החלטה בתיק בשא 13387/07

התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת במתן מענה משלים על שאלות מסויימות בשאלון שהופנה אליה (35-37, 46-52, 55-81, 100, 104, 116-119, 127, 131-134 ו-140), ליתן פרטים נוספים ביחס לסעיפים 13 ו-15 לכתב התביעה שכנגד וכן לגלות את המסמכים הספציפיים המאוזכרים בסעיף 5 לבקשה.

הרלוונטיות של השאלות והמסמכים המבוקשים נבחנת על רקע העובדות הנטענות בתביעה (בעניין דרישת הרלוונטיות ראו- י' עמית, "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי- ניסיון להשלטת סדר", ספר אורי קיטאי, עמ' 247).

על פי הנטען בתביעה, עם זכייתה של התובעת במכרז, נחתם בחודש ספטמבר שנת 1998 הסכם בין הצדדים לביצוע עבודות חשמל, מערכות ומתקנים במבנה טרמינל אווירי, במסגרת פרוייקט נתב"ג 2000.

ביום 21/10/98 , עם קבלת הצו לביצוע עבודות, החלה התובעת בביצוע העבודות נשוא ההסכם.  על פי ההסכם, הוקצב לתובעת פרק זמן לביצוע העבודות, עד ליום 15/2/02.  התובעת טענה, כי במהלך ביצוע העבודות התברר, כי אין באפשרותה להשלימן במועד, וזאת בשל כשלים ניהוליים וחוסר ניסיונה של הנתבעת בניהול פרוייקטים מסוג זה.  לאור זאת, נוצר עיכוב של כשלוש שנים בביצוע העבודות של כלל הקבלנים, לרבות עבודות התובעת. לטענת התובעת, בחודש יולי שנת 2001 מינה שר התחבורה דאז, ד"ר אפריים סנה, ועדה בשם "ועדת עינן" לבחינת חסמים בירוקרטיים וניהוליים שבגינם נגרמו עיכובים ואי עמידה בלוחות הזמנים בפרוייקט נתב"ג 2000.  התובעת טענה, כי ועדת עינן מצאה כי לוח הזמנים שנקבע מלכתחילה לפרוייקט לא היה מציאותי, והמליצה על שינויים מנהלתיים וארגוניים אצל הנתבעת, הדרושים לצורך חידוש ביצוע העבודות ללא עיכובים. 

התובעת ציינה, כי בתחילה, עוגן בהסכם מנגנון לפיו תינתן הוראת ביצוע לקבלן (התובעת), בטרם ניתן אישור לתמורה המלאה בגין ביצוע העבודה הנוספת (מנגנון המכונה PWD ).  לאחר מכן, התברר כי מנגנון ה- PWD אינו יעיל, והוא הוחלף במנגנון אחר המכונה RCCO .  במסגרת מנגנון ה- RCCO נקבע כי אם הקבלן סבור שהוא זכאי לשינוי בתנאי ההסכם או בשכר החוזה, הוא יודיע על כך לחברת הניהול באמצעות הגשת טופס בקשה לפקודת שינוי ביצוע, וכן יבקש להכיר בתוספת התמורה הכספית הנובעת משינוי זה (הטופס עצמו מכונה RCCO).

התביעה נסבה על תמורה בגין עבודות נוספות שאושרו לביצוע על ידי התובעת, מעבר למתווה שבהסכם, ושלטענתה, לא שולמה תמורה בגינן.

הנתבעת הגישה תביעה שכנגד, בה טענה, כי התובעת איחרה בביצוע חלק מהעבודות, ולכן חבה בתשלום פיצויים מוסכמים על פי ההסכם (בסך 37,000 ש"ח ליום איחור, ומדובר באיחור של 331 ימים).

השאלון

התובעת הפנתה לנתבעת שאלון רחב היקף הכולל 141 שאלות.  124 שאלות מתוכן עניינן התביעה העיקרית, ויתר השאלות עניינן התביעה שכנגד.

שאלות 35-37 עוסקות בזהות המפקח שמונה מטעם הנתבעת, תפקידיו, תחום סמכויותיו והנושאים בהם רשאי היה לקבל החלטות בקשר לפרוייקט.

במענה לשאלה 35 השיבה הנתבעת- "תיאור התפקיד נגזר מנוהלי העבודה של הפרויקט, הוראות מסמך התנאים הכלליים- GTC והוראות מסמך הדרישות הכלליות- General Requirements ".  בתשובות לשאלות 36 ו-37 הפנתה הנתבעת, באופן כללי, לתשובה לשאלה 35 האמורה.

אני סבור, כי שאלות אלה רלוונטיות להליך, והמענה שניתן להן אינו מספיק לצורך בירור מהות העניין. לפיכך, מתבקשת הנתבעת להשיב על שאלות אלה בשנית.

שאלות 46-52 נסבות על הנושאים שנבדקו על ידי ועדת עינן בקשר לפרוייקט נתב"ג 2000, מסקנותיה והמלצותיה. הנתבעת השיבה בתצהירה, כי שאלות אלה אינן רלוונטיות להליך.  כאמור, מינוי ועדת עינן אוזכר בכתב התביעה והנושאים שנבדקו במסגרתה, מסקנותיה והמלצותיה, אכן עשויים להבהיר את מצב הדברים העובדתי, בכל הנוגע לעיכובים בביצוע העבודות.  לפיכך, ובהתחשב בכך שסוגיית העיכובים הנטענים בביצוע העבודות ניצבת ביסוד התביעה שכנגד, הרי שהנתבעת אינה יכולה להיבנות מטענת העדר רלוונטיות שלהן להליך, והיא מתבקשת להשיב עליהן.

שאלה 55 עוסקת באופן ביצוע העבודה ב"קטעי עבודה" שונים, בהתאם לקבלנים השונים שמונו לכל מקטע עבודות, ובניגוד לטענת הנתבעת בתצהירה, היא רלוונטית להליך, ולכן יש להשיב עליה. 

לעומת זאת, שאלה 56 נסבה על זהות מתכנני הפרוייקט, שהם צדדים חיצוניים להליך, איני סבור כי קיימת לה רלוונטיות ישירה לענייננו, ולכן איני מחייב את הנתבעת להשיב עליה.

שאלה 57 עוסקת בתוכניות והעבודות שנמסרו לביצוע התובעת, והעדכונים שבוצעו בהם. שאלה זו רלוונטית לסוגיות שביסוד ההליך, ולא ניתן להסתפק בתשובת הנתבעת, שהפנתה בכלליות למסמכי ההתקשרות ולפקודות השינויים הרלוונטיות ביחס לתוכניות העבודה השונות.

שאלות 58-81 עניינן בהתקשרות הנתבעת עם חברת CEYLAN, וחלקה בפרוייקט.  מדובר בחברה חיצונית להליך, ואיני רואה כיצד השאלות הנוגעות לה עשויות לתרום לבירורו.  לפיכך, ובהתחשב באינטרסים העסקיים של חברה זו, איני רואה לנכון לחייב את הנתבעת במענה על השאלות האמורות.

בשאלה 100 נשאלה הנתבעת האם היא אישרה RCCO שהוגש לה מעבר למועד הנקוב, ואם כן, למי אישרה ומדוע.  הנתבעת טענה כי השאלה אינה ברורה ואני מסכים עימה.  מדובר במחלוקת כספית המתוחמת למישור היחסים שבין התובעת לנתבעת, ואיני סבור כי ניתן להתפרש על פני גורמים ביצועיים-קבלניים אחרים שאינם צד להליך הנוכחי. 

שאלה 104 אינה ברורה גם היא, למרות זאת, הנתבעת השיבה עליה, ואיני רואה לנכון לחייבה במענה נוסף.

שאלות 116-119 נסבות על תביעות שהגישו קבלנים לנתבעת. הנתבעת השיבה כי שאלות אלה אינן רלוונטיות.  אמנם, הקבלנים האמורים אינם צד להליך, אך איני סבור כי שאלה זו, על פי מהותה, עלולה לפגוע באינטרסים של אותם קבלנים, ומנגד, היא עשויה להבהיר במקצת את כמות הטענות המופנות כלפי הנתבעת, בנוגע לפרוייקט נשוא התביעה.