החלטה בתיק בשא 12898/06

1.         בפני בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון הכרוכים בהגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, (כב' הש' בנציון ברגר), אשר ניתנה ביום 11.9.06.

מדובר בהחלטה של כב' הש' בנציון ברגר לחייב את המבקשת 1 (להלן: המבקשת) בהוצאות לאוצר המדינה בסך של 500 ש"ח, בגין הגשת 4 בקשות שונות אשר כולן נדונו ונדחו על ידו.

נימוקי הבקשה מושתתים על מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת, המתקיימת מקיצבת נכות כללית שהיא מקבלת בסך 2,200 ש"ח, ומקיצבת נכות כללית שמקבל בעלה, המבקש 2 (להלן: המבקש), בסך 1,992 ש"ח.

2.         המשיבה 3 (להלן: המשיבה) מתנגדת לבקשה מהטעמים הבאים:

            א. סכום האגרה שממנו מבוקש הפטור בתיק זה הוא 415 ש"ח.

הבקשה אינה עונה על דרישות תקנה 13(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשמ"ח - 1987 (להלן: התקנות), מאחר שהמבקש לא העמיד תשתית ראייתית לחוסר יכולתו הכלכלית לתשלום האגרה.

ב. לפי תקנה 13(ב) לתקנות האגרות על המבקש פטור מאגרה לשכנע את ביהמ"ש בקיומם של שני תנאים מצטברים, האחד כי אין ביכולתו לשלם את האגרה, והשני כי ההליך בגינו מתבקש פטור מאגרה מגלה עילה. גם בהתמלא שני תנאים אלה עדיין מוסמך ביהמ"ש לדחות את הבקשה.

ג. התצהיר של המבקש חייב להכיל פרטים מלאים ומהימנים באשר למקורות הכנסתו של המבקש, ובהעדר פרטים כאמור לא נתמלאו הדרישות הקבועות בתקנה 13 לתקנות.

ד. על המבקש פטור מאגרה מוטל הנטל לשכנע את ביהמ"ש כי מיצה את כל האפשרויות לגיוס הסכומים הדרושים לתשלום האגרה מסביבתו הקרובה או בדרך של קבלת הלוואה או מימוש נכסים.

המבקשים לא עמדו בתנאים להוכחה של העדר יכולתם לשלם את האגרה. לבקשה לא צורפה תעודה של הלשכה לסיוע משפטי, אשר לפי תקנה 13(ב) לתקנות יש בה כדי להוות ראייה לכאורה לכך שאין ביכולתם של המבקשים לשלם את האגרה, ולא צורפו מסמכים מספיקים אשר יאמתו את יכולתם הכלכלית. 

ה. המבקשים צרפו לתצהירם מסמך אודות חשבון המתנהל בבנק הדואר ודף ריכוז פעולות בחשבון, אישור על תשלום לגמלת נכות כללית לחודש אוגוסט 06' על שם המבקש, וכן דף ריכוז יתרות של חשבון המתנהל בבנק לאומי.

לפי תקנה 13(א) לתקנות על המבקש פטור מאגרה לצרף לבקשתה את מקורות הכנסתו בשישה החודשים שקדמו לבקשה, ואילו בענייננו כל שצרפו המבקשים הוא אישור על תשלום לגמלת נכות כללית לחודש אוגוסט 06' ע"ש המבקש בלבד. 

כן נטען כי מתדפיס ריכוז יתרות של החשבון המתנהל בבנק לאומי לא ניתן ללמוד מיהו הבעלים של החשבון, וכי נוכח ההערה המופיעה בתדפיס כי "באופן זמני לא יינתן מידע בנושא קופות גמל בשאילתות גמל ושאילתות מידע יתרות לקוח", ייתכן כי קיימים למבקשים חסכונות או קופות גמל אשר אינם נזכרים בתדפיס זה, ואף חשבונות אחרים שלא דיווחו עליהם.

ו. מכל האמור לעיל עולה כי המבקשים לא הוכיח העדר יכולת מוחלט לתשלום האגרה. משמעותו של מתן הפטור הוא הטלת ההוצאות המשפטיות של המבקש על קופת הציבור, והפטור נועד להיות מוצא האחרון ממנו יכול להנות רק מבקש שישכנע את ביהמ"ש לא רק שאין ביכולתו לשלם את האגרה, אלא גם שאינו יכול לגייס את הסכום הדרוש על ידי מימוש נכסים, נטילת הלוואות מוסדיות והסתייעות בסביבתו הקרובה.

ז. עם זאת, המשיבה אינה מתנגדת לפרישת תשלום האגרה לשני תשלומים בלבד, בהתאם לתקנה 13(ד) לתקנות.

ח. המשיבה הודיעה כי אם המבקשים יקבלו תעודה מהלשכה לסיוע משפטי לגבי הליך זה, תסכים המשיבה למתן פטור מאגרה ככל שהדבר נוגע לתנאי הראשון לתקנה 13(ב), דהיינו להעדר יכולתם לשלם את האגרה.

3.         המשיבה 1 התנגדה לבקשה מפטור מאגרה וערבון מהנימוקים הבאים:

            א. המשיבה 1 מעלה בתגובתה נימוקים דומים לנימוקי המשיבה לעניין האגרה, ומוסיפה כי בהודעת המבקשת לבית משפט קמא, מיום 4.7.06 בתמ"ש 023460/05, ציינה המבקשת כי שילמה לעו"ד לווין אשר ייצגה אותה  בהליכים בבית משפט קמא סך של 11,000 ש"ח.

            ב. באשר לפטור מערבון טוענת המשיבה כי סיכויי בקשת רשות הערעור הינם דחוקים וקלושים. החלטת בית משפט קמא מתייחסת לארבע בקשות שהגישה המבקשת: