החלטה בתיק בשא 12203/06

1.         בפסק-דין שניתן ביום 4/12/05 בתיק אזרחי 1045/03 נכתב:        

"1.       אחרי שבעלי הדין הגישו ראיותיהם בחקירה ראשית בתצהירים, שמעתי, בהסכמתם את סיכומי עורכי הדין בעל-פה בישיבה מיום 2/5/05.

2.         בתום שמיעת הסיכומים, הצעתי בעל-פה דרך לסיום ההליך.

3.         ביום 19/5/05 ביקשו ממני התובעים בכתב לעכב את מתן פסק הדין "לזמן סביר לאחר שיינתן פסק דינו של בית המשפט העליון ב- ע"א 1759/04 עו"ד גיורא בנטל נ' עו"ד דורית לוי-טילר ככונסת הנכסים של מיאב... התלוי ועומד בבית המשפט העליון וזאת משום שלפסק דין זה השלכות כבדות משקל לתיק שבנדון ובעיקר בנוגע להלכה המחייבת בנוגע לאחריותו של נאמן בהקפאת הליכים כלפי ספקים".

            התובעים סבורים, שאם ידחה בית המשפט העליון את הערעור בעניין מיאב הנ"ל, כי אז  ישפר הדבר את סיכוייהם בהליך הנוכחי ומנגד "אם יתקבל הערעור ובית המשפט העליון יסבור כי הילכת מיאב שגויה כי אז משתנה המצב המשפטי ובמקרה שכזה מוכנות התובעות להצהיר כי הן תדחינה תביעתן בלא שיהיה צורך בכתיבת פסק דין בתיק זה".

4.         בהודעה בכתב מיום 22/5/05 כותב בא כוח הנתבעים, כי הוא סבור שדין התביעה להידחות ומכיוון שכך אין הוא מסכים לבקשה בעיקר מכיוון שלדבריו לא ניתן לדעת מתי יינתן פסק הדין בעניין מיאב בערכאת הערעור.

5.         במצב דברים זה אני סבור שהדרך הנכונה היא להרשות לתובעים להפסיק את התובענה לפי תקנה 154(א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984  וכך אני מורה. כל אחד מבעלי הדין יהיה רשאי להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה או בשל עילה דומה לה בתוך 60 יום ממועד מתן פסק דין בבית המשפט העליון בתיק ע"א 1759/04 הנ"ל.  מעבר הזמן מיום הגשת התובענה הנוכחית (28/12/03) ועד חלוף 60 יום ממועד מתן פסק הדין בבית המשפט העליון בתיק ע"א 1759/04 הנ"ל, לא יזקף לחובתו או לזכותו של מי מבעלי הדין לכל דבר ועניין. אם תוגש תובענה חדשה בשל אותה עילה או בשל עילה דומה לה, הרי יראו את הדיון בהליך בפניי כדיון באותה תובענה והדיון יימשך מאותו שלב אליו הגיע הדיון כאן.    באותה מסגרת יוכל בית המשפט גם לקחת בחשבון לעניין הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד את ההליכים שהתנהלו בפניי. כל אחד מבעלי הדין יהיה רשאי, בנוסף, ורק בתנאי שלא תוגש תובענה חדשה בשל אותה עילה או בשל עילה דומה לה, כאמור לעיל, לעתור לבית משפט זה, במסגרת הזמנים שנקבעו לעיל,  לפסיקת הוצאות בהתחשב גם בפסק הדין שיינתן בעניין מיאב הנ"ל. "

2.      ביום 12/9/06 עתרו התובעים בבקשה "לחידוש תובענה". התובעים ציינו, כי  ערעור שהוגש לבית המשפט העליון על פסק דינו של  בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בעניינה של  מיאב חברה קבלנית בע"מ נמחק בהסכמה, ע"א 1759/04 - ט', עו"ד גיורא בן-טל נ' עו"ד דורית לוי-טילר ככונסת נכסים של מיאב  (13/6/06) ומכיוון שכך, סבורים התובעים כי ראוי "לחדש", דהיינו לחזור ולדון בתובענה שהופסקה.

3.      הנתבע הודיע בכתב לבית המשפט, 2/3/08, כי הוא מתנגד לבקשת התובעים מכיוון שהוא סבור שהיא אינה עולה בקנה אחד עם ההוראות והתנאים שנקבעו בפסק-הדין מתאריך 4/12/05.

4.      לפי פסק הדין ניתנה לתובעים רשות להפסיק את התובענה            לפי תקנה 154(א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, בהתאם לתנאים שהובאו שם. 

לפי תקנה 155 לתקנות סדר הדין האזרחי,  מה שמכונה על ידי התובעים "חידוש תובענה" משמעותו, הגשת תובענה חדשה. התובעים היו רשאים "להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה או בשל עילה דומה לה בתוך 60 יום ממועד מתן פסק-הדין בבית המשפט העליון בתיק ע"א 1759/04 הנ"ל." הגשת בקשה "לחידוש תובענה" במסגרת התובענה שהופסקה, כפי שנעשה במקרה הנוכחי, אינה עולה בקנה אחד לא עם הוראות תקנות 154, 155 לתקנות סדר הדין האזרחי וגם לא עם הוראות סעיף 5 לפסק-הדין מתאריך 4/12/05.

העובדה שנקבעו בסעיף 5 לפסק-הדין הנ"ל הוראות דיוניות ובין השאר נקבע שם, כי ניתן להסתמך על תעוד או ראיות שהוגשו בתובענה שהופסקה, אינה מלמדת, כי  ניתן לוותר על הגשת תובענה חדשה לפי תקנה 155.

5.      בהסתמך על הנימוקים דלעיל, אני מוחק, איפוא, את הבקשות הנ"ל.

          אין צו בדבר הוצאות בבקשות אלה.

6.      אין בהחלטה הנוכחית כדי להוסיף או לגרוע מהוראות פסק-הדין מיום 4/12/05.

ניתנה היום כ' בתמוז, תשס"ח (23 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.

כפוף לשינויי עריכה וניסוח.