החלטה בתיק בשא 13457/06

1.         בפני בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון הכרוכים בהגשת ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו (כב' הש' זיאד סאלח), אשר ניתנה ביום 6.7.06 בתיק בש"א 2065/06, לדחות בקשתו של המערער לביטול הגבלה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981.

נימוקי הבקשה מושתתים על מצבו הכלכלי הקשה של המבקש.

לטענת המבקש אין ביכולתו לשלם את האגרה הכרוכה בהגשת הערעור ואף לא להפקיד ערבון כנדרש, ולחלופין הוא מבקש להמירו בערבות צד ג'.

2.         המשיב 1 (להלן: המשיב) מתנגד לבקשה מהטעמים הבאים:

א. הבקשה אינה עונה על דרישות תקנה 13(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשמ"ח - 1987 (להלן: התקנות), מאחר שהמבקש לא העמיד תשתית ראייתית לחוסר יכולתו הכלכלית לתשלום האגרה.

ב. לפי תקנה 13(ב) לתקנות האגרות על המבקש פטור מאגרה לשכנע את ביהמ"ש בקיומם של שני תנאים מצטברים, האחד כי אין ביכולתו לשלם את האגרה, והשני כי ההליך בגינו מתבקש פטור מאגרה מגלה עילה. גם בהתמלא שני תנאים אלה עדיין מוסמך ביהמ"ש לדחות את הבקשה.

ג. התצהיר של המבקש חייב להכיל פרטים מלאים ומהימנים באשר למקורות הכנסתו של המבקש, ובהעדר פרטים כאמור לא נתמלאו הדרישות הקבועות בתקנה 13.

ד. על המבקש פטור מאגרה מוטל הנטל לשכנע את ביהמ"ש כי מיצה את כל האפשרויות לגיוס הסכומים הדרושים לתשלום האגרה מסביבתו הקרובה או בדרך של קבלת הלוואה או מימוש נכסים.

המבקש לא עמד בתנאים להוכחה של העדר יכולתו לשלם את האגרה. תצהירו אינו כולל את כל הפרטים הנדרשים, ולא צורפו מסמכים מספיקים אשר יאמתו את יכולתו הכלכלית.

ה. מכל האמור לעיל עולה כי המבקש לא הוכיח העדר יכולת מוחלט לתשלום האגרה.

ו. רף הדרישות המוטל על המבקש פטור מערובה גבוה מזה המוטל על מי שמבקש פטור מאגרה, והמבקש לא עמד בו. באשר לסיכויי הערעור, הם נמוכים ובקשתו לביטול הגבלה נדחתה לגופה כמפורט בהחלטה.

3.         המשיב 3 מעלה בתגובתו נימוקים דומים לאלו של המשיב 1, ומוסיף כי מבקשת המבקש ומפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא עולה כי ההגבלה על חשבונו של המבקש אצל המשיב הוסרה, וכי כל מטרת בקשתו היא קבלת הוצאות שאינו זכאי להן תוך שהוא מסב טרדה והוצאות למשיב 3.

כן נטען כי כבר בשלב זה ברי כי ההליך העיקרי אינו מגלה טענות ממשיות הראויות לבירור, והמבקש אינו מציע בטוחה כלשהיא להבטחת הוצאות המשיב 3. איזון ראוי בין האינטרסים השונים מחייב שמירה על זכויות המשיב 3 המוטרד בהליכי סרק בשל מחדלי המבקש.

4.         המשיבה 4 (להלן: המשיבה) מתנגדת לבקשה לפטור מאגרה בטענה כי המבקש שילם את האגרה, ומששילמה בפועל, אינו יכול להשמע בטענה של העדר יכולת לשלמה. 

דיון

5.         הטעם לחיוב באגרה נידון בבג"צ 6490/04 נאדר מוחמד עלי סביח ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פ"ד נט(3) 742, בסעיף 9 לפסה"ד.

א. תקנה 13(א) לתקנות בית המשפט (אגרות), תשמ"ח- 1987 (להלן: התקנות) קובעת כי על המבקש לפרט בבקשתו את רכושו. לשון התקנה:

" בעל דין שבעת שמוטל עליו לשלם אגרה, טוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לכתב העיקרי בקשה לפטור מתשלום האגרה, ותצהיר שבו יפרט את רכושו, רכוש בן זוגו והוריו אם המבקש סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה".

המבקש לא עמד בדרישות התקנה, ולא פירט את כל הטעון פירוט.