החלטה בתיק בשא 13217/05

1.         בפניי בקשה לחייב את המשיב-התובע (להלן: "הבנק") להשלים תשובות לשאלות שהופנו אליו בשאלון, למסור גילוי מסמכים ספציפי בתצהיר ערוך כדין ולאפשר למבקש לקבל לידיו העתקים של דפי בנק ללא תשלום, או בתשלום שייקבע על-ידי בית המשפט.

2.         התביעה שהגיש הבנק כנגד המבקש וכנגד בנו - יאיר דר, הינה תביעה כספית במסגרתה עתר לחייב את הנתבעים לשלם לו את חובותיה של חברת "אפנת קפה בע"מ". התביעה מבוססת על כתבי ערבות שעל-פי הנטען נחתמו על-ידי הנתבעים, ובהם המבקש. כן נטען כי המבקש החזיק ב- 5% ממניות החברה. יתרת המניות הוחזקה בידי בנו יאיר, הנתבע 1.

גילוי ספציפי

3.         המבקש שלח לבנק דרישה ליתן תצהיר גילוי ספציפי, כאמור בתקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). דרישה זו נענתה על-ידי הבנק, אך המבקש אינו מסתפק בתשובת הבנק. המבקש טוען כי הבנק לא מסר תשובתו בתצהיר אלא במכתב של בא כוח הבנק. כמו כן טען כי תשובות הבנק אינן סבירות, שכן לא ייתכן כי חלק מהמסמכים שגילויים התבקש לא נמצא בידי הבנק. לגבי חלק אחר מהתשובה נטען כי אין די בציון "רצ"ב המסמכים", אלא היה על הבנק לפרט את המסמכים.

4.         הבנק בתשובתו טוען כי שלח גם תצהיר גילוי מפורט. עם זאת הדגיש כי בתצהיר ציין המצהיר כי לאור היקף החומר ייתכן שקיימים מסמכים נוספים, ואכן, לאחר העברת התצהיר התגלו מסמכים נוספים, והבנק צירף תצהיר נוסף במקביל להגשת תגובתו לבית המשפט.

5.         דומה שבעניין זה הדין, לפחות בחלקו, עם המבקש. התצהירים אליהם מפנה הבנק הינם תצהירים כוללים של גילוי מסמכים כנדרש לפי תקנה 112 לתקנות. אין בתצהיר שכזה לענות על הדרישה על-פי תקנה 113 לתקנות. האמירה הכללית בתצהיר הגילוי כי בידי הבנק אין מסמכים נוספים אינה מספקת כאשר הבנק נדרש ליתן תשובה לגבי מסמך ספציפי.

            כאשר עסקינן בגילוי ספציפי, נדרש בעל הדין להצהיר האם מסמך מסוים נמצא בידו או שהיה מצוי בידו או בשליטתו, וכן לפרט מתי המסמך, אם היה בידו בעבר, יצא מרשותו (ראה זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 432-438).

            עם זאת בעל הדין המבקש צו לגילוי מסמך מסוים, צריך לשכנע כי יש סבירות לכך שהמסמך מצוי בידי בעל הדין האחר. כמו כן על הבקשה להתייחס למסמכים  מוגדרים, ואין מקום לדרוש גילוי ביחס לסוג כללי של מסמכים.

6.         תשובת בעל הדין שהתבקש ליתן תצהיר גילוי צריכה להינתן בתצהיר ערוך כדין, על מנת שהמצהיר יוכל להיחקר עליו. לעניין זה אין ספק שמכתב עורך דין אינו יכול לשמש תחליף לתצהיר הגילוי הנדרש.

7.         כאשר בוחנים את דרישת המבקש מהמשיב יש להבחין בין המסמכים השונים שגילוים התבקש. לגבי סעיפים 4.1, 4.2 ו-4.3 לדרישה השיב הבנק כי אין בידיו כל מסמכים. ברי שתשובה זו אינה מדויקת, שהרי קיימים מסמכים שצורפו לכתבי הטענות, ויש להניח כי הכוונה הייתה כי אין מסמכים נוספים. דבר זה יש לפרט כדבעי בתצהיר.

            לגבי סעיף 4.4 השיב הבנק - "רצ"ב", מבלי לפרט את המסמכים המצורפים. דרך זו עלולה לגרום תקלות בעת ניהול המשפט ולהביא למחלוקות מה בדיוק צורף. לפיכך ראוי שהבנק יפרט את המסמכים שצירף, כך גם לגבי סעיף 4.6.

8.         ביחס לסעיפים 4.7 ו-4.8 לדרישה, דומה שאין מקום לחייב את הבנק להשיב, שכן מדובר בדרישה כללית ולא ספציפית. לפיכך יוכל המבקש לפרט את דרישתו ולציין בדיוק מהם מסמכים שברצונו לקבל בעניינם תצהיר גילוי.

9.         נותר להתייחס לסעיף 4.5 - דרישת המבקש לקבל את דפי החשבון של החברה לעיונו. על פניו לא מדובר בדרישה לגילוי ספציפי, ולכן מקומה של הבקשה היה בבקשה לעיון ולא בדרישה לגילוי. עם זאת המחלוקת בין הצדדים אינה נוגעת לזכות המבקש לעיין בדפי הבנק, אלא לעלות שדרש הבנק (18 ש"ח לכל דף).

            הבנק סומך דרישתו על שיעור העמלות הנגבה על-ידי הבנק מלקוחותיו עבור עיון בדפי בנק. סך כל התשלום הנדרש הינו 97,678 ש"ח.

10.        דומני כי הדרך בה נקט הבנק אינה ראויה. הואיל ואין חולק על זכותו של המבקש לעיין בדפי החשבון על הבנק ולאפשר לו לעשות כן.

 דרך עיון אחת הינה עיון במשרד בא כוח הבנק או במשרדי הבנק. במקרה שכזה אין כל מקום לחייב את בעל הדין המבקש עיון, בתשלום כלשהו, שכן חובתו של בעל דין להעמיד את המסמכים לעיונו של חברו (ראה למשל ע"א 665/69 בריטיש אנד אוברסיז אינשורנס קומפני לימיטד נ' עממית חברה לביטוח בע"מ, פ"ד כד(1) 533, שם הורה בית המשפט כי בעל דין זר חייב לאפשר לחברו לעיין במסמכים בישראל, ועליו לשאת בעלויות הדרושות לשם כך).

11.        עם זאת זכאי בעל הדין לבקש מחברו גם להעתיק את המסמכים. מכאן שניתן לדרוש ממנו לשאת רק בעלות הנדרשת להעתקת המסמכים (במקרה שבפנינו לצילום המסמכים), ולא בעלות השחזור והעמדתם לעיון.

12.        אין ספק שהדרישה לתשלום של 18 ש"ח לדף אינה מתיישבת עם עלות סבירה לצילום והעתקה של מסמכים. גם אם המסמכים מוחזקים במדיה אלקטרונית כלשהי, ברי שעלות העתקתם אינה יכולה להיות כה גדולה.

            לפיכך נראה לי כי יש להעמיד את העלות של המבקש לשלם לשם העתקת דפי החשבון על סך של 1 שקל לכל דף.

תשובות לשאלון

13.        מתגובת הבנק עולה כי השלים חלק מהתשובות שהתבקש על-ידי המבקש. עם זאת נותרו מספר שאלות לגביהן טוען המבקש כי לא נענה כנדרש. לפיכך אתייחס לשאלות כסדרן.