החלטה בתיק בשא 12788/05

לפני בקשה למתן רשות להגן.

המשיבה, עירית חיפה, הגישה כנגד המבקש תביעה כספית להחזר הוצאותיה שנגרמו בגין ביצוע צווי הריסה שהמבקש לא בצען במסגרת ההסכמות שהתקבלו בהליכים המשפטיים שקיבלו תוקף של פסק דין.

טענות המבקש.

המבקש טוען כי התביעה מבוססת על שתי חשבוניות שהגיש קבלן הביצוע.

לטענתו, הסכום הנקוב בחשבונית המתייחסת לביצוע עבודות ההריסה של האוהלים הינו מנופח ומוגזם ואינו עולה בקנה אחד עם העבודה שהיה צריך להשקיע כדי לסלק את האוהלים שלגרסתו הונחו על גג המבנה.

באשר לחשבונית השניה, שעניינה עבודות ההריסה של בית הקפה שבוצעה ביום 29.4.04 בשעה 5.30, טען כי היה קיים הסכם בינו לבין עו"ד דגנית קורן, לפיו יעוכב ביצוע ההריסה עד ליום 1.5.04, על מנת לאפשר לו לבצע את ההריסה בעצמו ולהקטין את נזקיו.

לטענתו, בניגוד להסכמה זו בוצעה ההריסה באופן ברוטאלי, פגעה בתכולת בית הקפה והשחיתה הציוד.

בנוסף, המבקש טוען כי אף במועד ביצוע ההריסה, ביקש מנציגי העיריה לאפשר לו למכור את פסולת האלומיניום כדי להקטין את נזקיו, ואף הצליח להגיע להסכמה עם קבלן שיפוצים (מוטי פלד) לפיה ירכוש את פסולת האלומיניום בסך של  40,000 ש"ח, אך משהועמסה הפסולת על משאיות הקבלנים הם ברחו.

למיטב ידיעת המבקש פסולת האלומיניום נמכרה.

המבקש נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם

דיון.

המבקש העלה בתצהירו שלוש טענות הגנה עיקריות.

האחת - לגבי סיכום שהיה לו עם עו"ד קורן לפיו יעוכב הליך ביצוע ההריסה עד ליום 1.5.04 ע"מ לאפשר לו לבצע את ההריסה בעצמו.

והשניה, הסכומים הנקובים בחשבונות הינם מופרזים וגבוהים.

הטענה השלישית הינה כי נזקיו עולים על סכום ההוצאות שנגרמו למשיבה, למעשה בטענה זו טוען המבקש טענת קיזוז.

ע"מ לבחון את הטענות הנ"ל יש לחזור ולסקור את העובדות שהובילו לביצוע ההריסה במועד שבו היא בוצעה בפועל.

המבקש היה בעלים ו/או המחזיק של מבנה ברח' אחי אילת 32 בקרית חיים.

במבנה זה ניהל המבקש בית קפה בשם מסעדת וניל.

תוספות הבניה שנבנו למבנה ו/או המבנה נבנו ללא היתר ע"י המבקש.