החלטה בתיק בשא 12242/08

התובעת מבקשת להורות על מחיקת סעיפים מסויימים מתצהירי העדות הראשית שהוגשו מטעם הנתבעים, וכן נספחים מסויימים שצורפו לתצהירים, וזאת מפאת הרחבת חזית.  בנוסף, מבקשת התובעת להאריך לה את המועד להגשת תצהירי עדות ראשית, עד לאחר 30 יום ממועד מתן ההחלטה בבקשה.

נושא ההליך הוא התנגדות לביצוע שטר שהוגשה על ידי הנתבעים, בבש"א 176021/06.  הבקשה לביצוע שטר הוגשה מלכתחילה בהליך הוצל"פ, במסגרתו הוטלו גם עיקולים על נכסי הנתבעים. הנתבעים הגישו בקשה לביטול העיקולים, שנדחתה בהחלטתו מיום 26/2/07 של כב' השופט שמואל ברוך.

בהחלטתו בדיון מיום 17/6/07 של כב' השופט ברוך, ניתנה רשות להתגונן, תוך שנקבע כי התצהירים ישמשו כתב הגנה, וכי אין הצדקה להגשת כתב הגנה, מאחר שגדר הסכסוך תחום בהליך השטרי.

בהחלטתי בדיון מיום 24/12/07 קבעתי כי הנתבעים רשאים להוסיף תצהירים ותיקי מוצגים מעבר לחומר שהוגש במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר ובמסגרת הבקשה לביטול עיקולים, והחומר ייחשב כחלק מהראיות בהליך.  בנוסף, קבעתי כי התובעת תהיה רשאית להשלים את ראיותיה בתוך 45 יום לאחר מכן.

השטר נשוא בקשת ההתנגדות נערך במסגרת כתב התחייבות והסכם שימוש מיום 4/7/03 שנועדו להסדיר את המשך חציבת החול על ידי הנתבעים, תוך התחייבות מצידם שלא לפלוש לחלקותיה של התובעת ולא ליטול מהם חול.  כתנאי לכניסתו לתוקף של הסכם השימוש במקרקעין התחייבו הנתבעים להפקיד ערבות בנקאית בסך 100,000 ש"ח ולחתום על שטר חוב ללא הגבלה בסכום, שהתובעת תהיה רשאית למלא בו כל סכום בגובה הנזק שייגרם לה כתוצאה מהפרת הסכם השימוש או כתב ההתחייבות.

במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר, טענו הנתבעים כי התובעת הגישה את שטר החוב לביצוע כשנה לאחר מסירת הודעת התובעת בדבר הפרת ההסכם, ותוך תביעת סכום נזק מוגזם ובלתי מוכח בסך 3,440,945 ש"ח. הנתבעים טענו, כי לשיטת התובעת, שטר החוב נערך בגין הפרת התחייבויותיהם מכח הסכמים שונים, בעוד שבפועל, שטר החוב ניתן כבטוחה להבטחת התחייבויותיהם רק מכח ההסכם מיום 30/6/04.  הנתבעים טענו, כי לא ניתנה להם כל הזדמנות לפרוע את שטר החוב, ולכן התובעת אינה יכולה לטעון כי שטר החוב לא כובד.  בנוסף, טוענים הנתבעים כי בידי התובעת מצויה כמות חול העולה על שוויו של הנזק הלכאורי, בסך 42,000 ש"ח .

ביום 1/4/08 הגישו הנתבעים 2 ו-3 תצהירי עדות ראשית, ודי בעיון חטוף בהם בכדי להיווכח כי הם רחבי היקף, באופן די משמעותי, בהשוואה לנטען בהתנגדות לביצוע שטר. השאלה היא, האם מדובר בהרחבת חזית.

בתגובת הנתבעים אוזכרה החלטה שניתנה לאחרונה ברע"א 2874/08 עיריית הרצליה נ' אברהם יצחק בע"מ (15/5/08), בה סוכמו העקרונות הנוהגים בהקשר זה- "...אכן, הכלל הוא, כפי שציין בית משפט זה מפי השופטת חיות בע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי, פ"ד נח(2) 145, 151: "שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו במפורש או מכללא" (ראו גם האסמכתאות דשם). הגבול בין יריעת מחלוקת מפורטת יותר או פחות הוא גמיש, כמובן; וכל עוד באותה יריעת מחלוקת עצמה עסקינן, באותו סכום נתבע ובאותם יסודות של סיפור המעשה, ניתן לנתבע להתמודד עם פירוט פלוני או אלמוני, גם בעדויות עצמן או בתצהירי העדויות, תוך שבית המשפט עושה מלאכתו לשמור על הגינות כלפי כולי עלמא, כדברי המלומד קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, הלכה ומעשה, מה' 15 תשס"ז-2007, כרך א' 526: "כאשר הטענות והעדויות שהיו בפני בית המשפט לא חרגו מהנטען במפורש, וכל שנטען נועד אך ורק לאמת את העילה שנטענה במפורש, הרי עצם הזכרתן של עובדות נוספות כלשהן- אין בהן כדי ליצור 'שינוי חזית'" (ראו גם האסמכתאות דשם).  וכבר ציין הנשיא שמגר בע"א 311/83 פינקלשטיין נ' פלבסקי, פ"ד לט(1) 496, 503: "בית המשפט צריך להכריע בשאלה שהיא באמת במחלוקת בין בעלי הדין, אך לפעמים הוא מנוע מעשות כן, מאחר שהנושא האמור אינו מוצג לפניו בכתבי הטענות ואינו מועלה גם תוך כדי הדיון, אולם אם בעלי הדין פורשים לפני בית המשפט, למעשה, את המחלוקת האמיתית שהתעוררה לפניהם, כפי שאכן אירע כאן, אין לראות את כתבי הטענות המקוריים כמעין סד, הכובל את בית המשפט והמונע פנייתו של בית המשפט אל החומר והטיעונים, אשר הובאו בפניו במסגרת ההליכים".

התובעת מסווגת את הסעיפים שמחיקתם מבוקשת למספר קטגוריות-

(א)    סעיפים 74-79 לתצהיר העדות העדות הראשית של הנתבע 2 ונספחים ל"ו-ל"ז- בסעיפים אלה מאוזכר סכסוך מסויים שבו מעורבת עו"ד פויכטוונגר, מנהלת התובעת, הקשור לענייני ירושה, ובמסגרתו גם התנהלו הליכים משפטיים.  התובעת טוענת כי העובדות הנטענות הקשורות בכך, הן חסויות מכח סעיפים 68(ה) ו-70(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.  על פי סעיף 68(ה), ענייני משפחה יידונו בדלתיים סגורות, למעט, בין היתר, תובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 שעילתן אינה סכסוך בתוך המשפחה, וכן בכפוף להוראה אחרת של בית המשפט.  בענייננו, נראה שעילת ההליכים היא סכסוך בתוך המשפחה, ולכן הם היו ראויים להתברר בדלתיים סגורות, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת.  לא ברור האם בענייננו התנהלו ההליכים בפועל בדלתיים סגורות, אך מכל מקום, מעיון בסעיפים 74-79 לתצהיר, ניתן להיווכח כי הרלוונטיות שלהם להליך היא קלושה ומרוחקת ביותר, ולאור טיב הטענות (הקשות, יש לומר) הנטענות בהם, אני מורה על מחיקתם מהתצהיר והוצאת הנספחים.

(ב)     סעיפים 43-72, 80-110 לתצהיר הנתבע 2 וסעיפים 43-102 לתצהיר הנתבע 3, וכן נספחים מסויימים (המאוזכרים בסעיף 16 לבקשה)- בסעיפים אלה מתוארים הליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים, בנוגע לאירועים העובדתיים נשוא התביעה.  כך לדוגמה, נטען כי ביום 8/9/05 ניתן לטובת הנתבעת 1 צו מניעה זמני לחילוט הערבות הבנקאית. הנתבע 2 טען, כי התובעת נקטה באמצעים פסולים על מנת להבטיח כי צו המניעה יינתן במעמד צד אחד. הנתבע 2 טוען, כי צו המניעה הזמני בוטל ביום 8/1/06, אך למרות זאת, נציגי התובעת חוסמים את כל הדרכים המובילות למקרקעין נשוא ההסכם ומנעו מעבר לחלקות הסמוכות. הנתבע 2 טען, כי במהלך אותה תקופה נעשו ניסיונות רבים לסיים את העניין בפשרה, אך ללא הועיל.  מסתבר, כי חילוקי הדיעות בין הצדדים נמשכו גם לאחר מכן, וקיבלו ביטוי בהליכים משפטיים נוספים שהתנהלו בין הצדדים, כפי שמפורט בהרחבה בסעיפים 80-110 לתצהיר הנתבע 2.  הטענות העובדתיות האמורות, מגולמות גם בסעיפים 43-102 לתצהיר הנתבע 3.   אין מחלוקת, כי טענות אלה אינן מופיעות בבקשת ההתנגדות לביצוע שטר.  התובעת טוענת כי להליכים הקודמים אין רלוונטיות לעילה השטרית, אלא שלדעתי, מדובר בטענות נסיבתיות, שמטרתן לתאר את הרקע העובדתי שביסוד ההליך, ודווקא מאחר שהן אינן קשורות ישירות לנשוא השטר, הרי שהעלאתן במסגרת תצהירי העדות הראשית אינה מהווה הרחבת חזית, אלא היא נובעת מהתיאור התמציתי שבהתנגדות לביצוע שטר, והכרחית להבנת מצב הדברים העובדתי.  לפיכך, איני רואה הצדקה להורות על מחיקת סעיפים אלה והנספחים הקשורים אליהם מתצהירי העדות הראשית.

(ג)      סעיפים 6, 29, 21, 28, 33-38, 41 ו-73 לתצהיר הנתבע 2 וסעיפים 6, 20, 21, 28, 33-38 ו-41 לתצהיר הנתבע 3, וכן נספח ל"ה/1-  התובעת טוענת, כי במסגרת סעיפים אלה מגולמות עילות חדשות, שאין להן ביטוי בהתנגדות לביצוע שטר, ואין להן כלל קשר לתובעת.  מעיון בסעיפים האמורים, ניתן להיווכח כי גם במסגרתם מפורטות טענות עובדתיות שכלל אינן מופיעות בהתנגדות לביצוע שטר, והן קשורות בעיקר לפועליהם של עו"ד פויכטוונגר ומר מרקוביץ, בן זוגה של עו"ד פויכטוונגר ו"דמות פעילה לאורך השנים ביחסי הצדדים" (כהגדרת הנתבע 2 בסעיף 8 לתצהירו). אני סבור, כי קבוצת טענות עובדתיות זו דומה במהותה לקודמתה, והיא נועדה לתאר את מכלול הרקע העובדתי.  ייתכן שחלק מהטענות השייכות לקבוצה זו אינן נחוצות לצורך הכרעה בתביעה השטרית, אך נפקות העדר הרלוונטיות שלהן (ככל שהן אינן רלוונטיות), היא משמעותית להמשך הדרך, ומנגד, טענות אלה אינן מהוות הרחבת חזית.  לפיכך, איני רואה לנכון להורות על מחיקת טענות אלה והנספח הקשור להן.

(ד)     סעיפים 9-20 לתצהירי הנתבעים 2 ו-3 ונספחים א' ו-ב'-  התובעת טוענת כי בסעיפים אלה מתוארים אירועים עובדתיים משנות התשעים, שהתרחשו שנים רבות בטרם נחתמו ההסכמים נשוא שטר החוב, והם לא אוזכרו כלל בבקשת ההתנגדות ואינם קשורים כלל לשטר החוב או לחציבות החול.  הנתבעים טוענים בתגובתם, כי אירועים אלה רלוונטיים לענייננו, וקיומם של הליכים קודמים גם אוזכר במפורש בהסכם השימוש שבמסגרתו ניתן השטר נשוא ההליך. לדעתי, דווקא לאור היות אירועים אלה מוקדמים, מבחינה כרונולוגית, להסכם השימוש נשוא התביעה, הרי שאין באיזכורם בכדי להרחיב את יריעת ההליך, וממילא הם אינם מהווים הרחבת חזית.

לפיכך, ומאחר שמרבית הטענות נובעות מהטענות המפורטות בהתנגדות לביצוע שטר, הבקשה נדחית, למעט סעיפים 10-12 לבקשה, שעניינם מחיקת סעיפים 74-79 לתצהיר הנתבע 2 ונספחים ל"ו-ל"ז. 

התובעת מתבקשת להגיש, בתוך 30 יום, תצהירי עדות ראשית מטעמה.

ניתנה היום כ"ט באלול, תשס"ח (29 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.