החלטה בתיק בשא 12271/06

1.         בתאריך 31.7.05 ניתן פסק דינה של כב' השופטת וילנר ב-ת.א. 14160/00. בגדרו של פסק דין זה חוייב המבקש, עם המשיבה 3, לשלם למשיב 1 (להלן, גם "הבנק") סכום של 280,681 ש"ח בצירוף ריבית בנקאית, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. על פסק דין זה הוגש ערעור. לנוכח זאת הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע. לנוכח העובדה שכב' השופטת וילנר מכהנת כשופטת בבית המשפט המחוזי בחיפה, נותב התיק לטיפולי. עיינתי בנימוקי הבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, ובדעתי לדחות את הבקשה.

2.         הכלל הבסיסי מורה אותנו, ככל שעסקינן בפסק דין על חיוב כספי, כי הגשת ערעור או פסק דין כאמור אינה מעכבת את ביצועו. על מנת לחרוג מן הכלל האמור חייבים לשקול שני שיקולים: הראשון, לעניין סיכויי הזכייה בערעור. השני, והוא העיקר, שיקולי מאזן נוחיות באשר לנזק בלתי הפיך שייגרם למערער, ככל שערעורו יתקבל. מטבע הדברים, בדעתי להתמקד בשיקול השני. ככל שעסקינן בראשון יכולני לספק עצמי בקביעה על פיה לא נראה לי כי למבקש קיימים סיכויים מצויינים לזכות בערעור. אכן, רק משאלו הם פני הדברים, יכול בית המשפט לגשת למאזן השיקולים הכולל האם לעכב פסק הדין, אם לאו. פסק דינה של כב' השופטת וילנר, ונדבכים רבים בקביעותיה בו, נסמכים על אמון שנתנה בעדותו של פקיד הבנק, מר מנשה דיין, ואין דרכה של ערכאת ערעור, ברגיל, להתערב בקביעות אלו.

3.         נותרנו, איפוא, במערכת השיקולים השנייה. שומה, ראש לכל, להעמיד את המבקש על טעותו הבסיסית, כאשר הוא תוהה מה הנזק שייגרם לבנק, ככל שיעוכב ביצוע פסק הדין. המבקש שוגה ושגיאתו חמורה. הזוכה בפסק דין אינו צריך, מעשה מצטדק ומתנצל, להסביר מדוע הוא עומד על ביצועו המיידי של פסק הדין. שהרי, ברגיל, זכאי הזוכה, מעצם זכייתו, לכך שהחיוב בגין פסק הדין ימולא, ולאלתר. עצם זכייתו מולידה את ציפייתו. על המפסיד, המערער על פסק הדין, ועליו בלבד, מוטל הנטל להצביע על שום מה, ובניגוד לכלל, יעוכב ביצועו של פסק הדין. 

4.         המבקש טוען כי הבנק נוקט נגדו בצעדים המכונים על ידו "הליכי ביצוע קיצוניים", בכך שמונה כונס נכסים למכירת בית מגוריו. ואולם המבקש אינו מצביע, ולו לשיטתו, מהם "הליכי ביצוע שאינם קיצוניים", שאותם הוא מציע כתחליף להליכים האמורים. גם לעניין זה נלמד מהחלטת כב' ראש ההוצל"פ כי בשלב הראשון מונה כונס נכסים לעניין בית המגורים של המבקש ואולם, "בשלב זה, לבירור זכויות בנכס הנ"ל ולבדיקת כדאיות מינוי כונס לצורך מימושו ומכירתו בהוצל"פ" (נספח א' לתגובת המבקש מיום 15.10.06). ברי כי בגדר שיקוליו של כב' ראש ההוצל"פ, ולנוכח ההחלטה האמורה, אני מתרשם כי עדיין לא צפויה באופן מיידי פעולת מימוש ומכירה של הבית האמור.

            ואולם, כאמור, גם אם אלו לא היו פני הדברים, הנטל על המבקש להציע הליכים אלטרנטיביים שגם יהיו אפקטיביים, וגם יהיו רציניים, לתשלום סכום פסק הדין. ברי כי ככל שהמבקש אינו עושה כן, באופן שלא נותרת ברירה בידי הבנק אלא לעסוק במימוש ומכירת בית מגורים, ואף זאת בהתאם להוראות כל דין המגינות אף על החייב, אין לו להלין אלא על עצמו.  

5.         כאמור, המבקש בגדר תצהירו אינו מפרט דבר אודות מצבו הכלכלי והכנסותיו. אם יש ללמוד מכך שמצבו הכלכלי והכנסותיו הם בכי רע, דומה שאין מנוס ממימוש ומכירת הבית. אם מצבו הכלכלי והכנסותיו של המבקש מניחות את הדעת, שומה עליו לעשות מעשה ולהציע הצעות קונקרטיות. המבקש מהמר על כך שפסק הדין יעוכב, סתם כך, ללא כל סיבה מבוררת. למותר לציין כי המבקש לא מציע, הגם שמדובר בהצעה קלאסית לעיכוב ביצוע, להפקיד ערבות בנקאית הולמת שתבטיח את זכויותיו של הבנק, ככל שהערעור יידחה.

6.         ועוד טוען המבקש למצבו הבריאותי הקשה. הוא מצביע על כך שב- 11.6.06 הוא עבר אירוע מוחי. מן החומר שבפניי אני למד כי ביום 13.6.06 שוחרר המבקש לביתו במצב כללי טוב. זאת ועוד: אין בפניי כל ראיה מה הקשר ההכרחי בין המצב הבריאותי האמור לבין נשייתו של הבנק, מכוח פסק דין בו זכה.

ואולם, ארחיק לכת, אין לי ספק כי הפסד בפסק דין, יכול שיגרום, מטבע הדברים, גם לעוגמת נפש ושמא למצב בריאותי לא שפיר. ואולם, מה יהא דין לשיטתו של המבקש, אם מצבו הבריאותי ימשיך לא להאיר לו פניו גם אם יפסיד בערעורו? והאם יעלה על הדעת כי נתון כאמור יכול להיות בעל משקל מכריע של בית המשפט? ומה יהא דין אם בריאותו של זוכה בפסק דין פלוני תיפגע, כתוצאה מכך שיעוכב ביצועו? אין זאת אלא שחזרנו לנקודת המוצא. אם אכן מבקש המבקש, וברצינות, לעשות מעשה ייכבד ויציע, קודם כל, ערבות בנקאית הולמת שתמנע את עוגמת הנפש, ככל שבית המשפט אז ישקול לעכב את ביצוע פסק דין. המבקש רחוק מלנהוג כך.

7.         לפיכך הנני דוחה את הבקשה. הנני מחייב את המבקש לשלם למשיב 1 הוצאות הבקשה בסך 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. הסכומים האמורים ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ המשיב 1 תוך 30 יום מיום המצאת החלטתי זו.

8.         המזכירות תגנוז תיק בש"א 12271/06 ותחזור ותגנוז התיק העיקרי.

9.         המזכירות תמציא העתק מהחלטתי לב"כ הצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתנה היום ח' בחשון, תשס"ז (30 באוקטובר 2006) בהעדר הצדדים.

קלדנית: ברטה  א. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: