החלטה בתיק בשא 1279/06

1.         ביום 5.3.01 הגישה המשיבה תובענה כספית בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 785,554 ש"ח נגד המבקש ונגד שתי חברות שהיו בשליטתו ואשר נכנסו להליכי פירוק במהלך ההליכים דנן (שלושתם ייקראו להלן: המבקשים). בד בבד עם הגשת בקשה למחיקת כותרת הגישו המבקשים בקשה לעיכוב הליכים בהתאם להוראות סעיף 5 ל חוק הבוררות תשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות).

2.         הבקשה לעיכוב הליכים האמורה הוגשה בהסתמך על תניית בוררות בסעיף 22 לחוזה בין בעלי הדין לפיה יידון כל סכסוך בבוררות " שתקבע על ידי ראש לשכת עורכי דין בחיפה והצפון". עוד סוכם כי " הבורר יהיה בורר מקצועי בתחום ניהול פרוייקטים הנדסיים הדומים לנשוא חוזה זה". המשיבה דנן הודיעה על הסכמתה להעברת המחלוקת להכרעת בורר, ועל כן בהחלטת בית משפט מיום 29.7.01 עוכבו ההליכים.

ביום 29.8.02 נענה עו"ד אפק, ראש לשכת עורכי דין במחוז חיפה והצפון דאז, לפניית באי כח הצדדים ומינה את המהנדס צבי רום כבורר (להלן: הבורר).

3.         ביום 16.6.03 פנה המבקש בבקשה לבטל את הליך הבוררות בהסתמך על שתי טענות עיקריות. האחת, כי הבורר טרם החל במלאכתו וחרף הזמן שחלף מאז מינויו לא התקיימה ולו ישיבת בוררות אחת. השניה, כי להבדיל מהחברות שנכנסו אז להליכי פירוק, הוא (המבקש) אינו צד להסכם הבוררות. בקשה זו נידונה בפני רשם בית המשפט ונדחתה על ידו.

4.         ביום 24.5.05 הגישה המשיבה בקשה להעברת הבורר מתפקידו מהטעם שהתנהגות הבורר גורמת לעינוי דין (עילה להעברת הבורר מתפקידו לפי סעיף 11 (2) לחוק הבוררות). המבקש דנן (שהיה המשיב באותה בקשה) סבר כי מן הראוי להצהיר על פקיעת הליך הבוררות. בקשה זו הובאה אף היא לדיון בפני רשם בית המשפט, אשר ביקש את תגובת הבורר ומשזו נתקבלה החליט לדחות את הבקשה ולתת לו ארכה להשלים את מלאכתו.

            במאמר מוסגר יצוין, כי הסמכות העניינית לדון בבקשה להעברת בורר מתפקידו מסורה לשופט ולא לרשם (לפי חוק הבוררות בית המשפט המוסמך הוא בית המשפט המחוזי. סעיף 79ב(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984  העניק סמכות לבית משפט שהעביר את העניין לבוררות, במקרה דנן, בית משפט שלום). מי מבעלי הדין לא היה ער לסוגיית הסמכות וגם לא הגיש ערעור על החלטות הרשם.

5.         זו בקשה נוספת להעברת הבורר מתפקידו. הבקשה הוגשה על ידי המבקש לאחר סיום שלב הבאת הראיות בפני הבורר אשר קצב מועדים להגשת סיכומי טענות בכתב. לדעת המבקש מתקיימות כל העילות המנויות בסעיף 11 לחוק הבוררות, קרי, נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים [סעיף 11(1)], התנהגותו במהלך הבוררות גורמת לעינוי דין [סעיף 11(2)] וכן נבצר ממנו למלא את תפקידו [סעיף 11(3)].

בסיכומיו טען המבקש, כי ראוי להעביר את הבורר מתפקידו משום שאינו כשיר לפסוק בעניין הבוררות; לא הובאו כל ראיות הצדדים כך שמתן פסק דין יגרום לעיוות דין. כמו כן, הבורר גילה דעה מוקדמת שכן סירב למסור קלטות הדיון לידי בא כח המבקש ולמעשה חרץ את הדין בטרם סיים את מלאכתו. המשיבה מתנגדת לבקשה.

להשלמת התמונה יצוין, כי בקשה לעיכוב הליכי הבוררות עד למתן החלטה בבקשה דנן נדחתה בהחלטתי מיום 5.1.06 (בש"א 1278/06). החלטה זו שונתה בהחלטת בית המשפט המחוזי בבקשת רשות ערעור שהוגשה עליה.

6.         הבורר אינו ראוי לאמון הצדדים - המבקש העלה טענות מטענות שונות, אשר בעיקרן הנן, כי הבורר נתן החלטות סותרות תוך פגיעה בזכויות המבקש ובסטייה מכללי הצדק הטבעי; כי הפרטיכלים שניהל אינם משקפים את הדיונים כהווייתם, כי הבורר החליט להתייעץ עם משפטן אלמוני שיתכן כי אינו אובייקטיבי עקב קשריו עם מי מהצדדים.

לטענת המבקש נתן הבורר החלטות סותרות. בעוד שבדיונים מיום 23.6.04 ומיום 6.6.05 החליט על הפרדת הדיון באופן שתחילה תידון סוגיית מעמדו של המבקש בבוררות נתן ביום 8.12.05 החלטה לפיה הדיון מתייחס לכלל המחלוקת בין בעלי הדין. החלטה אחרונה זו פגעה בזכויות המבקש, שכן בהסתמך על ההחלטות הקודמות  לא הביא ראיות לגוף העניין.

עוד טוען המבקש כי הפרטיכלים שנערכו אינם משקפים את מה שהתרחש בפועל במהלך הדיונים ועל כן הם פסולים. כך לדוגמה, אף כי לא היתה הסכמה לכך רשם בפרטיכל כי הצדדים מסכימים כי יתייעץ עם יועץ משפטי אשר זהותו לא תחשף. כמו-כן בישיבה מיום 8.12.05 אירעה תקרית בה הביע הבורר את דעתו כלפי באת כח המבקש מבלי שהדבר מצא ביטוי ברישומיו. עוד טען כי חרף העובדה שחלק מישיבות הבוררות הוקלטו על ידי הבורר סירב הוא למסור להם את הקלטות.

7.         מעיון בפרטיכלים של הדיונים שהתנהלו בפני הבורר עולה כי בישיבת בוררות מיום 23.6.04 בה נידון בין היתר מעמדן של החברות שבפירוק ושל המבקש (מנהלן) הסכימו באי כח הצדדים כי יוגשו "במקביל" תצהירים בנוגע למעמדו של המבקש. לטענת בא כח המשיבה המונח "במקביל" משמעו בד בבד להגשת תצהירים במחלוקת גופה.

            ניסוח הסכמת באי כח הצדדים אינו נהיר די הצורך. עם זאת היות שהמדובר בהחלטה הנותנת תוקף להסכמת הצדדים ראוי היה כי יוגש תצהיר של עו"ד דיחנו, שנכח בדיון ויכול היה להבהיר את מהות ההסכמה. המנעות המבקש מצירוף תצהיר זה פועלת לרעתו.

זאת ועוד, בהחלטה מיום 10.7.05 אשר ניתנה במהלך שמיעת הראיות ציין הבורר מפורשות כי בעלי הדין רשאים להגיש תצהירים או ראיות נוספים. המבקש לא ביקש הבהרת החלטה זו, שאינה מתיישבת לכאורה עם פרשנותו את ההחלטות הקודמות,  וממילא לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו.

8.         לא זו אף זו, הליך הבוררות נועד להביא להכרעה מהירה וצודקת של סכסוך. הבורר משוחרר מדיני הראיות או מסדרי דין הנהוגים בבית המשפט (אלא אם הסכימו הצדדים לבוררות אחרת). במקרה דנן הסכימו הצדדים להעביר את המחלוקת בכללותה להכרעת הבורר, מומחה בתחום העבודות ההנדסיות, אף כי מלכתחילה היה ידוע להם כי למחלוקת זו פן מקצועי בתחום מומחיותו של הבורר ופן משפטי הנוגע לחיובו האישי של המבקש.

הבורר הנו מומחה בתחום המקצועי השנוי במחלוקת, וזו הסיבה העיקרית בגינה נבחר. במישור זה מסור לו שיקול דעת רחב להחליט כיצד לנהל את הדיון ומהם הנתונים הדרושים לו על מנת להכריע בסוגייה. מאחר שאינו כבול  לדיני הראיות ולסדרי דין מסורה לו הסמכות להחליט במחלוקת המקצועית על סמך כתבי הטענות ומסמכים שונים שהוגשו לו והבהרות שניתנו לו לבקשתו על ידי בעלי הדין או מי מהם.

מאחר שהצדדים העבירו להכרעתו גם את הפן המשפטי של המחלוקת, אשר אין חולק כי אינו בתחום מומחיותו של הבורר שאינו בקי ברזי המשפט, אין תמה, כי הוחלט (בהסכמת הצדדים) על הגשת תצהירים ועל זכותו של הבורר להוועץ עם משפטן.