החלטה בתיק בשא 13194/06

בתיק שבפניי הוגשה תביעה בסדר דיון מקוצר, והוסכם כי ההחלטה בעניין בקשת הרשות להתגונן תינתן על סמך סיכומים בכתב.

בתיק אין מחלוקות עובדתיות, והעובדות שאינן שנויות במחלוקת הינן אלו: המבקשת ייצגה את מר שאדי מסעוד (להלן: " החייב") בתביעת נזיקין (ת.א. 1585/95, להלן: " התביעה הנזיקית"). החייב היה לקוח של המשיב (להלן: " הבנק"), והמחה לבנק בהמחאה בלתי חוזרת את זכויותיו לקבל כספים בתביעה הנזיקית. החייב הורה לעורכת דינו, המבקשת, להעביר למשיב לחשבון אותו ניהל אצלו "כל סכום שאקבל בתביעה מיד במועד קבלתו".

החייב ערך מכתב המחאת זכות לכבוד המבקשת, שחתמה אף היא בתחתית המכתב, ואישרה את ההוראות הבלתי חוזרות והתחייבה לפעול לפיהן, תוך ויתור על זכויות עכבון וקיזוז שלה (נספח ג' לכתב התביעה מיום 6/12/99). המבקשת המליצה לבנק לתת לחייב הלוואה בסך 5,000 ש"ח ביום 6/12/99.

המבקשת חזרה על התחייבותה להעביר את כספי התביעה נזיקית לבנק ביום 2/6/03, או בסמוך לכך, עת השיבה למכתב של הבנק בעניין חידוש או סילוק הלוואה שניתנה לחייב בסך 99,000 ש"ח, אישרה את התחייבותה והוסיפה בכתב יד את המילים: "שבוע הבא יועבר הסכום לפרעון ההלוואה. התיק נגמר". (נספח ה' לכתב התביעה).

המשיב נתן לחייב אשראי והלוואות שונות, ובסופו של יום נותר חייב למשיב 194,792.15 ש"ח (נכון ליום 19/11/06). הוגשה נגד החייב תביעה, וניתן נגדו פסק דין.

המבקשת לא העבירה לבנק כל סכום שהוא, אף שהסתיים הטיפול בתביעה הנזיקית, והתובע זכה בה בכספים על פי פסק דין מיום 13/3/03.

טענות המבקשת

1.       מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר"

ראשית ראייה לכאורה להתחייבות המבקשת כלפי המשיב הינו נספח ג' לכתב התביעה שבו נאמר "כמו כן הננו מוותרים בזה ויתור מלא ומוחלט על כל זכויות הקיזוז והעיכבון שיש לנו, אם בכלל, על הכספים שיתקבלו בתביעה", על טופס זה חתומה המבקשת.

כמו כן ישנו נספח ה' לכתב התביעה, אשר גם עליו חתומה המבקשת, ועניינו הבטחה להעברת הסכום המבוקש בסך 99,000 ש"ח לפירעון ההלוואה, "שבוע הבא יועבר הסכום לפירעון ההלוואה, התיק נגמר". בכך יש יותר מ"ראשית ראייה" להתחייבות.

סכום קצוב משמעותו סכום שניתן לקביעה ע"י חישוב חשבוני להבדיל מסכום הנקבע לפי שיקול דעת שיפוטי. במקרה דנן סכום חובו של החייב קצוב וגם הסכום שנקבע בפסק הדין בתביעה הנזיקית ע"י כבוד השופט ברלינר קצוב ומדוייק, קרי, 174,375 ש"ח. אי הסכמה לעניין סכום התביעה, אינה מעלה ואינה מורידה לעניין היות הסכום סכום קצוב (ראה ד' בר אופיר, " סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה", מהדורה שביעית, 2007, עמ' 148).

אשר על כן אין בסיס לטענה למחיקת כותרת, והעתירה נדחית.

2.       טענות ההגנה

המבקשת מודה שהפרה את התחייבותה ולא העבירה את הכסף לבנק, בסעיף 10 לתצהיר: "הכספים שנתקבלו שימשו לסילוק חובות אחרים", ובסעיף 11 לתצהיר: "אני מודה כי לא העברתי כל כספים לבנק ואטען כי בנסיבות שנוצרו לא היה מחובתי לעשות כן, ולחילופין כי חובותיה הצטמצמו כדי 5,000 ש"ח בלבד", הטענה כי לא הייתה חייבת להעביר את הכספים הינה סתמית ונוגדת את המסמכים עליה חתמה בעצמה.

טענת המבקשת בעניין ההגבלה ל 5,000 ש"ח מתייחסת להמלצה להלוואה בסך 5,000 ש"ח (נספח ד' לכתב התביעה), אך לא להמחאת הזכויות שלא הוגבלה ע"י החייב בסכום, והמבקשת אישרה אותה והתחייבה לפעול על פיה. הטענה נסתרת מנספח ה' לכתב התביעה, בו נרשם כי מדובר בהלוואה בסך 99,000 ש"ח, הנתבעת אישרה אותה בחלקו התחתון של המסמך, ואף חזרה על התחייבותה בכתב יד: "שבוע הבא יועבר הסכום לכיסוי ההלוואה, התיק נגמר".

מתברר כי גם כאשר כספי התביעה הנזיקית כבר היו בידי המבקשת היא לא טענה דבר לעניין העדר חובתה להעביר את הכספים, לעניין הגבלת הסכום ל- 5,000 ש"ח, או לעניין תלות המחאת הזכות ברישום משכון, אלא, כפי שהודתה, לא העבירה כל סכום למשיב.

טענת רישום המשכון כתנאי לכניסת ההתחייבות לתוקף, זו טענה בניגוד לאמור במסמך ובניגוד להלכה לפיה בין הצדדים לרישום המשכון-החייב והבנק-די בהסכם כדי לגבש את המשכון.

טוענת המבקשת כי "סכומי פסק הדין שנתקבלו עבור שאדי נמוכים בהרבה מהדרישה של המשיבה וכי הם שימשו לסילוק חובות אחרים, כך שלא נותר כל סכום בפקדון" (סעיף 10 לתצהיר).

לעניין הסכום בהגנת המבקשת היה מקום לשמוע את טענתה, אך בניגוד לנדרש בבקשת רשות להתגונן, בחרה לא לפרט את טענתה כלל והסתפקה במילים כלליות ועמומות. המבקשת לא פירטה מהו הסכום שהתקבל אצלה עבור החייב בתיק אזרחי 1585/95 אף שלא יכולה להיות מחלוקת שחובתה מוגבלת לסכום זה. המבקשת בחרה לא לפרט אילו סכומים קוזזו, מכוח איזו זכות, ויש לזכור כי מדובר בהמחאת כל זכויות החייב לפי פסק הדין, והמבקשת ויתרה על זכויות קיזוז שלה. העובדה שהמבקשת בחרה להתגונן באופן כללי ומתחמק לא תעמוד לזכותה, ואין בכך שלא נחקרה על תצהירה ע"י המשיב כדי להוסיף לתצהיר את שאין למצוא בו, מעיקרו, (ראה ע"א 16/98 ורדים חברה לגידול פרחים בע"מ נ' החב' הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, פ"ד מה(5), עמ' 729).

אשר על כן אני קובעת כי בקשת רשות להתגונן של המבקשת אינה מגלה הגנה בפני התביעה לשלם לבנק את מלוא הסכום שקיבלה עבור החייב בתביעתו העיקרית.

לפנים משורת הדין, ולשמירת זכויות המבקשת תציג לי אסמכתא על כל הסכומים שקיבלה מהנתבעים בתביעה הנזיקית, תוך 20 יום, אחרת תחויב במלוא סכום התביעה.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הבקשה בסך 1,200 ש"ח בצירוף מע"מ, בהתחשב בתוצאה ובכך שלא התקיים דיון במעמד הצדדים.