החלטה בתיק בשא 13057/07

1.         בפניי בקשה לתיקון כתב תביעה ולהעברת ההליך לבית המשפט המחוזי לאור סכום התביעה החדש.

2.         לטענת המבקש, הוא נפגע בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה. לדבריו, תביעתו הוגשה לערכאה זאת כי בעת הגשתה נקבעה דרגת נכותו על ידי ועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (המל"ל) בשיעור של 20%. לאחר בקשה להחמרת מצבו נקבעה לו נכות בשיעור 30% וכן הופעלה תקנה 15, כך שנכותו של המבקש מגיעה ל-45%.

3.         לטענת המבקש, הנכויות שנקבעו לו על ידי המל"ל מחייבות על פי דין בהתאם לסעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. לדבריו, בשים לב לנכות שנקבעה ולגילו הצעיר בעת התאונה, הרי שיש לחשב את הפסדי שכרו על פי השכר הממוצע במשק וכן כמתחייב מנכותו התפקודית, העולה על הנכות הרפואית ופיצוי בגין עזרה מצדדים שלישיים לה יזדקק במהלך תוחלת חייו. מכאן, לטענתו, גם לאחר קיזוז תגמולי המל"ל בסך 980,000 ש"ח כפי שטוענת המשיבה, עולה סכום הפיצוי על סמכותו של בית המשפט.

4.         המבקש מוסיף וטוען כי הינו רשאי לתקן את כתב תביעתו בכל עת, בפרט כאשר ההליך מצוי בשלב קדם המשפט. זאת ועוד, הסעיפים אותם הוא מבקש לתקן הם סעיף הנזק המיוחד, הנזק הכללי, וכן עניינים עובדתיים שונים שלא היו ידועים במועד הגשת כתב התביעה המקורי.   

5.         המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקש הגיש תחשיב נזק מטעמו ביום 6.2.07 לפיו הסתכם סכום התביעה טרם הניכויים בסך של 2,308,665 ש"ח, כאשר לטענתה, אף סכום זה מוגזם בעליל, אך הינו בתחום סמכותו של בית המשפט.

6.         לטענת המשיבה, ביום 6.6.07 ציין בית המשפט לאחר עיון בחישובי הצדדים, כי לכאורה התביעה נבלעת בתקבולי המל"ל. מכאן, לטענתה, רק בעקבות דברים אלו החליט המבקש לתקן את כתב תביעתו ללא הצדקה עניינית ומבלי שהשתנה דבר ממועד הגשת תחשיבי הנזק. יתרה מכך, לא ניתן הסבר כיצד שונו סכומי הנזק הנטענים ולא נערך תחשיב כיצד חושבו. המשיבה מפנה לרע"א 1807/04 ביטון נ' מנורה חב' לביטוח בע"מ, שם נקבע כי על בעל דין המבקש לתקן כתב טענותיו להסביר בתצהיר מדוע נשמטו הפרטים אותם הוא מבקש להוסיף מכתב טענותיו המקורי, אחרת דין בקשתו להידחות.

7.         לטענת המבקש, בתחשיב הנזק שהגיש ציין כי התחשיב והסכום המוצע בו הינם לצורכי פשרה בלבד. מכאן, אין בכך לשלול את טענתו דהיום לפיה הינו זכאי לסכום העולה על סמכות ערכאה זו. לדבריו, הנכות במועד הגשת התביעה היתה נמוכה משיעור נכותו כיום. 

8.         בית משפט השלום מוסמך לתקן כתב תביעה, כך שהסמכות לדון בתביעה על-פי כתב  התביעה המתוקן תהיה לבית משפט המחוזי ובמקביל להעביר את הדיון בתביעה לבית משפט המחוזי (ראה: רע"א 2992/98, ספקטור לודמילה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(3) 673, 676).

9.         המבקש הגיש תחשיב נזק ביום 6.2.07 לפיו סכום הנזק הינו בתחום סמכותו של בית המשפט זה. ביום 13.8.07 הגיש תחשיב נוסף לפיו הנזק המיוחד שנגרם לו הינו בסך 950,000 ש"ח והנזק הכללי הינו בסך 3,400,000 ש"ח. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

10.        עיקר הפערים בסכומים נובע מהגדלת הסך הנתבע בגין הפסדי השתכרות בעתיד (סך של 1,500,00 ש"ח כאשר בתחשיב הקודם נתבע סך של 853,020 ש"ח, עזרת צד ג' שסכומה הועלה לסך של 1,000,000 ש"ח במקום 562,146 ש"ח, וכך באופן דומה הוכפל סך התנאים הסוציאליים והפנסיה ואף ההוצאות הרפואיות בעתיד). מנגד, טוענת המשיבה בתחשיבה כי תביעת המבקש נבלעת בתקבולי המל"ל והינו ביתרה שלילית.

11.        יצוין שההחלטה בדבר קביעת אחוזי הנכות של המבקש לשיעור של 45% ניתנה כבר ביום 27.9.06, כך שעובדה זו היתה ידועה למבקש במועד הגשת תחשיב הנזק מטעמו.

12.        המבקש טוען ובצדק כי במועד הגשת תביעתו בשנת 2001, שיעור נכותו היה נמוך מאשר המצב דהיום. ברם, כאשר למבקש נקבעה נכות בשיעור 45% ביום 27.9.06 (אשר חלה כבר מיום 1.6.06) יכול היה המבקש באותו מועד או בסמוך לו, לפנות בבקשה לתיקון כתב טענותיו. יש לציין בהקשר זה את העובדה כי התביעה הוגשה לפני כ-6 שנים ומחצה. 

13.        מסכים אני עם טענת המשיבה לפיה המבקש לא סיפק נותן הסבר מניח את הדעת כיצד שונו סכומי הנזק הנטענים ואף לא ערך תחשיב כיצד חושבו. בנסיבות אלו ומבלי לחוות דעתי באשר לגובה הפיצוי- דין הבקשה להידחות. 

14.        אני מורה כי העדויות הראשיות תוגשנה בדרך של תצהיר ובהעדר החלטה אחרת, על המצהירים להופיע לבית המשפט, למועד שיקבע להוכחות.

סדר הגשת התצהירים הוא כמפורט להלן:

ב"כ התובע/ת/ים יגיש תצהירי עדיו תוך 30 יום מהיום.

ב"כ הנתבע/ת/ים יגיש תצהירי עדיו תוך 60 יום מהיום.

ימי הפגרה לא יחולו במניין הימים.

הוראה זו ניתנת, בין היתר, לפי תקנה 168 (א) לתקסד"א, במובן שבמידה ובעל דין אחד לא יגיש את תצהיריו במועד, יחול הסיפא לאותו סעיף ועל בעל הדין השני להגיש את תצהיריו במועד שנקבע לו. כמו כן חלה תקנה 168 (ב) לתקסד"א.