החלטה בתיק בשא 1247/06

1.         עניינה של החלטה זו, בקשה שהוגשה במסגרת בש"א 1247/06, על ידי  קבוצת בלוטניק, וכן דיון בבש"א 2741/06 ובש"א 2705/06 שהוגשו על ידי "לי מעון". לעניין הבקשה האחרונה, אשר הגיעה אלי, בעת כתיבת החלטה זו, לא מצאתי לנכון לקבל את תגובת בא כוח המשיבים לגביה. ההחלטה מתייחסת לשלוש הבקשות.

בקשות הצדדים:

2.         עו"ד דיאמנט מבקש להורות ל"לי מעון" להעביר אליו את סיכומיהם ולאפשר לו ארכה בהגשת סיכומיו בשל כך. כן מבקש הוא לחייב את "לי מעון" בהוצאות.

במסגרת בש"א 2741/06 מבקשת "לי מעון" מבית המשפט לתקן "טעויות סופר" בהחלטתו מיום 25.7.06; לקצוב מועד להגשת סיכומים ע"י הצדדים בבש"א 1247/06 ולהתיר הגשת סיכומים חדשים לאור התרת צירוף פרוטוקול חקירה מת.א 1559/99, לאחר הגשת הסיכומים הקודמים.

במסגרת בש"א 2705/06 מבקשת "לי מעון" התליית הליכים בבש"א 1247/06 ובתביעה העיקרית. עד להכרעת בית המשפט העליון בערעור שתגיש "לי מעון" על החלטת כב' השופט שפירא, בעניין מינוי בא כוח המשיבים לכונס נכסים.

דיון

3.         בהחלטתי מיום 25.7.06 לא נפלה כל טעות סופר מהותית, כך שהגשת הבקשה לתיקון הייתה מיותרת. בהחלטה האמורה, החלטתי, כי הצדדים יגיבו למסמך אותו התרתי לצרף (פרוטוקול החקירה), במסגרת הסיכומים וסיכומי התשובה, בכך סברתי שלא תיפגע זכותם של המבקשים.

4.         ב"כ המבקשים, עו"ד יהושוע, טוען כי מרגע שנתקבלה, ע"י השופט שפירא, החלטה, במסגרת בש"א אחרת, לפיה עו"ד דיאמנט ימונה ככונס נכסים (ביום  25.7.06), הרי שהתייתר הצורך בהגשת סיכומיו לצד השני, משום שהבקשה דנן (בש"א 1247/06)- נתייתרה.

דא עקא, סיכומיו של עו"ד יהושוע הוגשו לבית המשפט ביום ה22.5.06, ואילו אותה החלטה של כב' השופט שפירא, ניתנה ביום 25.7.06. מהאמור עולה כי עו"ד יהושוע לא העביר את הסיכומים לצד השני, כפי שמחובתו לעשות כן, במשך יותר מחודשיים ימים, ורק אז, לאחר אותה  תקופה, לפתע נולדה הסיבה להימנעות זו, בדמות החלטת בית המשפט.

יש לתמוה גם על כך, מדוע לא הגיש עו"ד יהושוע מיידית בקשה למחיקת בקשתו, עם מתן ההחלטה מטעם כב' השופט שפירא, ביודעו שהדיון בה הנו מיותר, ומדוע מצא לנכון לגלות "סוד" זה לבית המשפט באיחור, וזנח את חובתו כלפי הצד השני? על התנהגות זו לא אוכל לעבור לסדר היום.

5.         מטרת בית המשפט הינה להשלים את העיסוק בעניין זה, היות שהטענות הענייניות כולן כבר נידונו חזור ונידון בבית המשפט. ואולם, נדמה שמטרת הצדדים הפוכה.

כמות הבקשות ההדדיות מלמדת על מגמה בולטת בהתייחסות הצדדים להליכי בית המשפט. שני הצדדים שותפים למטרה של ניגוח הדדי תוך ניצול לרעה של הליכי משפט לצורך זה. הדבר גורם לבזבוז משווע של זמנו של בית המשפט. הצדדים גילו מרץ רב בהגשת בקשות שונות ומשונות, שברובן אין כל צורך מציאותי, תוך הימנעות ממציאת כל פתרון הגיוני. רוב הבקשות הן בקשות סרק, עד כדי כך שמבקשה כה פשוטה התנפח לו תיק עב כרס, וגרמו בכך לעיכוב במתן ההחלטה בעניינם ולבזבוז משאבי המערכת. זה מסרב להציג ייפויי כוח שקיימים בידיו (כך מסתבר, בדיעבד) וזה נמנע ממשלוח סיכומיו לצד השני.

6.         התמונה הברורה העולה מהתנהלותם הלא ראויה- בלשון המעטה, של הצדדים, הינה כי מטרתם להתדיין באריכות ככל האפשר במערכת המשפט, להמשיך ולפתוח בהליכים שונים ומגוונים וככלל- להימנע מפתרון. בכך הם השחיתו לריק את זמנו של בית המשפט בדיוני סרק. כאן המקום לציין, שבדיעבד מסתבר שבוזבזו שעות רבות בהתדיינות בכמה אולמות בבית המשפט ללא תוצאה ומסתבר גם ללא תכלית. הצדדים הלכו סחור סחור והעלו טענות שנדמה שכל כוונתן לא להגיע להסכמות. 

7.         בית המשפט הקדיש שעות רבות מאוד לקריאת החומר הרב, אשר הוגש לתיק בית המשפט, בתקווה שיוכל סוף סוף לשבת ולכתוב את החלטתו הסופית. בכל פעם שבית המשפט מסיים קריאת החומר החדש - ישן, מוגשת לה בקשה חדשה המעכבת את מתן ההחלטה. יצוין, כי הצדדים הגישו יותר מ- 12 בקשות! עוד בטרם התחיל הדיון לגופו של עניין בתיק.

8.         לאור כל האמור, לא אוכל  לעבור לסדר היום על השימוש לרעה שעשו הצדדים בהליכי המשפט והדבר מחייב  הטלת הוצאות לדוגמא לקופת המדינה.

9.         עו"ד יהושוע ציין בבקשתו האחרונה, כי החלטת כב' השופט שפירא בבש"א 1706/06 מייתרת את הצורך בבקשה דנן. על כן, אני דוחה את הבקשה בבש"א 1247/06, ולאור זאת, מתייתר הצורך בהגשת סיכומים.

10.       באשר לבקשה הנוגעת להתליית ההליכים, אינני רואה כל טעם בבקשה זו, והיא נדחית בזאת, הדבר רק ישרת את ניסיונות הצדדים להשתמש במערכת המשפט על מנת לנגח האחד את השני ולעכב את הפתרון. על כן, נדחית גם הבקשות בש"א 2741/06 ובש"א 2705/06.

11.       הצדדים ישלמו  לקופת המדינה  הוצאות בסך 50,000 ש"ח: "לי מעון" תשלם 30,000 ש"ח וקבוצת בלוטניק תשלם 20,000 ש"ח.

ניתנה היום, ז' באלול תשס"ו (31 באוגוסט 2006), בהעדר הצדדים.