החלטה בתיק בשא 12572/07

1.         בפניי בקשה שהוגשה על ידי יגאל קפלן בע"מ ומר יגאל קפלן (להלן: "המבקשים") להורות לגרינשפון להנדסה בע"מ (להלן: "המשיבה") לגלות באופן ספציפי ולהעביר לעיון המבקשים את המסמכים המנויים בסעיף 3 י' למכתב הדרישה מיום 17/1/07 והכוללים את המסמכים כדלקמן:

"כל החשבוניות שהונפקו ללקוחות מאשדוד ודרומה (למעט שולחתי) כך משנת 2000 והלאה משם (גילוי זה רלבנטי לצורך הוכחת טענת מרשתי, כי מרשתך הפרה את ההסכם ומכרה מוצרים ללקוחות "דרומיים", תוך "עקיפת" מרשתי".

2.         המבקשים מנמקים בקשתם בכך שהמסמכים המבוקשים הינם רלבנטיים לטענת הקיזוז אותה העלו בכתב הגנתם ולפיה הפרה המשיבה התחייבותה על פי ההסכם והתקשרה במישרין או בעקיפין שלא באמצעות המבקשת עם לקוחות ולא העבירה למבקשת עמלות בניגוד להוראת סעיף 8 להסכם ההתקשרות הקובע כי המבקשת זכאית לעמלה מעסקאות אותן מבצעת המשיבה. לאור האמור טוענים המבקשים כי לא ניתן יהיה לקיים משפט, לעשות צדק ולהגיע לחקר האמת בלא גילוי המסמכים הספציפיים המבוקשים.

3.         המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין המדובר אלא במסע דיג אסור כאשר עסקינן במסמכים שגילויים יהווה הפרה של סוד מסחרי. המשיבה מחזקת טענתה בכך שהיא מציינת כי המבקשת היתה סוכנת שלה אשר הפרה את ההסכם עמה וכיום היא מתחרה בה.

בנוסף, המשיבה מציינת כי רשימת לקוחות זו תגרום להתעשרותם של המבקשים על חשבון המשיבה שלא כדין במסווה של מיצוי זכויות חוקיות תוך התנהלות הנגועה בחוסר תום לב משווע וניצול הליכי משפט שלא כדין מצד המבקשים.

4.         נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט היא גילוי מירבי, שכן ביסוד ההליך המשפטי עומד הרצון להגיע לחשיפת האמת (ראה רע"א 8290/01 איזוטופ בע"מ נ' דן רנט א-קאר בע"מ ואח', תק-על 2002(3), 651). ככלל "מסע דיג" ככל שהינו קשור לתביעה ואשר לא נועד לדוג במי היריב לצורך תביעה אחרת או לצרכים אחרים (ראה רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי, פ"ד מט(4), 54), אף הוא אינו אסור.

            לצד המגמה הליבראלית הנוהגת לעניין גילוי מסמכים יש להשתמש בסמכות זו בזהירות ואין להורות על גילוי מסמכים כשאין זה דרוש לשם דיון הוגן בתביעה כאשר הגילוי עלול לסבך את בירור התביעה שלא לצורך או שאין רלבנטיות בין המסמכים שגילויים התבקש.

5.         עניינה של טענת הקיזוז העולה מכתב ההגנה הינה כי למבקשים ישנה זכות לקבל זיכוי מן המשיבה בגין הפרת ההסכם והמכירה ללקוחות ה"דרומיים" (אם באופן ישיר מהמשיבה אל הלקוחות ואם באמצעות סוחרים-ספקים), זכות הנובעת מסעיף 8 להסכם בין הצדדים הקובע כדלקמן:

"במידה ותיעשה מכירה ישירה של סוחרים אחרים ללקוחות, בתחום פעילות י.ק.ב ומידע על כך יועבר ע"י י.ק.ב למ.ג.ל, יועבר זיכוי על הפער שבין מחיר המכירה לסוחר/ סוכן לבין עלות המוצר לי.ק.ב".

6.         בנסיבות המתוארות לעיל אכן ישנה לכאורה רלבנטיות למסמכים שנתבקשו על ידי המבקשים ואשר עשויים להוכיח לכאורה את טענת המבקשים שלעיל.       

7.         ב"כ המשיבה טוען אמנם כי חשיפת המסמכים המבוקשים עלולה לפגוע בסודות מסחריים של מרשתו, ואולם, אומר בקצרה כי סוד אין פירושו בהכרח כי המסמך הינו חסוי וחיסיון יש לפרש על דרך הצמצום (ראה כב' השופט י. עמית בת.א. (חי) 147/01 דן רודי נ' אי.די.בי. ליסינג בע"מ (לא פורסם) ות.א. (חי) 688/02 החסוי משה בן הרואה ז"ל נ' טארק בדיר ואח' (פרסום נבו)).

8.         ביהמ"ש העליון ברע"א 8551/00 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נה(2) 102, הדגיש כי המבחן העיקרי לחשיפת מסמכים של תובע הינה שאלת הרלבנטיות, ובלשונו (עמ' 104 לפסק הדין):

"ככלל, תובע אינו יכול להישמע בטענה, כי זכותו לפרטיות גוברת על חובתו לחשוף בפני הנתבע ראיות שהן רלבנטיות לבירור התובענה ונדרשות לנתבע לביסוס הגנתו. קנה המידה שעל פיו ייקבע היקף זכותו של התובע לפרטיות הוא, איפוא, מידת הרלבנטיות שבמסמכים שגילויים נדרש לבירור המחלוקת".

9.         משסבורה אני שהמסמכים המבוקשים על ידי המבקשים הינם רלבנטיים לכאורה לטענת הקיזוז של המבקשים והם עשויים לכאורה לבסס את טענות המבקשים בדבר הפרת ההסכם והמכירה ללקוחות ה"דרומיים" אם באופן ישיר על ידי המשיבה אל הלקוחות ואם באמצעות סוחרים-ספקים. החשש מפני חשיפת סוד מסחרי של המשיבה במידה שעלול להיחשף כתוצאה מעיון המשיבה במסמכים אינו יכול לשקול כנגד זכויותיהם של המבקשים וכנגד האינטרס הציבורי המחייבים כאמור כי המשיבה תגלה מסמכים שהם רלבנטיים לבירור התובענה. זאת ועוד, שאך מובן הוא כי בידי המשיבה שהינה התובעת בתביעה העיקרית האפשרות להעדיף את ההגנה על פרטיותה על פני ההכרח לחשוף בפני המבקשים ראיות רלבנטיות וזאת על דרך מחיקת התביעה שהוגשה.

10.        יחד עם זאת, ועל מנת להקהות בשלב זה עוקצה של פגיעה אפשרית במשיבה, סבורני כי ראוי להורות שתוך 30 יום מהיום יועברו המסמכים המבוקשים לידיו הנאמנות של ב"כ המבקשים בלבד, שיחויב בזאת שלא לעשות כל שימוש בנתונים שיקבל אלא לצורך הליך משפטי זה. ב"כ המבקשים יעיין במסמכים תוך 15 יום מבלי להעבירם למרשיו, ואם ימצא כי לצורך הליך זה מסמכים מסויימים מכל המסמכים שהומצאו לו רלבנטיים, יודיע על כך למשיבה ויחזיר למשיבה את המסמכים שאין בהם צורך.

11.        לאור האמור תמציא המשיבה לעיון ב"כ המבקשים ולעיניו בלבד את כל החשבוניות משנת 2000 ואילך אשר הונפקו ללקוחות מאשדוד ודרומה למעט חשבוניות המבקשת.

12.        בנסיבות העניין לא ראיתי לפסוק הוצאות.

13.        מזכירות ביהמ"ש תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ז באלול תשס"ז (10 בספטמבר 2007), בהעדר הצדדים.