החלטה בתיק בשא 13184/05

1.         בפניי בקשת המשיב רפאל גביזון (להלן: "גביזון"), לבטל צו לניהול זמני של עיזבון המנוח מורנוס בן סנטה לויס ז"ל (להלן: "המנוח"), שניתן לבקשת האפוטרופוס הכללי במעמד צד אחד וכן בקשת בני הזוג ששונוב להצטרף כצדדים לדיון בבקשה.

גביזון הסכים לבקשה האחרונה ואילו האפוטרופוס הכללי השאיר לש"ד ביהמ"ש.

לפיכך התנהל הדיון בבקשה, כשכל הצדדים הנ"ל היו בפניי וטענו טענותיהם.

עובדות רקע

2.         המנוח נפטר ביום 18.1.03 כשהוא ערירי. ע"ש המנוח היו רשומות זכויות בדירה, הידועה כגוש 18108 חלקה 24 אזור 102 בעכו (להלן: "הדירה").

3.         ביום 14.8.03 הגיש גביזון תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה וביקש להצהיר כי הנו הבעלים של הדירה. גביזון הסתמך על מסמך (פתק) בכתב יד המתיימר להיות חתום בידי המנוח, לפיו המנוח העניק לו את הדירה במתנה. המסמך נחתם ביום 1.1.03, לא בפני עדים (להלן: "המסמך").

            ביום 14.8.03 לבקשת גביזון, התביעה נמחקה, כיוון שאינה בסמכות ביהמ"ש לענייני משפחה. 

4.         ביום 4.9.03 ביקש האפוטרופוס הכללי צו זמני לנהל את נכסי עיזבון המנוח. באותו יום ניתן צו, כמבוקש.

ביום 22.9.03  הגיש גביזון לביהמ"ש התנגדות לבקשת צו הניהול. הוא הגיש באותו מועד תביעה לפס"ד הצהרתי בת.א. 874/03 מחוזי חיפה, לפיה קיבל במתנה את הדירה מהמנוח, בחיי המנוח; וביקש עפ"י המסמך להורות על העברת הזכויות בדירה על שמו. באותה תביעה היה האפוטרופוס הכללי המשיב. האפוטרופוס הכללי הגיש כתב הגנה  והציג מסמכים רפואיים המעלים ספק בעניין כושרו של המנוח לפעול במועד רישום המסמך.

            צו ניהול העיזבון הוארך ע"י ביהמ"ש עד 1.1.04 או עד להחלטה בת.א. 874/03.

5.         ביום 5.9.04 מחק ביהמ"ש המחוזי את התביעה לבקשת גביזון, שטען כי איתר את יורשי המנוח. גביזון הגיש תביעה בביהמ"ש לענייני משפחה בחדרה. המשיבים בתביעה לסעד הצהרתי, שם, היו 4 אחיו של המנוח המתגוררים באטליה.

ביהמ"ש לענייני משפחה מיוזמתו, עקב היעדר סמכות, העביר את הדיון לבימ"ש השלום בחדרה. בימ"ש השלום נתן ביום 15.11.04 תוקף למסמך והורה על העברת הזכויות בדירה ע"ש גביזון (להלן: "פסה"ד"). בפני ביהמ"ש היו תצהירים מטעם 4 המשיבים שם, חתומים בפני עו"ד ישראלי באיטליה, כי אינם מתנגדים להעברת הזכויות בדירה ע"ש גביזון.

גביזון העביר פסיקתא ב-28.11.04 לידי האפוטרופוס הכללי. ביום 10.1.05 השיב האפוטרופוס הכללי לבקשת גביזון לשחרר לו עפ"י פסה"ד את הנכס, כי התיק הועבר לוועדת שחרורים במשרד האפוטרופוס הכללי בירושלים.

6.         ביום 2.2.05 מכר גביזון את הדירה לבני הזוג ששונוב. הודעה על כך הועברה לאפוטרופוס הכללי ב-23.3.05. פעולות הרישום בלשכת רישום המקרקעין טרם בוצעו.

7.         ביום 19.9.05 הגיש האפוטרופוס הכללי בקשה להארכת צו ניהול עזבון. וביום 25.9.05 נתנה כב' השופטת וילנר צו כמבוקש, במעמד צד אחד. בעקבות זאת ביקש גביזון ביטול הצו במעמד צד אחד.

            לאחר דיון במעמד כל הצדדים, ניתנת החלטה זו.

דיון

8.         גביזון טוען כי אין מדובר ב"נכס עזוב" כמשמעותו בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978 (להלן: "החוק"); שכן ניתן פס"ד כדין ע"י בימ"ש השלום  בחדרה לגבי הדירה.  מדובר בפס"ד חלוט שאין מקום לערער עליו.

האפוטרופוס הכללי העלים, לטענתו, מביהמ"ש בבקשתו למתן צו הניהול, כי הנכס כבר נמכר לאחרים וכן בקשתו נגועה  בשיהוי ניכר; הטעיית ביהמ"ש בטענה בדבר חוסר סמכות של בימ"ש השלום בחדרה; והעלמת העובדה כי קיים פס"ד חלוט באשר לזכויות בדירה. 

9.         בני הזוג  ששונוב  הצטרפו לטענות אלו וטענו כי רכשו את הדירה  לאחר שזכויות גביזון נקבעו בפס"ד חלוט ותוך הסתמכות עליו.

10.        הצו הינו מכוח סעיף 6(ג) לחוק הקובע לאמור: