החלטה בתיק בשא 12240/05

זוהי בקשה למתן צו מניעה זמני נגד המשיב 1 (להלן: "לנדסברג") שימנע מעשיית פעולות בחברה, המשיבה 3, (להלן: "חברת לנדסברג-החברה") ובחשבונות הבנק שלה, מבלי לקבל אישור בכתב לכך מאת בעלי המניות בחברה - המבקש (להלן: טוקאן) והמשיב 2 (להלן: ריטבלט), עד למתן פסק דין בהליך העיקרי.

חברת לנדסברג פועלת בתחום יבוא, שיווק ומסחר בחומרי חשמל מאז שנת 1974, אם כי העסק פעל עוד מ-1958. החברה מייצגת בישראל חברות זרות המייצרות מוצרים בתחום זה ומספקות אותם לחברת החשמל בישראל ולאחרים.

טוקאן וריטבלט בעלי מניות שווים בחברת חשמל צפון ר.ב.נ. בע"מ (להלן: חשמל צפון), אשר רכשה את חברת לנדסברג בשנת 2001 מלנדסברג. לנדסברג המשיך לנהל את החברה, מניותיה נותרו רשומות על שמו, והצדדים חתמו הסכם לפיו הוא מחזיק בהן בנאמנות עבור חשמל צפון (נספח 1 לתצהיר לנדסברג).

 ביולי 2003 נפתחה חקירה גלויה של משטרת ישראל נגד בכירים בחברת חשמל וגורמים נוספים, ביניהם טוקאן, ריטבלט וחברה בבעלותו ובשליטתו בשם אלקטרו חבש בע"מ, בחשד לביצוע עבירות מרמה ועבירות מס. כתבי אישום הוגשו נגד המעורבים והמשפט הפלילי מתנהל בימים אלו. משפטו של טוקאן הסתיים בהסדר טיעון והוא הפך לעד מדינה נגד ריטבלט (תיק פל' 4039/05 בבימ"ש המחוזי בחיפה).

החקירה הפלילית וכתב האישום שהוגש פגעו כמובן ביחסי האמון שבין טוקאן לריטבלט. כל אחד מטיח בשני האשמות קשות. בעקבות החקירה החליטה חברת החשמל להשעות את חשמל הצפון ממעמדה כספק של חברת חשמל. כנראה שבשלב מסוים התעורר חשש שחברת החשמל תקשר בין חשמל צפון המושעית לחברת לנדסברג, ואף זו תושעה מעבודתה עם חברת החשמל, אשר היא הלקוחה הגדולה ביותר של החברה. וכך ב-23 בפברואר 2005 החליט חשמל הצפון על ביטול המסמכים הקשורים עם רכישת המניות של חברת לנדסברג, לרבות הסכם הנאמנות כלפי חשמל צפון, (פרוטיכל נספח 2 לתצהיר לנדסברג) והוצא מסמך רו"ח ישראלי לפיו לנדסברג הוא בעל המניות היחיד בחברה (נספח 3 לתצהיר לנדסברג). עד אז היו טוקאן וריטבלט בעלי זכות החתימה בחברה יחד עם לנדסברג שהפך בינואר 2005 לבעל זכות החתימה היחיד בחברה.

חשוב להדגיש כי ההתקשרות של חשמל הצפון עם לנדסברג נעשתה חודשים לפני שהחקירה הגלויה של משטרת ישראל נפתחה.

בתביעה העיקרית (תיק א' 885/05), טוען טוקאן כי ריטבלט מונע את המשך ניהולה התקין של חברת לנדסברג על מנת להתנקם בו, ואילוא לנדסברג מונע ממנו את זכויותיו על פי דין ומסרב להעביר לו את המניות ו/או כספים המגיעים לו, לטענתו, מחברת לנדסברג. בהתאם הוא תובע מלנדסברג להעביר לידיו 50% ממניות החברה ועותר לקבלת צווים מתאימים שיאפשרו המשך ניהולה התקין של החברה.

על רקע זה הוגשה הבקשה שלפני, במסגרתה מבקש טוקאן להורות ללנדסברג להימנע מביצוע כל פעולה בקשר לחברה, לרבות חתימה על כל מסמך ומתן כל הוראה מבלי לקבל אישור בכתב מראש ממנו ומריטבלט. לטענתו, עד שיוכרע ההליך העיקרי בפסק דין סופי קיים חשש שתמשך ותוחמר הפגיעה בחברה שנגרמת עקב ניהולו ללא הרשאה של לנדסברג.

לנדסברג מתנגד לבקשה וטוען כי מטרתה להרוס את שמו הטוב ולהציגו כמי שפעל, ללא ידיעתה של חברת חשמל, עבור חשמל הצפון.

ריטבלט מתנגד לבקשה, וטוען שלנדסברג מנהל את חברת לנדסברג ללא כל דופי. לטענתו, הבקשה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים ועקב דרישתו של טוקאן לחלוקת רווחים תוך העדפת נושים הואיל ולחשמל הצפון חובות ועיקולים בענייני מיסים וספקים.

על מנת לזכות את המבקש בסעד הזמני המבוקש עליו להוכיח עילת תביעה של ממש בתיק העיקרי, המתבססת על זכות לכאורה שלו כתובע. הזכות לה טוען טוקאן היא זכותו במניות חברת לנדסברג. לטענתו, הוא הבעלים של כ-50% מן המניות אשר לנדסברג מחזיק בנאמנות, וזכאי להשבתן לידיו. להוכחת זכותו הישירה במניות הוא מסתמך על כתב ביטול נאמנותו של לנדסברג כלפי חשמל צפון מחד, ומכתב שכתב אליו לנדסברג ב-14/4/05 בו הוא כותב ש-50% ממניות חברת לנדסברג שייכות לטוקאן ומוחזקות על ידיו בנאמנות מאידך.

מסגרת הדיון בצו המניעה אינה המסגרת הנאותה להכריע בטיב זכותם של מי מהצדדים במניות. יחד עם זאת, נסיבות כתיבת המכתב הנ"ל וכך גם כוונת מנסחו עוד יבחנו לאשורן. למרות שהוא איש עסקים, ספק אם לנדסברג הבין את האבחנה בין חשמל צפון לבעלי מניותיה עת עריכת המכתב ויתכן שמטרתו הייתה להעניק אישור לבעלי המניות של חשמל צפון שהבעלות במניות עדיין שייכת לחשמל צפון והוא לא ינצל לרעה את מסמך ביטול הנאמנות.  לנדסברג העיד, שעת שערך את המכתב, הכתוב בכתב יד, לא נועץ בעורך דין, וטען שהופעל עליו לחץ כבד.

יש לציין כי לשאלת הבעלות במניות בחברת לנדסברג השלכות גם לגבי נושיה של חשמל צפון. בשלב מקדמי זה לא השתכנעתי בדבר זכותו הלכאורית של טוקאן במניות החברה. לכל היותר הוא בעל מניות בחשמל הצפון. די בכך כדי לדחות את הבקשה ליתן צו מניעה זמני, אולם נראה כי גם על פי מאזן הנזקים  יש לדחות את הבקשה.

טוקאן לא הצביע למעשה על נזק שנגרם או שעלול להיגרם מהמשך ניהולו של לנדסברג.

בתצהירו התומך בבקשה טען טוקאן כי הוא חושש שעלול להיגרם נזק חמור לחברה ולו אם לא יינתנו הצווים. אולם מלבד אמירות כאלו אין פירוט על חשש לנזק, או טעם אמיתי למתן הסעד המבוקש. כן אציין כי חלק הארי של תצהירו נוגע ליחסיו העכורים עם ריטבלט, אשר אינם רלוונטיים לבקשה.

כאשר נשאל בחקירתו האם ביכולתו להצביע על פעולה כלשהי של לנדסברג שהייתה שלא לטובת החברה ענה:

"כן. עצם העובדה שלא משתפים אותי בכל דבר שנעשה יום יום בחברה הזאת, אני מבקש להזכיר שחברת לנדסברג מגלגלת עשרות מליונים וזכותי הלגיטימית לדעת כל דבר שנעשה בחברה הזו. אפשר להוכיח את זה." (עמ' 5 לפרוט')

לא שוכנעתי כי יש חשש שיגרם לחברה נזק בתקופת הביניים מניהולו של לנדסברג. נראה, כי לנדסברג הוא מנהלה והרוח החיה של החברה מאז ומתמיד. הוא איש הקשר ומרכזה של הפעילות העסקית.

אין מחלוקת כי ב-31/5/05 התקיימה אסיפה בנוכחות הצדדים במשרד רואה החשבון של החברה, בה קיבלו דיווח שוטף על פעולות החברה והועלתה הצעה למכור את החברה לצד ג', מהלך שכנראה נכשל בגלל התנגדות טוקאן.