החלטה בתיק בשא 12685/04

התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד החברה - הנתבעת לסילוק ידה ממקרקעין, שלטענתו, ירש בשלמות מאמו המנוחה.

על פי כתב - התביעה התובע הוא הבעלים מכוח ירושה של חלקה בעיר גנים קרית - אתא הידועה כגוש 11608 חלקה 8. (העתק צו ירושה מצורף כנספח ב' לכתב - התביעה).

התובע טוען כי הוא הבעלים המלא (100%) בחלקה למרות שבנסח הרישום - מצויין שמעון קושניר כבעלים נוסף של 3/24 מן הנכס. (העתק נסח רישום מצורף כנספח א' לכתב - התביעה).

לטענת התובע חלקו של קושניר נרשם עקב טעות או הטעייה לאחר שאמו ז"ל של התובע רכשה את החלקה בשלמותה. (העתק תעודת רישום מיום 16.12.62 מצורפת כנספח ג' לכתב - התביעה).

לדברי התובע נתפסה החלקה שלא כדין על ידי הנתבעת שפלשה אליה ומחזיקה במבנה הצמוד לחלקה. ב"כ התובע צרף לכתב - התביעה מכתבים ששלח לנתבעת, ובהם נדרשה לפנות את המגרש מיידית מכל חפץ ו/או אדם, ולהחזירו למצבו המקורי כאשר הוא פנוי ונקי. התובע טוען כי הנתבעת פלשה לחלקה תוך הפרת זכויותיו ורמיסת החוק, והפכה אותה למחסן גרוטאות.

בתצהיר התומך בבקשתו למתן רשות להתגונן טוען מנהל הנתבעת כי היא מחזיקה כדין בחלק השווה ל - 1/8 מהמגרש מכוח הסכם - שכירות שנכרת בינה לבין דוד קושניר, שהוא הבעלים של החלק הנ"ל על פי נסח הרישום. (הסכם השכירות מצורף לבקשת הרשות להגן כנספח א').

כזכור על פי נסח הרישום שצורף לכתב - התביעה, אמו המנוחה של התובע רשומה כבעלת שבע שמיניות מן החלקה, בעוד מר קושניר רשום כבעל שמינית ממנה.

כמו כן צרף המצהיר מכתב מאת בא - כוחו של שמעון קושניר, לפיו הלה הוא הבעלים מכוח ירושה של 3/24 חלקים במגרש נשוא התביעה. על פי הסכם השכירות משתמשת המבקשת בנכס כחנייה, והגרוטאות שבמגרש כלל אינן שייכות לה, לטענתה.

בחקירתו הנגדית אמר המצהיר כי שכר מקושניר שמינית מן המגרש שבבעלותו, לצורך חניה: "אמרתי לו שאני חונה בתחילת המגרש ... הרבה פעמים אני לא מחנה ובאופן כללי אני מחנה בסמוך לכביש".

המבקש אישר כי "זה נכון שלקושניר ממנו שכרתי את השמינית שלו אין מקום מוגדר

במגרש ....". המבקש אמר כי בתמונה מש/1 רואים את מפעל הנתבעת "שנמצא בחלקה הגובלת שאינה בבעלות התובע". לטענתו "השכירות נעשתה יותר לצורך שלא יהיה לי שכן והמגרש לא יושכר לאף אחד. ענין השמינית לא הטריד אותי". המצהיר ציין כי החליט לפנות לאחד השותפים, ופנה דווקא לקושניר. אשר לגרוטאות הנראות בתמונות, אמר מנהל המבקשת כי הן "לא שייכות לחב' הנתבעת", וגם לא הטרקטור שנראה בהן.

ב"כ המשיב טוען כי עפ"י סעיף 30 (א) לחוק המקרקעין בעלי רוב החלקים במקרקעין המשותפים רשאים לקבוע כל דבר הנוגע לניהול המקרקרעין, ומאחר שהשותף הבכיר בעל רוב החלקים אינו מסכים להשכרת המגרש - עומדת עיסקת השכירות בניגוד לסעיף 30 (א) דלעיל. עוד טוען ב"כ המשיב כי תוקפו של הסכם השכירות פג ביום 31.12.02, מלבד העובדה שלא ניתן טכנית להשכיר שמינית ממגרש אשר אין בו חלוקה.

אשר לתוקפו של הסכם השכירות, לא ניתן בשלב זה לקבוע כי המבקשת היא מסיגת גבול, באשר יתכן ומר קושניר נתן לה את הסכמתו להמשיך ולהחזיק בחלקו במגרש; ובהעדר ידיעה על מהות היחסים בין הצדדים, הרי שלא די בטענתו דלעיל של המשיב כדי לסלק את ידה של המבקשת מן החלקה.

אשר לטענה כי אין השותף הזוטר יכול להשכיר חלק בלתי מוגדר מן המקרקעין, הרי שטענה זו אינה מדוייקת. על פי נסח הרישום (נספח א' לכתב - התביעה), שמעון קושניר הוא הבעלים של שמינית מן החלקה מכוח ירושה נכון לתאריך 2.4.62.

ב"כ המשיב טוען כי נוכח תעודת הרישום (נספח ג' לתביעה) וצו ירושה (נספח ב' לתביעה) הרישום בנסח שגוי, ואולם כל עוד לא תוקן נסח הרישום, הרי שלכאורה, לפחות, מר קושניר הוא שותף בבעלות במקרקעין. בהיות מר קושניר שותף במקרקעין, ובהעדר הסכם שיתוף בין השותפים, הרי שרשאי הוא "להעביר חלקו במקרקעין המשותפים או לעשות בחלקו עיסקה אחרת, בלי הסכמת יתר השותפים". (סעיף 34 (א) לחוק המקרקעין).

המבקשת התקשרה עם מר קושניר בהסכם שכירות לגבי חלקו במקרקעין המשותפים, ונראה שיש לה הגנה אפשרית כנגד תביעת המשיב מכוח ההסכם שבינה לבין קושניר.

מנהל המבקשת טוען שהוא משתמש במקום כחנייה, וכי המבקשת לא הניחה גרוטאות במגרש, ואין היא מונעת מן המשיב לעשות שימוש סביר בחלקתו, וגם טענה זו טעונה בירור לגופה.

לאור האמור לעיל מן ההכרח לברר את טענות הנתבעת שיש בהן כדי להעמיד לה הגנה טובה במדה ותוכחנה כנכונות, ולצורך כך אני נותנת לה רשות להתגונן, והתצהיר מטעמה ישמש כתב - הגנה.

הוצאות הבקשה תיפסקנה על פי תוצאות התביעה.