החלטה בתיק בשא 12627/07

א.         המבקשים עותרים לתיקון פסק-דיננו מיום 30.7.07 כך שתתווסף בו הוראה לפיה על המשיבה, מפעל מתכת קרשין בע"מ, להשיב למבקש יצחק בנודיז את יתרת הכספים שגבתה ממנו (176,190 ש"ח נכון ליום 6.4.07), וזאת מעבר לחיובים שנקבעו בפסק הדין של כב' השופטת ר. חפרי-וינוגרדוב וכב' השופט מ. פינקלשטיין בהתאם לחישוב שבגוף הבקשה.

ב.         בהחלטה מיום 22.8.07 נתבקשה תגובת המשיבות. בתגובתה מיום 28.8.07 מתנגדת המשיבה מס' 2 (רסידו) לבקשה לתיקון פסק הדין.

            בתגובתה מיום 2.9.07 מתנגדת המשיבה מס' 1 (מפעלי מתכת קרשין) לבקשה לתיקון פסק הדין.

            לאחר שעיינו בבקשה ובשתי התגובות, סבורים אנו שדין הבקשה להידחות.

ג.          לטענת ב"כ המבקשים נעדרת מן ההחלטה המסיימת שבפסק דיננו הוראה חד-משמעית להשבת הכספים שנגבו בעודף על ידי המשיבה קרשין מן המערער בנודיז.

כב' השופטת ר. חפרי-וינוגרדוב סברה בחוות דעתה שהחיוב המוטל על בן-חמו, בנודיז ואביב בע"מ צריך להיות בשיעור של 10% משווי הציוד, כב' השופט מ. פינקלשטיין סבר בחוות דעתו שראוי הוא שבן חמו, בנודיז ואביב בע"מ יחוייבו בתשלום לקרשין (ביחד ולחוד עם רסידו) בגובה 40% משווי הציוד, ואילו אבה"ד קבע שביחסים הפנימיים, שבין הנתבעים לבין עצמם, חלקם של בן-חמו, בנודיז ואביב בע"מ הוא שליש, ואילו חלקה של רסידו הוא שני שליש.

ד.         כפי שצויין בפסק דיננו מיום 30.7.07, ואין בידינו אלא לחזור על הדברים, דיעותיהם של שלושת חברי המותב התפצלו, בכל הנוגע ל-ע"א 3631/06, וקיימות שלוש דיעות שונות באשר לתוצאה, דהיינו, אין רוב לאחת מן הדיעות.

            משכך, מכריעה דעתו של האב"ד לפי סעיף 80 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

ה.         בהתאם לחוות דעתו של האב"ד אין כלל מקום לחייב את המשיבה -קרשין בהחזרת כספים כלשהם לבנודיז. בהתאם לאמור בחוות דעתו של האב"ד נדחה ערעורם של בן-חמו, בנודיז וחברת אביב.

ו.          משמעות דחייתו של הערעור היא שאושר פסק דינו של בית משפט השלום מיום 15.6.06 (כב' השופט י. רטנר) אשר קבע במפורש בסעיף 47 של פסק דינו:

"אני מקבל את התביעה נגד הנתבעים מס' 3, מס' 4, מס' 5 ומס' 7. נתבעים אלה ישלמו ביחד ולחוד לתובעת 92,825 ש"ח".

(נתבע מס' 3 הוא בן-חמו, נתבע מס' 4 הוא בנודיז, נתבעת מס' 5 היא חברת אביב, ונתבעת מס' 7 היא רסידו).

            משמע, בן-חמו, בנודיז וחברת אביב, חוייבו על ידי בית משפט השלום לשלם לקרשין את הסכום של 92,825 ש"ח (בתוספת הוצאות משפט) ביחד ולחוד  עם רסידו.

ז.          משנקבע בפסק דיננו שנוכח התפצלות דיעות חברי המותב מכריעה דעתו של האב"ד, אשר קבע כי יש לדחות את הערעור, ממילא אושר פסק דינו של בית משפט השלום, שלפיו חבותם של בן-חמו, בנודיז, אביב ורסידו היא ביחד ולחוד, ולכן אין ולא היה מקום לחייב את התובעת קרשין בהחזרת סכום כלשהוא לבנודיז.

ח.         העובדה שנקבע כי במערכת היחסים הפנימית שבין הנתבעים לבין עצמם יהא חלקה של רסידו שני שליש, ואילו חלקם של בן חמו, בנודיז וחברת אביב יהא שליש, אין בה כדי להביא לחיובה של התובעת קרשין בהחזרת סכום כלשהוא לבנודיז, שהרי עסקינן במערכת היחסים הפנימית שבין הנתבעים לבין עצמם, שחוייבו בתשלום ביחד ולחוד, ולכן אין לקביעה בדבר החלוקה במערכת היחסים הפנימית שבין הנתבעים לבין עצמם, כל נפקות לגבי התובעת קרשין.

            משנקבע בפסק דינו של בית משפט השלום (שאושר בפסק-דיננו עקב דחיית הערעור) שבן-חמו, בנודיז, חברת אביב ורסידו נושאים בנטל התשלום ביחד ולחוד כלפי קרשין, משמעות הדבר היא, כמובן, שקרשין זכאית לגבות מכל אחד מן הנתבעים את התשלום שנפסק לזכותה (ובלבד שלא תגבה מעבר למגיע לה).

ט.         סוף דבר:

            בהתאם לפסק הדין, כפי שניתן בערעור, אין לחייב את קרשין בהחזרת סכום כלשהוא לבנודיז, וממילא אין המדובר בקביעה שנשמטה מפסק הדין.

            לפיכך, אנו דוחים את הבקשה.