החלטה בתיק בשא 12228/05

1.       בפני בקשת "צד ד' מס' 1" (להלן - " המבקשת") למחוק על הסף חלק מההודעה לצד רביעי ששלחה המשיבה (היא צד ג' במשפט, ולהלן תיקרא - " המשיבה"), הוא החלק המתייחס לטענות המשיבה כלפי המבקשת בעילה שלפי דיני החוזים (להבדיל מטענות המשיבה בעילת שלפי דיני הנזיקין).

2.       על קצה המזלג אסקור הרקע הדרוש להחלטתי זו:

(א)     התובע היה עובד המבקשת, ובשעה שעסק בהתקנת גג בבסיס צה"ל בתל השומר, איבד את שיווי משקלו ונפל מגובה 6 מטרים ונפצע קשה.

(ב)      בתביעה שהגיש התובע עותר הוא לכך שהמבקשת, המבטחת שלה (להלן - " חברת כלל") ומדינת ישראל, תחויבנה לפצותו עבור נזקי הדגוף שנגרמו לו.

(ג)      המבקשת וחברת כלל, הגישו הודעה לצד שלישי נגד המשיבה, ונטען בהודעה, כי המשיבה היא הקבלן הראשי שהוזמן לבצע את העבודה, ועליו הייתה החובה למנות מנהל עבודה באתר ולנקוט בכל צעדי הבטיחות הדרושים.

(ד)      המשיבה מצדה הגישה הודעה לצד רביעי נגד המבקשת, חברת כלל ומדינת ישראל, ובהודעתה טענה, שאם תחויב בדין כי אז על הצדדים הרביעיים לשפותה. בהודעתה זו טענה המשיבה טענות במישור דיני הנזיקין, ובנוסף לכך טענה, כי בינה והמבקשת נכרת חוזה לפיו המבקשת תישא בכל חבות שתוטל על המשיבה כלפי המדינה, דמתקרא בפי הצדדים "גב אל גב".

(ה)     להודעה לצד רביעי צרפה המשיבה מסמך הנושא את הכותרת "הסכם", שלכאורה נכרת בתאריך 7.9.99. לטענת המשיבה בהודעתה, מסמך זה הוא המסמך שיצר את החבות הנטענת על ידה. דא עקא, שהמסמך שצורף להודעה לצד רביעי נעשה לכאורה בין המבקשת וחברה אחרת, ושמה - י.ע.ז. חברה לבניה ופיתוח (1991) בע"מ, ושמה של המשיבה כלל לא נזכר בו.

(ו)      בבקשתה שלפני טוענת אפוא המבקשת, כי על המשיבה היה לצרף להודעתה את כל המסמכים המהותיים הנוגעים לעניין, והנה, מתברר, כי המסמך המהותי, מכוחו טוענת המשיבה לחבותה החוזים של המבקשת, מלמד שכלל אין יריבות חוזית בין המבקשת והמשיבה.

(ז)      על כן, לטענת המבקשת, יש לסלק על הסף כל טענות המשיבה הנוגעות לחבותה החוזית של המבקשת כלפיה, ולהותיר על כנן רק טענותיה בנוגע לחבות המבקשת בנזיקין.

3.       ב"כ המשיבה הגיש תגובה מפורטת, וצרף לה מסמכים נוספים שלא צורפו להודעה לצד רביעי, והסביר בתגובתו כיצד נלמדת חבותה החוזית של המבקשת כלפי המשיבה ממסמכים אלה וממערכת הקשרים שהתקיימה בין המשיבה, חברת "י.ע.ז." (שהמבקשת היא הבעלת מניות בה) והמבקשת עצמה.

          נראה כי הסבריו של ב"כ המשיבה אינם מניחים את דעת ב"כ המבקשת, שכן בתשובה שהגיש לתגובת ב"כ המשיבה, פרט ב"כ המבקשת תשובותיו לטענות ב"כ המשיבה, ומהן ברור כי המבקשת עומדת על בקשתה.

4.       ברור הדבר, כי בשלב הנוכחי, אין בית המשפט בוחן כיצד יוכיח מי מהצדדים את טענותיו ומה משקלם של המסמכים שמי מהצדדים מצרף לכתבי טענותיו. בבקשה למחיקה על הסף "הנחת היסוד ... היא  זו  המעמידה את העובדות, הנטענות  על  ידי  תובע,  בחזקת  אמת, ואין להרשות חקירה המיועדת לסתור חזקה זו" (ע"א 194/87 סלאח נ' רשות הפיתוח, פ"ד מ"ד (2) 185, בעמ' 187). אף שנינו, כי "די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק באיבה" (ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד ל"ז(4) 721), ואף מעת ראשית ימיה של מערכת המשפט במדינת ישראל העצמאית נקבע, בע"א 109/49 חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ נ' מזרח שירות לביטוח ואח', פ"ד ה' 1585, מפי כב' הנשיא זמורה, בעמ' 1590:

"בשעה שבית המשפט דן במחיקת תביעה מחמת חוסר עילה, אין עומדת בפניו השאלה מה יוכיח התובע, אלא יש לבדוק, אם על יסוד טענותיו שבתביעה גילה איזו עילה שהיא, ותהא אף הקלושה ביותר. ייתכן ועילתו איננה אלא עילה-לכאורה. אולם במקרה זה צריכה התביעה להתברר ואין למחקה."

          ולמטה מדברים אלה (בעמ' 1592) נקבע:

"במחקו תביעה מחמת חוסר עילה מחליט בית המשפט על גורל התביעה ללא שמיעת טענות לעצם הענין, ולכן פסקו בתי המשפט באנגליה - ובעקבותיהם גם בתי המשפט בארץ - כי אמצעי חמור זה יש להפעילו בזהירות רבה ורק במקרים בהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל - על יסוד הטענות שבתביעתו - את הסעד שהוא מבקש. כמו כן יצווה בית המשפט על מחיקה, אם ברור כי התובע, גם אם תינתן לו רשות לתקן את תביעתו, לא יוכל לקבל את מבוקשתו."

5.       בשלב הנוכחי של המשפט, וטרם נשמעו הראיות, אין לדעתי מקום לחקור את מהות הקשר החוזי, אם קיים כזה, בין המבקשת והמשיבה, וכן אין מקום לדון בפרשנות המסמכים השונים אשר לטענת המשיבה, עליה חולק ב"כ המבקשת, מוכיחים כי היה קשר חוזי וכי המסמכים מוכיחים טענותיה בדבר חבותה "הגבית" של המבקשת כלפיה. למשיבה טענה כי היה קיים קשר חוזי, המעביר את החבות מכתפיה שלה לכתפי המבקשת, ואם יעלה הדבר בידה, והיא תוכיח טענותיה, אפשר ותהיה זכאית לקבל סעד.

          על כן, אין לדעתי מקום להיעתר לבקשת המבקשת ולמחוק מקצת ההודעה לצד רביעי על הסף.

6.       כיוון שבבסיס בקשת המבקשת עומדת הטענה שהמסמך שצורף להודעה לצד רביעי אינו מלמד על קיום יריבות בין המבקשת והמשיבה, פניתי לראות ההודעה לצד שלישי שהמבקשת שלחה למשיבה.

          בהודעה לצד שלישי ששלחה המבקשת למשיבה, טענה המבקשת כדבר הבא: