החלטה בתיק בשא 1267/08

1.         בפניי לפיצול סעדים בתביעה שהגיש המבקש (להלן גם "האיגוד") נגד מועצה מקומית עאבלין (להלן: "המועצה") ושותפות המגדלים עאבלין (להלן: "שותפות המגדלים"), ולמתן היתר להגשת תביעה כספית בגין הנזקים שלטענתו נגרמו למכון הטיהור של האיגוד, עקב הזרמת השפכים של שותפות המגדלים.

2.         האיגוד הגיש תביעה נגד המשיבות במסגרתה ביקש כי יינתן צו המתיר לו לנתק את שותפות המגדלים ממכון הטיהור שבאחזקתו, וזאת בשל איכות השפכים הירודה המוזרמת לתוך מכון הטיהור.

איגוד הערים טוען כי שפכי החזיריות, שהן חלק משותפות המגדלים, המוזרמים למתקני מכון הטיהור אינם עוברים תהליך של טיהור מספיק, מכילים רמות חריגות של זיהום אורגני, וכניסתם למתקני מכון הטיהור יוצרת עומס על המערכות ופוגעת בתהליך הטיהור ובמתקני הטיהור.

במסגרת הבקשה מבקש האיגוד כי יותר לו בשלב מאוחר יותר לתבוע את הנזקים שנגרמו ויגרמו לו, לטענתו, בשל  הזרמת השפכים למתקני המכון.

3.         האיגוד טוען כי מדובר בעילות תביעה שונות, אך למען הזהירות מבקש כי בית המשפט ייתן החלטתה בבקשה זו.

בין הטעמים שבגינם מבוקש הפיצול מציין האיגוד כי היקפם המלא של הנזקים עקב הזרמת הביוב למתקני המכון טרם הובררו, וברי כי הנזקים ימשיכו ויצטברו כל עוד הזרמת הביוב נמשכת.

4.         המשיבות מתנגדות לבקשה וטוענות כי אין מקום להתיר את פיצול הסעדים. שותפות המגדלים טוענת כי יש לזקוף לחובת האיגוד  את השלב המתקדם של הדיון שבו הוגשה הבקשה, בעיצומן של ההוכחות, לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית של הצדדים וחוות הדעת מטעם הצדדים. לגישתה, יש בכך כדי להצביע על חוסר תום לבו של המבקש ולהביא לדחיית הבקשה.

שתי המשיבות מדגישות את הטענה כי קבלת הבקשה לפיצול סעדים תביא להתדיינות כפולה.

5.         ראשית, יש לדחות את הטענה הנוגעת למועד הגשת הבקשה. הלכה היא כי בקשה לפיצול סעדים ניתן להגיש כל עוד התובענה תלויה ועומדת. במקרה הנדון, הבקשה הוגשה במהלך שמיעת הראיות בתביעה ובטרם ניתן בה בפסק דין. אציין כי כבר בסעיף 17 לכתב התביעה ציין האיגוד כי הוא שוקל להגיש תביעה בגין נזקים שנגרמו לו עד להפסקת הזרמת השפכים. בנסיבות אלה אין גם מקום לומר כי איגוד הערים פעל בחוסר תום לב. (ראה  ע"א 10474/03 עודד הכהן נ' מלונות הים התיכון בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 24/11/2005), שם נקבע כי אין פגם בהגשת בקשה לפיצול סעדים בשלב הסיכומים בערכאה הראשונה).

6.         תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי:

מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו.

על כן, יש לבחון אם צו העשה ותביעת הפיצויים הם סעדים הנובעים מאותה עילת תביעה או שמא מדובר בעילות תביעה שונות. היה והם נובעים מעילות תביעה שונות, אין צורך בבקשה לפיצול סעדים. רק אם מדובר בסעדים הנובעים מעילה אחת, יש לבחון אם קיימת הצדקה להתיר את הפיצול המבוקש.

7.         נראה כי הדין הוא עם המבקש, שכן מדובר בשתי עילות תביעה נפרדות. לכן לא היה כל צורך להגיש את הבקשה. עם זאת הואיל והבקשה הוגשה, אבהיר נקודה זו.

האיגוד מבקש להגיש שתי תביעות שונות, בגין שתי עילות שונות; התביעה הראשונה היא בעילה צופה פני עתיד ומתייחסת למניעת נזקים עתידיים למבקש באמצעות הפסקת הזרמת הביוב למכון הטיהור.

התביעה השנייה היא תביעה לפיצוי בגין נזקי ההזרמה שנגרמו וייגרמו במהלך הזרמת שפכי שותפות המגדלים למכון הטיהור. אף שלכאורה מדובר בנזקים מאותו סוג הרי שכל תביעה מתייחסת לנזק אחר, האחת לנזק עתידי והשנייה לנזקים שנגרמו בפועל.

אוסיף כי ממילא ניתן לסווג את עילת התביעה השנייה כעילה נמשכת, שהרי הנזק נגרם מדי יום ביומו מחדש, ומקים עילת תביעה חדשה (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 167 (מהדורה שביעית, 1995).

דומה הדבר למקרה של הגשת תביעה לפינוי נכס ותביעה לתשלום דמי שימוש ראויים, בתקופה שבה שהה אדם ללא רשות בנכס, כפי שנדון ברע"א 1156/02 עבד אל סלאם חיר נ' עבד אלון לידאי, פ"ד נז(3) 943: