החלטה בתיק בשא 1325/08

התובעת, חב' לביצוע עבודות אלומיניום, הגישה תביעה בסדר דין מקוצר נגד שתי חברות: הנתבעת 1, חב' ישראלית לבניה, והנתבעת 2, חב' ישראלית שהתקשרה עם הנתבעת 1 בחוזה ביצוע פאושלי של בניית 36 יחידות דיור בגבעת מכוש בכרמיאל.

הנתבעת 1 פנתה לתובעת לצורך ביצוע עבודות אלומיניום בפרוייקט, ובתאריך 20.10.03 נחתם בין הצדדים הסכם הזמנת עבודה. (נספח א').

בתאריך 27.5.04 נחתם הסכם "משולש" והצדדים לו - התובעת והנתבעות. במסגרת חוזה זה התחייבה הנתבעת 2 לפרוע לתובעת את חיובי הנתבעת 1 בגין עבודות אלומיניום שביצעה התובעת בפרוייקט. (נספח ב').

עפ"י כתב התביעה כל החשבונות השוטפים שהנפיקה התובעת בגין העבודות שביצעה נפרעו במלואם. (נספח ג'). התובעת ביצעה עבודות אלומיניום באתר עד סיומן בחודש מאי 2006, ובחודש יוני 2006 הגישה חשבון יתרה סופית לתשלום עד תאריך 30.8.06. עד עצם היום הזה נמנעו הנתבעות מלשלם לתובעת את יתרת החוב למרות מכתב ההתראה שנשלח מטעמה (נספח ה).

התובעת ממשיכה וטוענת כי הנתבעת 1 אינה מאשרת את החשבון בניגוד להסכם, ואילו הנתבעת 2 מחזיקה בידיה כספים עבור נתבעת 1, אך אינה פורעת את החוב לתובעת.

הנתבעת 1 לא הגישה בקשת רשות להתגונן כנגד התביעה, וביום 20.12.07 ניתן נגדה פס"ד בהעדר הגנה, במעמד צד אחד.

הנתבעת 2 הגישה בקשה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" מכתב התביעה בטענה כי בדיקת ההסכם המשולש (נספח ב') מעלה כי אינו יוצר חיוב של המבקשת כלפי המשיבה, אלא לכל היותר מהווה הסכמה להוראת קיזוז ככל שתנאיה יתקיימו, ונכון למועד התביעה טרם התקיימו תנאים אלה. ואשר לחשבון נספח ד', טוענת המבקשת כי הוא נערך ע"י המשיבה והופק על ידה לצורך דרישת תשלום מן הנתבעת 1, ועל כן מסמך זה אינו יכול לשמש ראיה בכתב המלמד על עילה של המשיבה כלפי המבקשת, מה גם שהסכומים הנקובים נתונים לשומה, ואינם קצובים.

סבורתני שטעות בידי ב"כ המבקשת.

נספח א' לתביעה - הזמנת עבודה חתומה ע"י הנתבעת 1 בה נקבע בסעיף 4 בכתב יד: "התשלום יתבצע כל חודש ממעלה יפה נוף בע"מ ישירות ...". בהזמנת העבודה נקבע אפוא ב"רחל בתך הקטנה", כי המבקשת תשלם ישירות למשיבה עפ"י חשבון מאושר שיאושר ע"י הנתבעת 1. בסעיף 16 לנספח א' הוסף גם כן בכתב יד: "התחייבויותיה של אלום קוסטיקה עפ"י הסכם זה תקפה כל עוד תקף כתב הערבות וההתחייבות של חב' מעלה יפה נוף בע"מ כלפי אלום קוסטיקה בעניין פרוייקט זה". למשיבה עילת תביעה כנגד המבקשת עפ"י האמור בנספח א' להזמנת העבודה, כפי שמצוטט לעיל.

אשר להסכם המשולש  - נספח ב' לתביעה, עליו חתומה גם המבקשת. במבוא להסכם נקבע כלהלן: "והואיל והקבלן (נתבעת 1) פנה לחב' (המבקשת) שתקזז את התמורה שתגיע לספק (המשיבה) עבור ביצוע העבודות שיבצע בפרוייקט מהתמורה המגיעה ו/או שתגיע לו בהתאם לחוזה". ... בסעיף 5 הורתה הנתבעת 1 למבקשת להנפיק לפק' המשיבה שיקים נפרדים, ובסיפא לסעיף זה התחייבה המבקשת להעביר את הסכומים תוך 60 יום למשיבה. גם סעיפים נוספים בנספח ב' מצביעים על חובת המבקשת לשלם למשיבה תמורת העבודה שביצעה. סעיף 7 נותן למבקשת שיקול דעת לקזז ו/או לעכב לנתבעת מס' 1 סכומים שונים שיגיעו לה לכיסוי התמורה

שתגיע למשיבה בגין ביצוע העבודות. בסעיף 10 התחייבה המשיבה להעביר למבקשת העתק מהסכם האספקה (נספח א' לתביעה) בו נקבעו המחירים במחירון.

נגד הנתבעת 1 ניתן פס"ד, ואין אפוא מקום לחלוק על החוב. התביעה נסמכת על חוזה מפורש ועל ראיות בכתב, כמפורט לעיל, והינה ל"סכום קצוב", שכן החשבונות שהוגשו לתשלום בגין העבודות שבוצעו ע"י המשיבה מתבססים על מחירים שנקבעו במחירון ואינם זקוקים לשומה או להערכה, מה גם שכאמור סכום החוב אושר בפסה"ד נגד הנתבעת 1.

מחלוקת לגבי הסכומים הנתבעים אינה פוגמת בכשירותה של התביעה להידון בסדר דין מקוצר, וטענות לעניין זה יש להעלות בבקשת הרשות להתגונן הנתמכת בתצהיר.

לאור האמור לעיל אני דוחה את הבקשה למחיקת הכותרת.

המבקשת תגיש בקשת  רשות להתגונן תוך 30 יום עם העתק ישירות לב"כ המשיבה.

עם הגשת הבקשה, ייקבע מועד לשמיעתה.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ח' בניסן, תשס"ח (13 באפריל 2008) בהעדר הצדדים.

                                                                                                       _________________