החלטה בתיק בשא 13287/05

זוהי בקשה לתשלום תכוף, שהוגשה על ידי המבקש-התובע אשר נפגע בתאונת דרכים ביום 06/11/04. המשיב 1 הינו עזבונו של נהג הרכב שנהרג באותה תאונה. עקב התאונה איבד התובע את הכרתו למשך כ-18 ימים ואושפז בבי"ח בילינסון. הוא הוגדר כסובל מזעזוע מוח עם סימנים פוסט-טראומטיים וכן סבל מדיסלוקציה של חוליות 5C ו-6C בעמוד השדרה הצווארי ועבר ניתוח לקיבוען. לאחר אשפוז במשך כחודש ימים עבר לשיקום בבית לווינשטיין עד לחודש יולי 2005.

בסוף חודש אפריל 2005 שולם לתובע תשלום תכוף בסך של 23,000 ש"ח נטו, לסילוק כל דרישה לתשלום תכוף עד ליום 31/10/05. בסך הכל שולם לתובע עד היום סך של 30,000 ש"ח. התובע מבקש להקדים לו תשלום בשל היזקקותו לטיפולים רפואיים ולנסיעות מוגברות וכן עבור עזרת הזולת והוצאות מחייה לו ולתלויים בו - אשתו ההרה ובתו. לטענתו מצבו הרפואי החמיר בעת האחרונה ואינו מאפשר לו לתפקד.

המשיבה כופרת בחבותה לנזקי התובע, מאחר ולטענתה התאונה ארעה בנסיבות של הסעה בשכר. המשיבה מלינה על כך שלא קיבלה מכתב דרישה לתשלום תכוף, קודם להגשת הבקשה, כנדרש בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), התשמ"ט-1989, וכי בעת הגשת הבקשה טרם עבר המועד לגביו כבר ניתן תשלום תכוף כאמור לעיל. עוד נטען, כי בניגוד לאמור בבקשה, הרי ששכרו של המבקש עובר לתאונה היה רק בסך ממוצע של כ-2,500 ש"ח בחודש.

באשר לשאלת החבות, השיב המבקש, כי אין מדובר בהסעה בשכר אלא בקרובי משפחה שהסכימו להסיע אותו במטרה לחפש עבודה. בשלב זה, לא הוצגה ראיה בדבר הסעה בשכר, ולכאורה המשיבה חבה בנזקי התובע ויהא עליה להקדים תשלום לטובתו, וממילא ולמקרה שטענתה תתקבל, קרנית "ערבה" להחזר התשלום לפי הוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. באשר לטענה על העדר דרישה, ניתן לראות בבקשה כדרישה וממילא ידעה המשיבה כי התשלום הקודם כיסה תקופה עד 31/10/05.

לגבי מצבו הרפואי של התובע, בשחרורו מביה"ח לוינשטיין נרשם בסיכום המחלה כי הוא עצמאי בפעולות יום-יומיות, מתהלך באופן עצמאי ללא אביזרי עזר לרבות מדרגות על כל המשטחים ללא הגבלת מרחק ושולט על סוגרים. עם זאת צוין, כי התובע סובל מבעיות קוגנטיביות והתנהגותיות המאפיינות נפגעי ראש טראומטיים וממצב נפשי פוסט-טראומטי והוא מתלונן, בין היתר, על כאבים חזקים בגבו וחולשה בפלגי גוף שונים. הומלץ לו על המשך טיפול במסגרת מכון שפיצר. מכון שפיצר המליץ על עריכת אבחון נוירופסיכולוגי שעלותו כ-7,000 ש"ח להערכת אפשרויות השיקום ומתן המלצות להמשך. במכתב לרופא המטפל מיום 30/11/05 מביה"ח לוינשטיין נרשם, כי התובע סובל בזמן האחרון, לדבריו, מירידה בתפקוד והוא ממליץ על נסיון שיקומי. מסמכים רפואיים נוספים מחודשים ספטמבר ואוקטובר אכן מעידים על הרעה מסויימת במצבו של התובע ונרשם, בין היתר, כי הוא זקוק לקביים, אינו כשיר לעליית מדרגות, זקוק לעזרה צמודה ועוד.

עקב התאונה גם נשברו בפיו של התובע מספר שיניים והומלץ על עקירתן ושיקום הפה. על פי הצעת מחיר שצירף התובע מדובר בהוצאה בסך של כ-25,000 ש"ח.

ההמלצה להפניית התובע למכון שפיצר נעשתה על ידי ביה"ח לוינשטיין ולכן נדחית טענת ב"כ המשיבה כי הפניה נעשתה מיוזמה פרטית. יש חשיבות לעריכת האבחון הנוירופסיכולוגי גם גבי המשך שיקומו. המשיבה תיתן התחייבות לעריכת האבחון ביחד עם התשלום התכוף.

מתלושי השכר שהגיש ב"כ התובע במהלך הדיון בבקשה, עולה כי שכרו הממוצע בשנת 2003 עמד על סך של כ-2,500 ש"ח נטו ובשנת 2004 עד חודש יוני - כ-3,500 ש"ח נטו. כאמור בזמן התאונה היה התובע מובטל וחיפש עבודה. אמנם הרוב המכריע של הקבלות שצירף התובע הן בגין הוצאות שהוצאו קודם ליום 31/10/05, אך לאור המסמכים הרפואיים היתה לכאורה הרעה מסויימת במצבו ועשויה להיות לה משמעות מכרעת על תפקודו וסיעודו. מאחר ופנה בתביעה לנכות כללית, יהיה זכאי לקבלת כספים מהמל"ל, אפשר גם בגין שירותים מיוחדים.

לאחר ששקלתי את המשאבים העומדים לרשות התובע לאור המסמכים הרפואיים אל מול הוצאות המחייה שלו ושל התלויים בו, הסיעוד והטיפולים הרפואיים אותם עליו לעבור ולפי שיעור הכנסותיו בעבר, תשלם המשיבה לידיו הנאמנות של ב"כ המבקש סך של 30,000 ש"ח בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ. הסכום ישולם תוך 21 ימים מהיום, אחרת ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק החל מהיום ועד יום התשלום בפועל.  התשלום לתקופה של 6 חודשים ועד 1/5/2006.

ניתנה היום כ"ח בכסלו, תשס"ו (29 בדצמבר 2005) בהעדר. ההחלטה נשלחה במנ"ת.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: