החלטה בתיק בשא 13482/06

1.         בפני בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון הכרוכים בהגשת ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' סגנית הנשיא, הש' צ. קינן), אשר ניתנה ביום 29/6/06     בתמ"ש 29050/04.

2.         נימוקי הבקשה מושתתים על מצבו הכלכלי הקשה של המבקש וחובותיו הרבים לגורמים שונים, העומדים על למעלה ממליון ש"ח. על פי הנטען, המבקש ואשתו הוכרזו פושטי רגל ביום 22.8.06 והושת עליהם תשלום עיתי בסך של 3,000 ש"ח לחודש לקופת פשיטת הרגל, אין בהכנסה החודשית של המבקש ואשתו כדי למלא את צרכי המשפחה, הם אינם מסוגלים לשאת בתשלומי משכנתא ומיסי ערייה, וכיום הם מצויים בהליכים למכירת ביתם לצורך כיסוי החובות.

לטענת המבקש, נוכח מצבו הכלכלי הקשה אין ביכולתו לשלם את האגרה הכרוכה בהגשת הערעור ואף לא להפקיד ערבון כנדרש, ואין לו למי לפנות בבקשה לעזרה בתשלום האגרה והערבון.

כן נטען כי בסוג זה של הליכים, בהם המבקש הינו פושט רגל, מן הראוי להפעיל את סמכות הפטור בדרך גמישה ובשיקול הדעת מתון בכדי למנוע תוצאה החוסמת באופן ממשי את זכות הערעור של המבקש. (בעניין זה הפנה המבקש לע"א 4385/01 אלון נורית נ' הכנ"ר, פ"ד נה(5) 361).  

3.         המשיבה 3 (להלן: המשיבה) מתנגדת לבקשה לפטור מאגרה מהטעמים הבאים:

א. הבקשה אינה עונה על דרישות תקנה 13(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשמ"ח - 1987 (להלן: התקנות), מאחר שהמבקש לא העמיד תשתית ראייתית לחוסר יכולתו הכלכלית לתשלום האגרה.

ב. לפי תקנה 13(ב) לתקנות האגרות על המבקש פטור מאגרה לשכנע את ביהמ"ש בקיומם של שני תנאים מצטברים, האחד כי אין ביכולתו לשלם את האגרה, והשני כי ההליך בגינו מתבקש פטור מאגרה מגלה עילה. גם בהתמלא שני תנאים אלה עדיין מוסמך ביהמ"ש לדחות את הבקשה.

ג. על המבקש פטור מאגרה מוטל הנטל לשכנע את ביהמ"ש כי מיצה את כל האפשרויות לגיוס הסכומים הדרושים לתשלום האגרה מסביבתו הקרובה או בדרך של קבלת הלוואה או מימוש נכסים.

המבקש לא עמד בתנאים להוכחה של העדר יכולתו לשלם את האגרה. המבקש לא הציג תמונה מפורטת אודות ניסיונותיו לקבל סיוע מבני משפחתו וממעגל קרוביו לצורך תשלום האגרה, ואין די בטענתו הכללית כי "בשים לב למצבו הכלכלי הקשה אין לו למי לפנות לעזרה בתשלום האגרה". 

ד. העובדה כי המבקש הוכרז פושט רגל אין בה כדי לפטור אותו מתשלום אגרת ביהמ"ש או מכל תשלום שהוא באופן אינהרנטי. בעוד שלצורך הכרזה על אדם פוש"ר נדרש הוא להוכיח חוסר יכולת לפרוע את חובותיו, בבואו לבקש פטור מתשלום אגרה, עליו להוכיח תנאי נוסף, שהמבקש בעניינו לא עמד בו, כי אין ביכולתו להסתייע לעניין התשלום מאגרה בקרוביו.

בנוסף לכך, המבקש הוכרז פושט רגל, אולם לא הופטר מתשלום חובותיו ומכאן שעדיין קיים טעם בניהול ההליך פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים. ההכרזה על אדם פושט רגל אינה מקנה לו חסינות מפני צבירת חובות נוספים, וכל תכלית ההכרזה הינה להגיע להסדר תשלומים אפשרי, בשיעורים שבהם יכול לעמוד החייב בפני נושיו הרבים.  לפיכך, אין סיבה שהמשיבה תיתן שירותיה למבקש ותקופח בבואה לקבל את שכרה, וכי קופת תשיא בעלויות ההתדיינות של המבקש בעוד שיש ביכולתו לפרוע את חובו, ולו בשיעורים מקופתו.

 ה. המבקש בחר שלא להתייחס לעובדת ייצוגו על ידי עורך דין פרטי ולאופן מימון שכר טרחתו, הן הליכי פשיטת הרגל והן בהליכים המתקיימים בביהמ"ש לענייני משפחה, והן בהליך הערעור, וחזקה על מי שידו משגת לממן ייצוג על ידי עורך דין, שיכול לשלם אף את אגרת ביהמ"ש.

ו. מכל האמור לעיל עולה כי המבקש לא הוכיח העדר יכולת מוחלט לתשלום האגרה.  משמעותו של מתן הפטור הוא הטלת ההוצאות המשפטיות של המבקש על קופת הציבור, והפטור נועד להיות מוצא האחרון ממנו יכול להנות רק מבקש שישכנע את ביהמ"ש לא רק שאין ביכולתו לשלם את האגרה, אלא גם שאינו יכול לגייס את הסכום הדרוש על ידי הסתייעות בסביבתו הקרובה.

4.         המשיבים 1 ו-2 (להלן: המשיבים) מתנגדים לבקשה לפטור מאגרה וערבון מהנימוקים הבאים:

א. המשיבים סומכים תגובתם לעניין הבקשה לפטור מאגרה על נימוקי המשיבה.

ב. באשר לפטור מערבון, המבקש לא התייחס כלל לסיכויי הערעור הנמוכים על פסק הדין של ביהמ"ש קמא.

ג. רשימת החובות שהציג המבקש בבקשתו אינה מעלה ואינה מורידה לענייננו, שכן מצבו הכלכלי של המבקש נדון במסגרת הליך פשיטת הרגל, וביהמ"ש לקח בחשבון גם את חיובו של המבקש לתשלום מזונות נשוא הערעור. כן נטען כי צו הפשיטת הרגל ניתן לאחר שביהמ"ש דחה את בקשתו של המבקש להפטר מחובותיו בטרם הכרזתו פושט רגל,  ומכאן שגם לדעת ביהמ"ש של פשיטת הרגל המבקש יכול לעמוד בהחזר החודשי שהושת עליו, לרבות תשלום המזונות.

ד. המבקש לא שילם את ההוצאות שנפסקו לו בביהמ"ש קמא, ובנסיבות העניין מידת הצדק מחייבת לשמור על זכויותיהם של המשיבים, שלא ייצאו מופסדים אם הערעור יידחה.

דיון