החלטה בתיק בשא 13410/06

בפני בקשה למחיקת כותרת ובקשת רשות להתגונן בפני תביעת התובע בסדר דין מקוצר.

התביעה שהוגשה בתיק זה, הינה לתשלום שכר טרחת עורך דין.

5129371

העובדות

המשיב - התובע הינו עורך דין והמבקשת היתה לקוחותו.

בין הצדדים נחתם הסכם שכר טירחה מיום 13.11.01, אשר צורף כנספח א' לכתב  התביעה.

המבקשת הפסיקה את ייצוגה על ידו במהלך שנת 2004, זאת ללא שהסדירה את שכרו עבור טרחתו עד ליום זה בעניינה. אשר על כן, הגיש המשיב תובענה זו בסדר דין מקוצר, על סך של 118,787 ש"ח כנגד המבקשת.

רקע

המבקשת הינה אחות מוסמכת במקצועה. ביום 10.10.93, במהלך ארוע במסגרת עבודתה, נדקרה המבקשת ממחט נגועה בדם מזוהם של חולה ונפגעה, מה שלימים היווה גורם לנכותה (להלן: "התאונה"). נוכח מצבה הגופני החליטה להגיש תביעה לשיפוי נזקי גוף כנגד המוסד לביטוח לאומי וכנגד המעביד, וזאת באמצעות המשיב.

המשיב ייצג את המבקשת והיה מיופה כוחה בתביעה למוסד לביטוח לאומי ובערעור על החלטת ועדה רפואית, שקבעה כי לא נותרה למבקשת נכות כתוצאה מהתאונה, ובעקבות כך לא קיבלה כל פיצוי.

המבקשת העבירה את הטיפול בענייני הביטוח הלאומי לידי עו"ד אחר.

ביום 24.10.04 הודיעה המבקשת למשיב כי היא אינה מעוניינת בהמשך ייצוגו של התובע מול המוסד לביטוח לאומי, אך השאירה בתוקף בידיו את יפויי כוחה לעניין הטיפול בתיק נגד המעביד (כעולה ממש/5).

בסופו של תהליך קיבלה המבקשת הכרה צמיתה בנכותה של המוסד לביטוח הלאומי בדבר נכותה, פיצוי בסך 502,719 ש"ח, וכן תשלומים חודשיים בסך 3,549 ש"ח (כעולה מנספח ד' לכתב התביעה).

לאחר הכרת המוסד לביטוח לאומי התגלעה המחלוקת בין הצדדים, המשיב דרש כי המבקשת תשלם לו את שכר טרחתו כמוסכם בחוזה שביניהם, וזו האחרונה טענה כי הקשר המשפטי ביניהם נותק עוד קודם להכרה בנכותה, ומשכך אין למשיב כל זכאות לתשלום אחוזים מתוך הכספים שהתקבלו ויתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי.

טענות המבקשת

הטענה הראשונה,  היא כי הסכם שכר הטירחה אינו יוצר התחייבות כספית ברורה וחד משמעית, אלא הוא קובע סכום שתלוי בתוצאות טיפול מקצועי, וטיפול מקצועי וראוי ע"י המשיב או מי מטעמו, לא היה לטענתה.

הטענה השנייה,היא כי טיפולו של המשיב בעניינה הסתיים בעת שקיבלה אפס אחוזי נכות בוועדה רפואית מדרג ראשון.

הטענה השלישית, היא כי המשיב לא היווה גורם ממשי ויעיל  בקבלת התגמולים.

דיון והכרעה

המבקשת פורשת בהרחבה, הן בבקשה והן בסיכומים את טענותיה כנגד ההסכם העומד בבסיס התביעה והנסיבות לפיהן בטל תוקפו. לטענתה אי מילוי ההסכם מצידו של המשיב באי ייצוגה באופן ראוי, וסופו של הטיפול בידיו בהכרה של המל"ל באפס אחוזי נכות. לאלו מתווסף עניין סיום יחסי הייצוג לבקשתה של המבקשת, ופנייתה לעו"ד אחר בתביעתה להכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי.

לאורך כל הדרך, הן בתצהירה, הן בחקירתה והן בסיכומים המבקשת אינה מכחישה, כי בהסכם שנחתם עם המשיב, סוכם כי שכר טרחתו יעמוד על 20% מהסכום שייפסק למבקשת, אך לעובדה זו היא מוסיפה כי אחוזי הנכות שנקבעו לה תחת ייצוגו של המשיב עמדו על אפס אחוזים.