החלטה בתיק בשא 13198/04

1.      ביום 24.5.03 אישר בימ"ש להמציא התראת פשיטת רגל לחייב. זאת בגין פס"ד חלוט בת.א. 59965/00 אשר הוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ בת"א.

במסגרת פסה"ד חוייב המשיב בתשלום סכום של כ-  480,000 ש"ח בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד.

עוד נאמר בבקשה להתראת פשיטת רגל, כי לחייב יש חוב נוסף כערב לחובה של חברת פרינט טי בע"מ (להלן: " פרינט טי") אשר בגינו טרם ניתן פס"ד חלוט כנגד החייב.

הבקשה שבפניי היא התנגדותו של החייב להתראת פשיטת הרגל.

בהתנגדות נאמר כי החייב הגיע עם הבנק להסדר, על פיו לסילוק התביעה בתיק ההוצל"פ ישולם סכום של כ- 240,000 ש"ח.

החייב טען כי על חשבון החוב שילם סך של 60,000 ש"ח ואילו לגבי היתרה הועמדה לו הלוואה בסך 180,000 ש"ח.

החשבון שנוהל אצל הבנק חוייב מידי חודש בחיוב חודשי. אולם, בשל חיוב חשבון פרינט טי ביום 12.10.01 בסך 54,000 ש"ח בטעות, נכנס חשבון החברה אשר לה ערב החייב לחריגה. הטעות התגלתה בשלב מאוחר. בגין הנזק שנגרם לאור הגבלת חשבון החברה - ביקש החייב לקזז את הנזק במסגרת תביעה אחרת בת.א 32483/04.

בגין אותו חיוב מוטעה נמנע הבנק מלזכות את חשבון ההלוואה והחייב נאלץ להגיע מידי פעם להסדרים עם בא כוח הבנק.

יתרת החוב בהתאם לנספח ההלוואה היא 100,000 ש"ח לרבות ריבית, אותה הוא מבקש החייב לשלם לבנק בהתאם להסכם לחיסול הסופי של החוב.

כמו כן, עומדת לחייב, לטענתו, טענה בדבר נזק שנגרם לו בגין 1.5 מליון ש"ח, אותה העלה במסגרת בקשת רשות להתגונן בתביעה אשר הוגשה נגדו כערב לחיוביה של פרינט-טי בע"מ בת.א. 32582/04.

2.      במסגרת הדיון אשר התקיים במעמד הצדדים, טען החייב שאינו זוכר כי פסה"ד בגינו התבקשה התראת פשיטת הרגל ניתן בהסכמתו.

החייב אישר כי פסה"ד ניתן בגין ערבותו בחשבון 182111 של חברת חיים וישראל בסרגליק בית הזכוכית בע"מ (להלן:" החברה").

החייב אישר גם כי אין כל קשר בין אותה חברה כנגדה ניתן פסה"ד נשוא הליכי פשיטת הרגל, לבין פרינט טי ואין קשר בין החשבונות שלהן בבנק.

החייב אישר כי ההסדר אליו הוא מתייחס בהתנגדות הינו הסדר מש/1 אשר נחתם בספט' 2001.

החייב לא זכר אם במאי 2001 הוגשה נגדו בקשה להתראת פשיטת רגל בגין פסה"ד נשוא ההליכים הנוכחיים, וגם לא זכר כי הוגשה בקשה למתן צו כינוס כפי שעולה ממש/2.

החייב אישר כי הוא חתום על אישורי מסירה בגין הבקשות הקודמות, כפי שעולה מ-מש/3 ו- מש/4.

החייב לא זכר אם מספט' 2001 הוא איננו משלם את החזרי ההלוואה על פי ההסכם מש/1 אליו הגיעו הצדדים בשנת 2001.

לדבריו, בתקופה מסוימת הוא לא שילם. לאחר מכן הוא המשיך לשלם, לאחר מכן פנה למשרד עוה"ד וביקש לשלם ונענה כי הבנק רוצה לטפל בשני החובות שלו יחד.

במסגרת חקירתו אישר החייב כי בנוב' 2002 ביקש לשלם לפי ההסדר מש/1. בתשובה לכך קיבל מהבנק את הפקס אשר צורף כנספח א' לבקשתו. באותו פקס נאמר כי מצורף לוח סילוקין של ההלוואה וכי החייב מתבקש להקפיד לעמוד בתשלומים ולסלק את הפיגורים שנוצרו.