החלטה בתיק בשא 13390/07

• לפני בקשה בהולה למתן צו מניעה זמני (במעמד צד אחד בלבד) שהוגשה הבוקר לבית המשפט, כשהסעד המבוקש הוא מניעת פינוי המבקש ממשק 64 במושב באר טוביה, שנקבע למחר בשעה 08:00.

הבקשה נסמכת על תובענה בה.פ 761/07 שהוגשה אף היא הבוקר, בה התבקש בית המשפט להצהיר שהליכי המימוש הננקטים על ידי המשיבים על פי החלטת המשקמת (משיבה 3 בה"פ 761/07) לגבי נחלה מס' 64 הינם בלתי חוקיים ובהעדר סמכות.

ביסוד התובענה הטענות הבאות :

1.                   כונס הנכסים מונה על ידי ראש ההוצאה לפועל "למימוש נחלה 64 ע"ש נפטי - גונן בוולי". ב-13.5.07 נתן בית המשפט המחוזי בבאר שבע לבקשת משיב 1 פסק דין המצהיר כי רישום הזכויות במשק 64 בשמה של נפטי גונן בוולי (אחות המבקש) בטל, ועל כן בטל מינויו של כונס הנכסים.

2.                   הסמכות ליתן צו לפינוי מקרקעין יוחדה בסעיף 64 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, לראש ההוצאה לפועל, וזה אינו מוסמך להאציל סמכות זו למשקמת.

3.                   למשקמת אין סמכות ליתן צו פינוי או סילוק יד.

4.                   המשקמת אינה מוסכמת להכריע בזכויות המשיב בנחלה 64, ועל כן החלטת המשקמת מ-30.1.07 לפנות את המבקש מהנחלה ניתנה בחוסר סמכות.

5.                   למבקש לא ניתן יומו בפני המשקמת.

דיון 

א.         סיכויי הצלחת התובענה

התובענה הוגשה אך הבוקר, והמשיבים זומנו טלפונית בהתראה קצרה שלא הותירה להם שהות להכין מענה לטענות המבקש.

על פני הדברים, טענות המבקש אינן נראות לי. מכל מקום איני סבור שהיה מקום להעלותם בתובענה חדשה שעה שבבקשה קודמת של המבקש לסעדים זמניים שהוגשה במסגרת ה.פ 4999/07 התבקש סעד כנגד ביצוע פינוי עליו הורתה המשקמת, והטענות המועלות עתה כנגד סמכות המשקמת להורות על פינוי המבקש מהמשק כלל לא הועלו שם.

ב.         ההודעה על קביעת הפינוי ל- 26.6.07 נושאת את התאריך 24.5.07, והיא מבוססת על החלטת המשקמת מ- 30.1.07 והחלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב בבש"א 1257/07, שניתנה ב-7.5.07. המבקש הגיש את בקשתו ערב הפינוי כבקשה במעמד צד אחד. בכך לוקה הבקשה בכפליים: ראשית הבקשה לוקה בשיהוי, ושנית בתכססנות, שכן מועד הגשת הבקשה תוזמן כך שלא ניתן יהיה לקיים דיון במעמד הצדדים לפני הפינוי, ומכל מקום לא תינתן למשיבים שהות להיערך להגשת תשובה לפני מועד הפינוי.

דרך התנהגות זו אינה חדשה עם המבקש, שכן גם את בקשתו בבש"א 1257/07 לעיכוב המועד הקודם שנקבע לפינוי הגיש המבקש ערב הפינוי, וכך סוכל המועד הקודם שנקבע לפינוי.

תכססנות זו של המבקש כשלעצמה די בה כדי להכשיל את בקשתו.

ג.          כאמור הגיש המבקש את בקשתו במעמד צד אחד, וככזה חלה עליו חובה מוגברת של נקיון כפיים, בגידרה היה עליו להביא לידיעת בית משפט בבקשתו את העובדה שבקשה קודמת לצו זמני כנגד פינויו מהנחלה נדחתה, ולצרף את העתק הבקשה. הדבר התחייב גם מתקנה 241(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הדבר לא נעשה. בסעיף 24ד לבקשה, במסגרת בקשה ליתן את הצו ללא חיוב המבקש בהפקדת ערבון, מוזכר כי בה"פ 499/07 ניתן צו מניעה שבוטל, אולם לא צויין שצו המניעה התייחס למניעת פינוי, לא הוזכרה בש"א 8526/07 ולא צורף העתק ההחלטה.

זאת ועוד, בדיון היום הוברר שהמבקש הגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט בבש"א 8526/07 (רע"א 5288/07) וכן בקשה לסעד נגד ביצוע הפינוי עד להחלטה ברע"א 5288/07, והבקשות עודן תלויות ועומדות. גם עובדות אלו לא גולו בבקשה ובתצהיר התומך בה, והעתקי הבקשות לא צורפו.

בכך לוקה הבקשה בהעדר נקיון כפיים בדרגה חמורה, שהתגובה הראויה לה היא דחיית הבקשה.

ד.         מאחר ובבית המשפט העליון תלויה ועומדת בקשה לעיכוב ביצוע הפינוי עד למתן פסק דין ברע"א 5288/07, לא היה מקום להגיש בקשה נוספת לאותו סעד, גם לא במסגרת תובענה חדשה.

ה.         בהחלטה כאן נמנעתי מלפרט את השתלשלות ההליכים המשפטיים בהם נקט המבקש במרוצת השנים מאז שנת 1995, ואני מפנה בנדון לסקירה תמציתית של ההליכים הקודמים בהחלטתי מ-7.5.07 בבש"א 8526/07.