החלטה בתיק בשא 12472/07

1.         בפני בקשה לבטל את מינויו של ד"ר גורדון כמומחה מטעם בית המשפט.

2.         עסקינן בתביעה שהוגשה ע"י התובע, נהג אגד במקצועו, בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. לטענת התובע, ביום 3/4/99 עצר את האוטובוס בו נהג ותוך כדי ירידתו קפץ למדרכה, סובב את קרסול ימין, איבד את שווי משקלו ונפל על ברך ימין.

3.         ביום 10/6/07 מונה ד"ר גורדון ע"י בית המשפט כמומחה בתחום האורטופדי, על מנת שיבדוק את התובע ויחווה דעתו ביחס לקשר, אם קיים, בין פגיעתו לבין סוג הנסיבות היכול לגרום לפגיעה האמורה. לטענת המבקשים, ביום 17/7/07 הומצא למשרדם מכתב מטעם התובע אל ד"ר גורדון, אשר לטענתם מכתב זה מנסה להשפיע על שיקול דעתו העצמאי של המומחה, באמצעות עימות ד"ר גורדון עם מסקנתו הסופית של ד"ר רופמן בחוות דעתו, אשר הוצאה מתיק בית המשפט.

4.         המבקשים מפנים לסעיף 3 למכתבו של התובע שם הוא מציין כדלקמן: " לטענת התובע חבלה שגרתית לקרסול אמורה לחלוף עם הזמן והנזק הקשה והנרחב שנגרם לרקמות סביב המפרק מוכיח כי מדובר בחבלה קשה עם קפיצה מגובה". לטענת המבקשים, בפרק הדיון והמסקנות של חוות דעתו של ד"ר רופמן עולה טענה דומה המהווה את מסקנתה העיקרית של חוות הדעת. מכאן, המבקשים טוענים שיש לראות במשלוח המכתב האמור אסורה בהתאם לתקנה 8 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1987 ויש בה כדי לפגוע פגיעה של ממש בשיקול דעתו העצמאי של מומחה בית המשפט.

5.         המבקשים מוסיפים ומציינים כי גם לו נצא מנקודת הנחה כי ד"ר גורדון אינו יודע את זהותו של המומחה, עדיין ניתן להבין כי טענת התובע במכתבו מבוססת על יעוץ עם מומחה רפואי ולא על סמך ידיעותיו ברפואה לנוכח מקצועו. המבקשים אף מציינים כי יש בניסיון זה להשפיע בשאלה המרכזית בשלה מונה המומחה, דהיינו, בשאלת סוג הנסיבות היכול לגרום לפגיעה האמורה. מכאן, הואיל והמומחה טרם בדק את התובע ונתן חוות דעתו יש לבטל את מינויו.

6.         לטענת המשיב טענת המבקשים הועלתה במסגרת בקשות קודמות ועל כן הן מושתקות מלהעלותן הואיל ובית המשפט קבע כי "אינני סבור כי מינוי המומחה בשלב זה מקנה יתרון לתובע". 

7.         זאת ועוד, לטענת המשיב, בית המשפט הנחה את המומחה באופן כללי והיה עליו להבהיר למומחה בגין מה עליו לחוות דעתו. לדבריו, הוא מחויב לעשות כן, אחרת, לא ידע המומחה מהן טענותיו. המשיב מוסיף ומציין כי הבאת המסקנה ללא הדיון והדרך שהובילה אליה הינה חסרת ערך. כמו כן, טוען המשיב כי לא סבירה הטענה לפיה המומחה יהא מושפע מאמירה של צד, שאינה מבוססת ויעדיפה על פני עמדתו המקצועית.

8.         המשיב מציין בהיבט המשפטי כי פסילת מומחה תעשה במקרים נדירים בלבד ואף כאשר הומצא מסמך אסור למומחה ע"י צד- אין בכך להביא לפסילתו (ראה: בש"א 8108/01, פרידמן אנטון נ' "מנורה" חב' לביטוח בע"מ (פורסם במאגר נבו)).

9.         לטענת המבקשים, לו המומחה היה נדרש להנחיות נוספות, היה פונה לבית המשפט לקבלת הוראות. לדברי המבקשים, מכתבו של התובע כלל את כל המרכיבים לרבות הנזק, מנגנון החבלה, ונסיבות התאונה על פי גרסתו. באשר לפסק הדין אליו הפנה המשיב נטען כי איננו רלוונטי בעניינו הואיל ושם דובר במומחה בתחום הנפשי, שהפסיקה הרחיבה את המסמכים שניתן להמציא במסגרתו. 

10.        במקרה דנן, עסקינן בנהג אוטובוס שנפגע לטענתו שעה בה ירד מהאוטובוס. בהחלטתי מיום 10/6/07 הורתי לצדדים להמציא למומחה את המסמכים הרפואיים שברשותם והנוגעים לעניין שבמחלוקת. פרטים בדבר מקצועו של המשיב מופיעים בכל המסמכים הרפואיים וכן גם טענותיו בדבר נסיבות האירוע. מכאן, אינני סבור כי הצגת גרסתו של התובע למומחה, יש בה להשפיע על שיקוליו במתן קביעותיו. ד"ר גורדון מונה כמומחה מטעם בית המשפט וסבור אני כי יבצע עבודתו נאמנה, באופן אובייקטיבי, על סמך הידע והניסיון המקצועי שלו, תוך התייחסות לטענות הצדדים והפעלת שיקול דעתו- לאחר שיבדוק את התובע בעצמו. הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים .

ניתנה היום י"ז בחשון, תשס"ח (29 באוקטובר 2007) בהעדר הצדדים.

קלדנית: שרה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: