החלטה בתיק בשא 134/06

לפני בקשה לתיקון צו ירושה שניתן ביום 27.3.1990 ותוקן ביום 23.4.1991.

בצו שתיקונו מתבקש בבקשה זו, נקבע כי עזבונו של המנוח אירה אפרתי ז"ל (להלן: "המנוח") שנפטר ביום 14.10.87, יתחלק בין צאצאי הורי אם המנוח ששמותיהם ידועים ומפורטים בצו הירושה ובין צאצאי הורי אבי המנוח שהנם בלתי ידועים וחלקם ינוהל על ידי האפוטרופוס הכללי .

המבקשת, גברת ציפורה סלנט (להלן: "המבקשת") טענה בבקשתה, כי יש להורות על שינוי צו הירושה כך שבמקום "צאצאי אבי המנוח - בלתי ידועים" תבוא היא עצמה. לטענתה של המבקשת סבה- מאיר אפרתי ז"ל (להלן: "מאיר") היה אח של אבי המנוח - אליעזר אפרתי ז"ל (להלן: "אליעזר" או "לייזר") ושניהם ילדיהם היחידים של אורי וחיה אפרתי ז"ל - הורי אבי המנוח ומשכך הנה היורשת היחידה מצד אבי המנוח. היורשים הידועים, צאצאיה של הורי אימו של המנוח, הם משיבים מס' 9-2 לבקשה ( להלן : "המשיבים" ), התנגדו לבקשה לתיקון צו הירושה בטענה כי אין כל קשר משפחתי בין סבא של המבקשת לאביו של המנוח.

לטענת המבקשת, מנהלי העיזבון ניסו למצוא מידע בכל הקשור למשפחת אבי המנוח על ידי  אנשים ששרדו מעיירת מגורי הורי המנוח, על ידי  חיפושים בספרים העוסקים באזורי מגורי הורי המנוח ובספרים העוסקים בשושלות של רבנים ועל ידי פרסום מודעות בעיתונות.

לטענתה, מנהלי העיזבון הצליחו לאתר שושלת משפחתית המתייחסת לאדם בשם ר' אורי אפרתי מחולוייב, שלו היה בן בשם מאיר אפרתי מחולוייב ולבן ישנה נכדה המתגוררת בישראל בשם ציפורה סלנט, היא המבקשת. שמו של סבו של המנוח היה אף הוא ר' אורי אפרתי מחולוייב ושמו של בנו, אביו של המנוח, היה אליעזר (לייזר) אפרתי.

הקשר בין מאיר אפרתי לאליעזר אפרתי לא הוכח והמבקשת עצמה טענה בסיכומיה כי הסרת הספק תיתכן על ידי ניסיון לאתר רישומים נוספים בעיירות בהן החלה השושלת. בשלב זה התנגד האפוטרופוס הכללי לבקשת המבקשת לנסות ולאתר מידע נוסף בחו"ל. משכך המשיכה המבקשת וניסתה למצוא דרכים נוספות להוכחת הקשר ולאחר בדיקות שערכה מצאה לטענתה שלוש חוליות מקשרות בין אליעזר אפרתי ומאיר אפרתי: האחת, היות שניהם בנים לאדם בשם אורי אפרתי, השנייה, היות אורי אפרתי, הן אביו של אליעזר והן אביו של מאיר, רב מפורסם מהעיירה חולוייב והשלישית עדותה של המבקשת עצמה כי לסבה מאיר אפרתי היה אח שכונה "לייזר".

גם שלוש חוליות אלה לטענת המבקשת לא סיפקו את האפוטרופוס אך יחד עם זאת הסכים להקצות משאבים לאיתור היורשים הבלתי ידועים ולבצע חקירה על ידי משרד חקירות.בחקירה התגלתה חוליה נוספת וחשובה: שם אימו של מאיר אפרתי, אשתו של אורי אפרתי היה חיה וכך גם שמה של אימו של אליעזר היה חיה.

לאחר גילוי החוליה הנוספת, שבה המבקשת וטענה כי מדובר בשני אנשים, ששם משפחתם זהה, שם אביהם זהה, שם אימם זהה ושניהם בנים של רבה של עיירה קטנה בשם חולוייב ומשכך הסבירות שאין מדובר באחים שואפת לאפס.

המבקשת השיבה בסיכומיה לטענותיו של העד יוסף כרמל (להלן: "כרמל"), בעלה של אחת היורשות אשר ערך מחקר משל עצמו בכל הקשור לשושלת וטענה כי אין לקבל את טענתו כי לפיה אליעזר נולד בשנת 1880 ובאותה שנה נולדה רחל טאובה שגם היא בתם של אורי וחיה אפרתי והדבר לא יתכן. לשיטתה של המבקשת דף העד היחיד בו צוין כי אליעזר נולד בשנת 1880 נכתב בידי אדם בשם בן ישראל שזהותו אינה ידועה  וכן לא נכתבו באותה עדות שמותיהם של הוריו של אותו אליעזר. כל זאת בעוד שגיסו של אליעזר ציין כי שנת לידתו של אליעזר הייתה 1885 לערך.

כמו כן טענה המבקשת כי אין להתייחס לטענתו של כרמל כאילו אין קשר בין אליעזר אפרתי לבין משפחת ברנדווין- אפרתי. השם ברנדווין נמצא רק במסמכים המתייחסים לאם חיה וללידותיה ומכל מקום  אין יודעים  באיזו שנה אימץ הרב אורי את שם המשפחה אפרתי.

לטענתה של המבקשת בסופו של דבר נאלץ גם כרמל להודות בעדותו בבית המשפט כי : "שני אדמורים באותו שם שכיהנו באותה עיירה, באותו זמן, זה לא סביר"(עמוד 11, שורות 7-8 לפרוטוקול).

חיזוקים נוספים לטענותיה מצאה המבקשת בעדותו של מר פלנר, גיסו של כרמל אשר לא היה שותף לספקותיו של כרמל וטען הן בתצהירו והן בעדותו בבית המשפט כי לעניות דעתו היה אורי אפרתי אחד בלבד שהוא אביהם של מאיר ולייזר אפרתי .

טענה נוספת שהעלתה המבקשת בסיכומיה היא כי אין להסיק דבר מרישומי הלידות ובעוד ב"כ המשיבים טענה כי ברישומי הלידות לא נזכר כי לאורי וחיה אפרתי היה בן בשם לייזר הרי שגם לא נמצא כלל רישום לידה של מאיר ומשכך, כאמור, אין ליחס חשיבות לרישומי הלידות אשר לא היו מהימנים באותה תקופה ובאותו מקום.

לעניין העדר שמו של אליעזר בספרות אותה צירפו המשיבים לתגובתם, השיבה המבקשת וטענה כי העד פלנר סיפק את התשובה כאשר טען כי כל אחד מנציח את שקרוב לליבו וכן שאליעזר לא היה אישיות חשובה שיש לכתוב עליה.

באותו עניין העלתה המבקשת שאלה נוספת: אם אליעזר אכן לא היה חלק מאותה שושלת רבנים והיה חלק משושלת אחרת, כיצד אין בספר התייחסות לאותה השושלת האחרת?

בהמשך סיכומיה ציינה המבקשת כי בעת הכנת הסיכומים נמצאה תרשומת שערך מנהל העיזבון עם הגברת לאה כבירי, בת דודתו של המנוח (שנפטרה בינתיים ולא הספיקה להעיד) ובה אמרה כי היא זוכרת שלאליעזר היה אח אך אינה זוכרת את שמו.

טענה נוספת שהועלתה על ידי המשיבים ואותה מכחישה המבקשת הנה כי גם אם יוכח כי מאיר הינו אחיו של אליעזר, הרי  שהיו להם לפחות שתי אחיות. המבקשת טענה בסיכומיה כי כבר טענה כי אין ביטחון שמדובר באותה משפחה וגם אם כן הרי שהאחות הראשונה נפטרה בהיותה בת שנתיים וגם האחות השנייה נפטרה צעירה. יתרה מזאת, מיום פטירתו של המנוח חלפו קרוב לעשרים שנה אך מאז ועד היום לא התייצב אדם נוסף הטוען להיותו קרוב למנוח מצד הוריו.

בסיכום דבריה טענה המבקשת כי עמדה במבחן השקידה הסבירה שנקבע בפסק דינו המנחה של כב' הנשיא ברק בע"א 9694/01 האפוטרופוס הכללי מנהל עזבון המנוח זאב בן צבי ברגמן נ' יוסף פרידמן ואח', פ"ד נח(2), 65 (להלן: "הלכת ברגמן"), מנהלי העיזבון ערכו בירורים מקיפים, פרסמו מודעות בעיתונים, משרד החקירות שנשכר ביצע חקירה שסרקה גם היא  את כל  מקורות המידע האפשריים וכך גם העדים כרמל ופלנר שערכו כל אחד מהם מחקר עצמאי.

משכך ולאחר שלטענתה הוכח ברמה העולה על זאת הנדרשת במשפט אזרחי כי המבקשת הנה היורשת היחידה של המנוח מצד אביו, שבה וביקשה המבקשת לתקן את צו הירושה.