החלטה בתיק בשא 12867/08

התובעת מבקשת למסור תצהיר גילוי ספציפי לגבי המסמכים המפורטים בבקשה וכן לאפשר את העיון בהם.

בקשת גילוי מקבילה הוגשה מטעם הנתבעת 1 והופנתה כלפי התובעת (בש"א 23663/07), ובהחלטתי מיום 16/3/08 דנתי בקבוצות המסמכים השונות שהתבקשו, דחיתי את בקשת הגילוי של חלקם, והוריתי על הגשת חלקם האחר במעטפה סגורה.

התובעת הגישה את המסמכים במעטפה סגורה, והצורך בגילויים יידון בישיבת קדם המשפט הקרובה.

בבקשה הנוכחית מבקשת התובעת לאפשר את העיון ב-22 קבוצות של מסמכים.

הנתבעת 1 צירפה לתגובתה תצהיר גילוי בו התייחסה לחלק מקבוצות המסמכים אליהן התייחסה הבקשה.  לגבי יתר המסמכים, טוענת הנתבעת 1 כי חלקם אינם רלוונטיים להליך, חלקם אינם מצויים ברשותה וחלקם מכילים סודות מסחריים שאין הצדקה לגלותם.

מאחר שהבקשה הנוכחית מקבילה לבש"א 23663/07 (מעין תמונת ראי שלה), הרי שמן הראוי כי תהיה הקבלה גם מבחינת הקווים המנחים את ההכרעה בעניין הצורך בגילוי המסמכים השונים.

ראשית, נקודת מוצא מרכזית היא, כי אין הצדקה לגלות מסמכים הקשורים ישירות לעבודתו של מר טוויק אצל הנתבעת 1, שכן במסמכים אלה יש בכדי לפגוע בפרטיותו, וכידוע, הוא אינו צד להליך הנוכחי (שכן הדיון בענייננו הועבר לבית הדין האזורי לעבודה, בש"א 20639/07). 

מעבר לכך, גם גילוי המסמכים השייכים למישור היחסים שבין התובעת והנתבעת 1כפוף במידה מסויימת לאינטרס של הנתבעת 1 שלא לגלות נתונים המהווים סודות מסחריים.  בהקשר זה, אני מפנה לעקרונות המופיעים בהחלטתי בבש"א 23663/07 בעניין הגדרתו של סוד מסחרי ומאפייניו.  חשוב לציין, כי על פי הנטען בתביעה, הנתבעת 1 עשתה שימוש במידע פנימי אסטרטגי וחסוי שהושג על ידי מר טוויק באמצעיים לא חוקיים לצורך קידום ענייניה אל מול לקוחות מרכזיים של התובעת, וביניהם חברת אינטל.  כלומר, ייתכן בהחלט, כי קיימים מסמכים שאמנם מגלמים סודות מסחריים שמבחינת התובעת, אמורים להיות מוגנים, אך לאור טיבם של המעשים המיוחסים לנתבעת 1 בכתב התביעה, קיים מקום לטענה כי דווקא אותם נתונים המגולמים במסמכים מעין אלה, הם שעשויים לקדם את בירורה העובדתי של אחריות הנתבעת 1. לצורך איזון בין האינטרסים הנגדיים של הצדדים, ניתן להיעזר בסמכות לעיין במסמכים, המעוגנת בתקנה 119 לתקנות, ככל שקיים צורך בכך.

בתצהיר הגילוי שצורף לתגובת הנתבעת 1 אוזכרו מסמכים הקשורים להעסקתו של מר טוויק אצלה וביניהם מסמכים מתוך תיקו האישי, ממצאי בדיקת פוליגרף, הודעה בדבר פירוט תנאי העסקה ושאלון מועמדות של מר טוויק, מכתב מאת מר טוויק לגבי סיום עבודתו בנתבעת 1 ותיק המשטרה בעניינו של מר טוויק.

מסמכים אלה (למעט תיק המשטרה), וכן מסמכים נוספים, מופיעים בסעיפים א', ב', ג', ד', ה' וי"ג לבקשה, ובהתאם לעיקרון האמור, בדבר ההימנעות מגילוי נתונים הקשורים למעורבותו הישירה של מר טוויק בפרשה נשוא התביעה, הרי שאין לחייב את הנתבעת 1 לאפשר את העיון בהם.

בסעיף ו' לבקשה עתרה התובעת לגילויים של- "כל הסכמי השיווק ו/או ההפצה ו/או המכירה שבין המשיבה לבין חברת פישר, החל משנת 2004 ועד ליום הגשת בקשה זו".   בסעיף ז' לבקשה נכללים- "כל הסכמי ההתקשרות ו/או הצעות מחיר ו/או הצעות לשיתוף פעולה, מכל מין וסוג בין המשיבה לבין חברת אינטל קריית-גת החל ממועד תחילת העסקתו של מר טוויק ועד עזיבתו את המשיבה, אם אמנם עזב".

בסעיפים ח'-י' עתרה התובעת לגילוי התכתבויות שונות שנערכו בעניינה או בעניין חברת אינטל (שהיתה לקוחה של התובעת) או חברת VWR , שמוצרים מסויימים שלה משווקים בישראל באופן בלעדי על ידי התובעת. בסעיף י"ט לבקשה עתרה התובעת לגילוי כל הצעות המחיר שניתנו על ידי הנתבעת 1 ללקוחות התובעת מתחילת העסקתו של מר טוויק ועד היום, בהתאם לנטען בסעיף 56 לכתב ההגנה.

הנתבעת 1 טוענת בתגובתה, כי מדובר במסמכים חסויים הקשורים לאופן התנהלותה, ולכן גילויים עלול לפגוע באינטרסים המסחריים שלה, בייחוד מאחר שהם מנוסחים באופן כוללני.

בתשובתה לתגובה, טוענת התובעת, כי המסמכים המאוזכרים בסעיף ו' למכתב הדרישה הם רלוונטיים, וזאת לאור טענת הנתבעת 1 בסעיף 19 לכתב ההגנה, לפיה היא המשווקת המקומית של מוצרי הנתבעת 2 בישראל, אל מול עמדת הנתבעת 2 עצמה, השוללת מצג זה.  לדעתי, גם אם קיימת מחלוקת נקודתית מסויימת בנוגע לתפקידה של הנתבעת 1 ביחס לנתבעת 2, הרי שאין בה בכדי להשליך ישירות על חלקה של הנתבעת 1 בגזילה הנטענת של החומר המסחרי הסודי, ולכן אין לחייב את הנתבעת 1 בגילוי מסמכים אלה, הכוללים, מטבע הדברים נתונים עסקיים הקשורים לפעילותה ולפעילות הנתבעת 2, שמבחינתן, אמורים להיות חסויים.

בתשובתה לתגובה, טוענת התובעת, כי המסמכים המאוזכרים בסעיפים ז' ו-ח' רלוונטיים להליך, מאחר שכפי שנטען בתביעה, הנתבעת 1 עשתה שימוש במידע פנימי חסוי לצורך קידום עסקיה אל מול חברת אינטל, שהיא לקוח מרכזי של התובעת.  לטענת התובעת, המידע המבוקש רלוונטי לצורך הוכחת השימוש במידע החסוי ולבחינת היקף נזקיה.  התובעת טוענת, כי המסמכים המבוקשים בסעיפים ט' ו-י' לבקשה קשורים לשימוש במידע הפנימי של התובעת לצורך פגיעה ביחסיה עם חברת VWR , ולכן הם נדרשים לצורך הוכחת הנטען בתביעה.

אני מסכים עם התובעת בדבר הרלוונטיות הלכאורית של מסמכים אלה אך עם זאת, קשה להתעלם מהיקפם הגורף ומהמשמעות שעשויה להיות לגילויים מבחינת גילוי סודות מסחריים לא רק של הנתבעת 1 אלא גם של החברות החיצוניות להליך.

עם זאת, אין בכוונתי לשלול את אפשרות הגילוי והעיון כבר כעת, שכן ייתכן כי נחיצותן של קבוצות מסמכים אלה לבירור הטענות המופנות כלפי הנתבעת 1 בעניין ההתקשרות עם אותן חברות, עולה על האינטרסים העסקיים המוגנים של הנתבעת 1.  לאור זאת, וברוח החלטתי בבש"א 23663/07, אני מורה לנתבעת 2 למסור לעיוני, שבעה ימים לפני מועד ישיבת קדם המשפט הקרובה, עותק מהמסמכים המופיעים בסעיפים ז'-י' ו-י"ט לבקשה.

בסעיפים י"א ו-י"ב לבקשה עותרת התובעת לגילויין של התכתבויות נציגי הנתבעת 1 עם הנתבעת 2- סעיף י"א מתמקד באופן ספציפי בהתכתבויות בעניינו של מר טוויק מחודש דצמבר שנת 2005 ועד היום, בעוד שסעיף י"ב עניינו התכתבות כללית של נציגי הנתבעת 1 עם נציגי הנתבעת 2 לגבי התביעה, החל מחודש דצמבר שנת 2005 ועד היום.  הנתבעת 1 טוענת בתגובתה, כי אין ברשותה מסמכים מעין אלה.  טענה עובדתית זו נתמכה בתצהיר, מובן כי לא ניתן לחייב את הנתבעת 1 בגילוי מסמכים שאינם מצויים ברשותה, ולכן איני מחייבה בגילוי מסמכים אלה.

באופן דומה, הנתבעת 1 טוענת כי לא מצויים ברשותה המסמכים המאוזכרים בסעיפים י"ד, ט"ו, ט"ז, י"ז ו-י"ח לבקשה, ומאחר שטענה זו נתמכה בתצהיר, הרי שאין לחייב את התובעת גם בגילויים של מסמכים אלה.