החלטה בתיק בשא 13088/07

בפניי בקשה (בש"א 13088/07), לעיכוב ביצוע מכר נכס מקרקעין (להלן: " הנכס"), אשר נמכר בהליכי הוצאה לפועל לקונים (להלן: " המכר"), הול רינה ודונפורד (להלן: " הקונים").

ביום 10.10.07 התקיים דיון בבש"א, בנוכחות ב"כ המבקשים וב"כ המשיב וכונס הנכסים, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לדחות את הבקשה וכן, כי גם דין בקשת רשות הערעור דחיה, ללא שהיא מצריכה תשובה, ולפיכך מתייחסת החלטתי זו גם לבקשה לעיכוב הביצוע וגם לבר"ע.

המכר אושר ע"י ראש ההוצל"פ עוד ביום 10.4.05 ובקשות רשות ערעור אשר הוגשו על ההחלטה לאשר את המכר נדחו, הן ע"י ביהמ"ש המחוזי (בבר"ע 896/05) והן ע"י ביהמ"ש העליון (ברע"א 9945/05), כמו כן נדחתה (בהחלטה מיום 28.2.06), בקשת המבקשים מביהמ"ש העליון, לעיון חוזר בהחלטתו.

לאחר הדברים האלה הגישו המבקשים אל ביהמ"ש המחוזי בחיפה, בקשה לביטול המכר מחמת תרמית.

כבוד השופט סעב, בהחלטתו מיום 18.5.06, הפנה את המבקשים להגיש בקשתם בפני כבוד ראש ההוצאה לפועל, ובעקבות זאת הגיעה הבקשה אל כבוד ראש ההוצאה לפועל בחדרה (כבוד הרשם שמעון רומי), אשר קיים שני דיונים, שלאחריהם הגישו הצדדים סיכומים, וכעת ממתינה הבקשה להחלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל.

(ביום 8.7.07), ובעוד ממתינים כולם להחלטת כבוד ראש הוצאה לפועל בבקשה לביטול המכר מחמת תרמית, הגישו המבקשים בקשה נוספת לראש ההוצל"פ, ובה הם עותרים לקביעה, לפיה בהחלטתו מיום 10.4.05, אשר אישרה את המכר לקונים, סטה כונס הנכסים מהחלטתו הקודמת, שניתנה בצו המינוי, בה חוייב הכונס להמציא להם העתק ההצעה המועדפת על ידו, על מנת שהמבקשים יוכלו לפדות את הנכס. לטענת המבקשים (המוכחשת ע"י הכונס), הכונס לא המציא להם את ההצעה ולא נתן להם הזדמנות לפדות את הנכס.

המבקשים לא צירפו לבר"ע ואף לא לבקשה זו, את תמצית בקשותיהם, אשר הוגשו לכבוד ראש ההוצל"פ, ביום 21.9.06,  בעקבות החלטתו מיום 31.7.06, בהן התבקש כבוד ראש ההוצל"פ לבטל את עסקת המכר ולתת למבקשים אפשרות לפדיון הנכס, ואף לא את הפרוטוקולים של שני הדיונים אשר התקיימו בענין זה, הנזכרים בסעיף 20 לבקשה דנן, בבקשות אשר ממתינות להחלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל.

תחת זאת, נתפסים המבקשים להחלטת כבוד ראש ההוצל"פ, מיום 22.7.07, היא ההחלטה מושא בר"ע זו, ולעובדה שבהחלטה צויין כי הצדדים ממתינים להחלטה לפי סעיף 58 לחוק ההוצל"פ תשכ"ז-1957 (להלן: " החוק"), בטענם, שכבוד ראש ההוצל"פ אינו מוסמך לדון בטענותיהם הנ"ל, אשר נדונו בפניו וממתינות להחלטה, במסגרת סעיף 58 לחוק, וטוענים, בבקשת רשות הערעור שהגישו, כי בהחלטתו מיום 22.7.07, דחה כבוד ראש ההוצל"פ את בקשתם מיום 9.7.07, לקבוע כי אישור המכר סטה מהחלטת מינוי הכונס, ואף מבקשים קביעה, פוזיטיבית, לפיה סטה כבוד ראש ההוצאה לפועל מהחלטת שניתנה בעת מינוי הכונס.

לא כך קובעת החלטת כבוד ראש ההוצל"פ, מיום 22.7.07, אלא נקבע בה, כי כל עוד לא ניתנה החלטה בבקשות הנ"ל " יימנע החייב מלהגיש בקשות מיותרות, שכן הן חלק כזה או אחר, מן ההליך שכבר הסתיים, אך טרם ניתנה בו החלטה".

את הפרוטוקולים הנ"ל, אשר  נמנעו המבקשים מלצרף לבקשתם צירפו המשיבים, בתגובתם לבקשה למתן צו עיכוב ביצוע, ומהם עולה, כי הדיונים התנהלו לגופה של טענת התרמית אשר מעלים המבקשים, גם בבר"ע דנן, ולא רק בטענות הנוגעות לסעיף 58 לחוק, וממילא ברי, כי כבוד ראש ההוצאה לפועל ידון, לגופן, בטענות התרמית אשר העלו המבקשים בפניו.

לכן, כל עוד לא ניתנה החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל, בטענות התרמית שהעלו המבקשים, לא היה כל מקום להגשת הבקשה הנוספת (מיום 8.7.07), אשר הוגשה לכבוד ראש ההוצאה לפועל ואין כל מקום להתערב בהחלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל, מיום 22.7.07, מושא בר"ע 2044/07.

מכאן, שדין הבר"ע דחיה, וממילא כך דינה של הבקשה לעיכוב ביצוע.

מעבר לצריך, אוסיף ואומר, כי גם לגופו של ענין אין מקום להורות על עיכוב ביצוע המכר, הן מאחר שבקשות לעיכוב ביצוע כבר נדחו ע"י ביהמ"ש המחוזי וכן ע"י ביהמ"ש העליון, והן לאור העובדות העולות מטיעוני הצדדים ומהמסכמים אשר הוגשו על ידם; 

המבקשים אינם מתגוררים במקרקעין, אלא במקום אחר ועם זאת טען בא כוחם בפניי, כי המבקשים מעוניינים דווקא בנכס זה.

בעת שהושלמו הליכי המכר והחזקה בנכס נמסרה לקונים (כאמור - לפני למעלה משנה), היה בנוי על הנכס שלד של בית. הקונים השלימו את בנית הבית, והם מתגוררים בו.

בנסיבות אלה, אין ספק שהנזק אשר יגרום עיכוב ביצוע לקונים, אשר רכשו את המקרקעין, השלימו את בניית הבית והם מתגוררים בו, גדול עשרות מונים מהנזק אשר עלול להיגרם למבקשים, גם אם  יקבל כבדו ראש ההוצאה לפועל את טענותיהם, שכן, כאמור, המבקשים אינם מתגוררים בנכס, וכל נזק שייגרם להם, אם ייגרם, ניתן לפיצוי כספי.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע.

בנוסף ובתוקף סמכותי על פי תקנה 119(ז) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, אני דוחה את בר"ע 2044/07, ללא צורך במתן תשובה.

המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות בסך 12,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק, נכון להיום.