החלטה בתיק בשא 12834/06

1.       בתיק זה ניתן פסק דין ביום 05.07.06 המורה לנתבעת (המבקשת בבקשה זו) לשלם לתובע סכום כולל של כ- 2.2 מליון ש"ח בקירוב.

2.         המבקשת פונה בבקשה זו לעיכוב ביצוע פסק הדין בשל כך שיש בדעתה להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.

3.         הכלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק הדין שעליו מערערים, וצריך טעם מיוחד כדי שבית המשפט ימנע ממי שזכה בדין, להנות מפרי זכייתו.

            בהחלטה לגבי עיכוב ביצוע יביא בחשבון בית המשפט את סיכויי ההצלחה בערעור וכן אם יזכה המערער בערעורו, לאחר שפסק הדין בוצע, האם יהיה זה מן הנמנע או קשה להשיב את המצב לקדמותו.

4.         ביצוע פסק הדין בענין זה משמעו תשלום כסף.

            המבקשת טוענת כי בשל כך שהחברה המשיבה אשר זכתה בדין הינה חברה זרה, בלא נכסים בתחומי המדינה, היא מבקשת כי כספי פסק הדין יופקדו בחשבון נאמנות עד למתן הכרעה בערעור.

5.         החברה המשיבה הינה חברה אטלקית פרטית הרשומה באיטליה ועוסקת ביצור חומרי גלם לענף אריזות מוצרים ובעיקר אלומיניום.

            החברה המשיבה ספקה למבקשת גלילי אלומיניום, שלא שולמה תמורתם וזה במהותו פסק הדין שניתן, לתשלום התמורה עבור החומרים שסופקו.

6.         מובהר כי אין למבקשת טענה כלשהי כנגד מצבה הכספי של החברה המשיבה או טענה לחוסר יכולת כספית של המשיבה להשיב את כספי זכייתה, אם תזכה המבקשת בערעור.

7.         מול העדר טענה זו, צרפה המשיבה דו"ח מעודכן של חברת D&B המלמד על מצבה הכלכלי האיתן של החברה המשיבה.

            שווי נטו של החברה המשיבה הינו למעלה מ- 52 מליון ש"ח (9,262,514 יורו).

            מחזור המכירות שלה עומד בסכום של כ- 161 מליון ש"ח בקירוב (29,195,388 יורו).

דרגת הסיכון שלה הינה "Minimum risk of business failure".

לפי ממצאי D&B החברה פרעה בשנתיים האחרונות 100% מתשלומיה בתוך תקופת תנאי התשלום.

רווחי החברה לשנת 2005 עמדו על סך של 2,052,204 יורו (בערכי היום כ- 11 מליון ש"ח).

8.         טענת המבקשת לכן מצטמצמת לעצם העובדה שהחברה הינה חברה זרה.

9.         הנסיון להסתמך על החלטתי בענין אחר, שם הנתונים שונים וכספי הצד הזוכה היו כפופים לעיקולים, איננה משרתת את הדיון במקרה זה.

10.        "ככלל, אין זה סביר לחייב בעל דין שזכה בפסק דין כספי בערכאה הראשונה להמתין למימושו עד לאשור זכויותיו בערכאת הערעור, אך בשל היותו תושב חוץ. כלל גורף שכזה אין לו מקום, במיוחד כשהחיוב הכספי הינו תולדה של סכסוך בין בעלי דין אשר התקשרו ביניהם באופן רצוני בקשרי מסחר, בידיעה ברורה מראש כי אחד מהם הינו תושב חוץ".

          ראו דברי כב' השופט חשין ב- ע.א 4705/06 יונה אטלנוב נ. שמואל חורש ואח' מיום 01.08.06. (צורף לתגובת המשיבה).