבנק וחשבונותיו נאמנים

            עליהם, ייחשבו כנכונים וישמשו כראיה לכאורה נגדם לכל

            פרטיהם, ובין השאר בכל הנוגע לחישוב מרכיבי ההלוואה,

            לפרטי השטרות הערבויות והבטוחות האחרות וכל ענין אחר

            הקשור לכתב התחייבות וערבות זה".

די באמור לעיל, כדי לקבוע ולו במעמד צד אחד כי מסמכי הבנק מהווים ראיה לכאורה לקיומה של יתרת חובה.

השאלה האם במסגרת הדיון במעמד הצדדים, הטילו המבקשים ספק בקיומה של עילת התביעה.

במסגרת החקירות שהתנהלו בפני, הוצגו שני מכתבים אשר נכתבו ע"י המבקשים ו/או בשמם ואשר הופנו אל הנהלת הבנק - מוצגים מש/1 ומש/2 אשר יש בהם להוות ראיות לכאורה לחיזוק המסקנה בקיומה של עילת תביעה.

ראשית, במוצג מש/1- מכתב המבקשת להנהלת הבנק, נכתב בזו הלשון:

            " בסניף שלי הכריחו אותנו לקחת הלוואה בסך של 78,000 ש"ח