החלטה בתיק בשא 13504/06

1.         בפני בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון הכרוכים בהגשת ערעור על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' ס.נ. הש' אביטל בית-נר), אשר ניתנה ביום 11.7.06 בת.א. 1954/05. 

המבקשת משתיתה את בקשתה על מצבה הכלכלי הקשה, ותומכת בקשתה בתעודה של הלשכה לסיוע משפטי. כמו כן טוענת המבקשת כי סיכויי הערעור טובים נוכח הטעות הגלויה שנפלה בפסק דינו של בימ"ש קמא.  

2.         א. המשיבה 2 הודיעה כי אינה מתנגדת לפטור מאגרה, לאחר שהוצגה בפניה התעודה של הלשכה לסיוע משפטי, המעידה לכאורה על חוסר יכולתה של המבקשת לשלם אגרה.

            ב. המשיבה 1 (להלן: המשיבה) מתנגדת לבקשת המבקשת לפטור מאגרה ומערבון בטענה כי המבקשת לא פרשה בפני ביהמ"ש תמונה מלאה של נכסיה ולא הוכיחה כי לא תוכל לגייס את סכום הערבון מהבנקים או מקרובי משפחה.

            עוד טוענת המשיבה כי הערעור חסר בסיס, משנידון על ידי שתי ערכאות, ביהמ"ש לתביעות קטנות ובימ"ש השלום בקריות. המבקשת מבקשת לחמוק בכל דרך מתשלום חובה למשיבה, וכעת היא מבקשת לחמוק מהפקדת ערבון. המשיבה הוציאה הוצאות נכבדות בהליכים שניהלה נגד המבקשת, ואין מקום לפטור את המבקשת מהפקדת ערבון להבטחת הוצאותיה, משהיא מוטרדת פעם אחר פעם לביהמ"ש עבור תובענה שנדונה כבר פעמיים.

3.         המבקשת השיבה לתגובת המשיבה וטענה כי היא עומדת בכל תנאי הפטור לפי תק' 13 לתק' ביהמ"ש (אגרות) התשמ"ח-1987, וזאת בניגוד לטענת המשיבה. כמו כן טענה כי בפני בימ"ש קמא נערך דיון בזק במהלכו טען פרקליט המשיבה כי פסק הדין שניתן על ידי ביהמ"ש לתביעות קטנות היווה מעשה בית דין.

4.         לאחר שעיינתי בבקשה ונוכח הנימוקים המצויינים בתגובת המשיבה 2, שאינה מתנגדת לבקשה, אני פוטרת את המבקשת מתשלום אגרה בערעור.

5.         אשר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון, על המבקשת לשכנע את בית המשפט בקיומם של שני תנאים מצטברים; כי אין ביכולתה לשלם את הערבון וכי קיימים סיכויים להצלחת הערעור.

באשר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון, רף הדרישות המוטל על המבקש פטור מהפקדת ערבון גבוה מזה המוטל על המבקש פטור מאגרה. הפקדת הערבון נועדה להבטחת המשיבים שמא יצאו נפסדים בשל אי יכולתם לגבות את ההוצאות, אם ייפסקו לטובתם.

"הכלל הוא, כי על בעל דין המערער (או מבקש לערער) מוטלת החובה להפקיד בטוחה זמינה ויעילה להבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד - אם יידחה ערעורו (וראו, לדוגמא: ע"א 2265/99 אמנון טל נ' א.א. יבואני תבואות ומספוא, לא פורסם, רע"א 1243/98 אלפי נ' אלפי, לא פורסם, ע"א 2021/94, 2018/94, 1989/94, 2044/94, 2022/94, כונס הנכסים הרשמי נ' ארוין זוסמן ואח', לא פורסם). על מי שמבקש לחרוג מכלל זה (בין על ידי הפטרתו מחובת הפקדת ערבון ובין על ידי המרת חיובו בהפקדת ערבות בנקאית בחיוב בהפקדת ערבות צד ג' - שמימושה אינו ודאי ומעצם טבעו הוא טעון נקיטת הליכים נוספים), מוטל הנטל להראות כי סיכוייו לזכות בערעור גבוהים (וממילא הסיכויים, כי יחוייב בהוצאות המשיב נמוכים) וכי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו את הפקדת הערבון הנדרש (וראו: בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2), 383)". (ראה ע"א 6217/99 אהרון קורן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ תק-על 2000(2), 128; וכן ע"א 6517/00 בניטה ואח' נ' עמותת שערי ציון-דיור לקהל החרדי ואח', תק-על 2000 (3), 2574).

מעבר לגירסתה של המבקשת בתצהירה, אין כל ראייה על כך כי אין למבקשת אף גורם המסוגל לסייע לה לגייס את סכום הערבון.

"זאת ועוד, הלכה היא כי המבקש פטור מהפקדת ערבון בשל מצבו הכלכלי חייב להוכיח בטרם יזכה בפטור שעשה נסיונות למצות את כל אפשרויותיו ולגייס כספים גם ממקורות אחרים, לרבות בני משפחה וידידים (בש"א 494/95 שמעוני נ ' שמעוני, תקדין עליון 95(1) 1211)". (ראה ע"א 7411/98 הנ"ל בעמ' 81; וכן בש"א 4667/90 אלפסי נ' אלפסי, תק-על  90(4), 132; רע"א 8496/99 ציון אדרי נ' בנק לאומי לישראל, תק-על 2000(2), 239; בש"א 220/88 שרייר נ' נקש ואח', תק-על 88(3), 156).

6.       זאת ועוד, גם אם יש בסיס לטענת המבקשת בדבר מצבה הכלכלי הקשה, לא ראיתי להענות לבקשתה, שכן המבקשת טרם פרעה את מלוא החיוב בהוצאות שהוטל עליה על ידי בית המשפט קמא. עובדה זו עומדת בעוכריה של המבקשת שהרי הערבון נועד כל כולו להבטחת הוצאות המשיבה בהליך הערעור, ואי תשלום הוצאות המשיבה בהליך דלמטה, רק מוכיח את הצורך בחיוב המבקשת בהפקדת ערבון להבטחת הוצאות המשיבה ונותן לכך משנה תוקף.

" אי תשלום הוצאות בבית משפט קמא יכול להוות שיקול משמעותי באי מתן פטור מהפקדת ערבון בהליך של ערעור". (ראה רע"א 7028/00 אי.בי.אי. ניהול קרנות נ' אלסינט תק-על 2001 (3) 2139; וכן ע"א 8223/98 ורד שאול נ' דר' חיים פרידמן, תק-על 99(2) עמ' 1562; ע"א 976/00 אחים חג' עלי ושות' נ' קרן האיזון תק-על 2000(2) עמ' 1896; בש"א 2008/94 מאירה ואריק ארטרכט נ' יעקב זלבסקי ואח', תק-על 94(2), 1351).

7.      בבקשה נטען כי סיכויי הערעור גבוהים אולם מעיון בכתב הערעור עולה לכאורה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים.

         ביהמ"ש קמא קבע כי המבקשת מודה שלא שילמה את חובה למשיבה, ועיקר טענותיה מתייחסות לזכות הקיזוז העומדת לה ולבעלה בשל חיובים שהמשיבה חבה להם.

         טענות אלה נדונו בבימ"ש לתביעות קטנות (ת.ק. 536/05) בתביעה שהגישה המבקשת ובעלה כנגד המשיבה, עניין זה הוכרע וקיים לגביו מעשה בית דין. לכאורה אין ממש בטענת המבקשת כי פסק הדין של ביהמ"ש לתביעות קטנות אינו מהווה מעשה בית דין לעניין הסוגיות שנדונו שם. (לעניין זה ראה רע"א 1958/06 סויסה נ. חברת צ'מפיון מוטורס (ישראל בע"מ), טרם פורסם ניתן ביום 20.10.06, שם נקבע כי קיים השתק עילה בנושאים שנידונו בפני בימ"ש של תביעות קטנות, אם כי ביהמ"ש גמיש בפרשנותו).

         בנסיבות אלה, יש משנה חשיבות להבטחת הוצאותיה של המשיבה, בהליך השלישי המתנהל באותו עניין.   

8.      מכל המקובץ עולה כי אין מקום לקבל את הבקשה, והיא נדחית.