החלטה בתיק בשא 13604/07 - פסקדין

1.         בפניי ערעור על החלטת הנאמן לדחות שתי תביעות חוב שהוגשו ע"י המערערת.

2.         המערערת הגישה נגד החייב תביעת חוב על סך 9,681 ש"ח והתבססה על פסק דין שניתן נגד החייב ביום 14/7/03 בת.א. 1162/03 (שלום צפת) (להלן: התביעה הראשונה).

            עוד הגישה המערערת תביעת חוב על סך 11,586 ש"ח והתבססה על פסק דין שניתן נגד החייב ביום 13/1/05 בת.א. 1821/04 (שלום צפת) (להלן: התביעה השניה).

החלטת הנאמן

3.         הנאמן בחר להשתמש בזכותו (שהיא גם חובתו) "להציץ מאחורי פסק הדין"; זאת, בפרט מאחר ופסקי הדין ניתנו מבלי שהחייב הגיש בקשות רשות להתגונן ומבלי שהתביעות נדונו לגופן.

4.         לעניין התביעה הראשונה - הנאמן ציין כי מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה עולה כי פרטי ההזמנה נרשמו ע"י נציגי התובעת (המערערת) ונשלחו מטעמה באמצעות פקס לאישורו של המזמין, החייב. החייב אישר את ההזמנה בחתימת ידו ובתוספת חותמת החברה ושיגר חזרה את הטופס למשרדי התובעת. עוד ציין כי לא הומצאה חשבונית מס ולא נטען כי הונפקה כזו. "אילו הונפקה - אזי סביר להניח כי בנסיבות שנוצרו, הונפקה מאוחר יותר 'חשבונית זיכוי' המבטלת את קודמתה".

            הנאמן קבע כי הנוסח בכתב התביעה בו נטען כי "הנתבע הזמין מאת התובעת שירותי פרסום" מטעה, כיוון שהנתבע (החייב) אמנם הזמין שירותי פרסום, אולם עשה זאת מטעם ועבור חברת "רהיטי גורן בע"מ" (להלן: החברה) ולא באופן אישי.

            עוד ציין כי האמור בחלק התחתון של ההזמנה באותיות קטנות, לפיו "... מוסכם בזאת כי אם המזמין הינו תאגיד אזי החותם להזמנה הינו ערב אישית לביצוע התשלום עפ"י ההזמנה לפרעון שיקים שימשוך התאגיד...", איננו מחייב, ולו מחמת הדפסת ההערה בכתיב קטן, צפוף ולא בולט.

            זאת ועוד, התחייבות המזמין מוגבלת לפרעון שיקים שימשוך התאגיד ושיקים כאלו לא הוצגו.

5.         לעניין התביעה השניה - זו התבססה על המחאות שמשכה החברה לטובת המערערת בגין שירותי פרסום שניתנו לה. חלק מהשיקים הופקדו וסורבו מאחר וחשבון הבנק של החברה הוגבל ובחשבון לא הייתה יתרה שתחייב את הבנק בכיבוד השיקים. שאר השיקים לא הופקדו, כיוון שהיה ברור שהשיקים לא יכובדו מאותה סיבה.

התביעה הייתה להרים את מסך ההתאגדות של החברה ולחייב את שני בעלי המניות שלה (בהם החייב), בתשלום חובות החברה.

            הנאמן ציין כי לא שוכנע במקרה דנן כי "נעבר קו הגבול בין התנהגות בתום לב וישרה מטעם החייב או מי מבעלי המניות, לבין מחדל בהתנהלותם העסקית שתמוטט את החברה".

            הנאמן קבע כי בתשתית שבכתב התביעה, אין כדי לשכנע כי בעת משיכת ההמחאות, ידעו החייב או מי מבעלי המניות שהחברה לא תוכל לפרוע את השיקים. השיקים ניתנו למועדים מאוחרים, מועד הפרעון היה מספר חודשים לאחר קבלת השירותים מהתובעת.

            עוד קבע כי "דווקא נסיונם של בעלי המניות של חב' רהיטי גורן בע"מ לארגן מכירה 'גדולה' המגובה בקמפיין פרסומי גדול, היא פעולה אשר ננקטה על ידם על מנת לשפר את מצבה של החברה ולא במטרה להונות מי מלקוחותיה ו/או מי מספקיה".

            הנאמן קבע כי התובעת לא הוכיחה כי "'השימוש ביישותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד לסכל כוונתו של כל דין או להונות או לקפח את תובעת', כפי שנטען בסעיף 13.1 לכתב התביעה".

            כמו כן, לא הובאו ראיות ולא הוכחו הטענות שבסעיפים 13.2, 14.1, 14.2 ו-14.3 לכתב התביעה. גם לא הובאה שום ראיה תומכת לנטען בסעיף 15 לכתב התביעה כי "הנתבעים ונתבעת מס' 1 (החברה) חד הם, ולא הייתה הפרדה ממשית בנכסיהם ונכסי החברה" וכי "כל הפרדה רכושית אם הייתה, הייתה מלאכותית ומטרת קיום היישות המשפטית הנפרדת של הנתבעת מס' 1 הייתה התחמקות מפירעון חובות".

            הנאמן דחה את התביעה כיוון שהנושה לא הרימה את הנטל הכבד המוטל על כתפיה כמי שמבקשת להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את בעלי המניות באופן אישי בחובותיה של החברה.

טענות המערערת

6.         הנאמן אמנם רשאי "להציץ מאחורי פסקי הדין", אך אין פירושו שהוא חייב להתעלם מפסק דין של בית משפט מוסמך. לחייב היה יומו בבית המשפט ויכול היה להגיב ולהתגונן. להעדר תגובה מטעם החייב יש משמעות לצורך בדיקת תביעת חוב, בפרט כשמדובר בשאלות שבעובדה.

7.         לעניין התביעה הראשונה -

            אין שום קשר בין הוצאת חשבונית לבין החבות בתשלום. הנאמן איננו מפקח על ניהול ספרים מטעם שלטונות המס.