החלטה בתיק בשא 12189/07

1.         מונחת לפני בקשה למתן צו עיקול זמני על זכויות המשיבה להבטחת תביעה שבדעת המבקשים להגיש נגדה לבורר שימונה, בקשר עם רכישת יחידות לבנייה למגורים ביישוב אלפי מנשה.

2.         המבקשים 1 ו-2 (להלן: "והבה"), רכשו מהמשיבה ביום 15.2.05 יחידת דיור ברח' אדיר 9 באלפי מנשה. המבקשים 3 ו-4 (להלן: "לוי"), רכשו מהמשיבה ביום 24.10.05 יחידת דיור אחרת ברח' אדיר 9 באלפי מנשה. יובהר כי יחידות הדיור האמורות הינן יחידות צמודות קרקע והחזקה בהן נמסרה למבקשים.

3.         לעמדת המבקשים, הפרה המשיבה את ההסכם ביניהם .

המבקשים והבה טוענים בין היתר להפרות הבאות:

שטח המגרש הינו קטן מהשטח המתחייב על פי ההסכם, טרם הוצא היתר בניה לבית, לא הותקנו כל האביזרים המתחייבים על פי ההסכם והמפרט הנספח לו, לא ניתנו ערבויות ביצוע של כל קבלני המשנה, לא ניתנו זיכויים בגין פריטים שונים, קיימים בבית ליקויים ונגרמה ירידת ערך ניכרת כעולה מחוות הדעת שתומכות בבקשה. לדידם של המבקשים הם זכאים לפיצוי כספי בגין הליקויים וירידת הערך, לפיצוי בגין נזקים עקיפים כעגמת נפש, אובדן ימי עבודה, הוצאות ועוד.

המבקשים לוי  טוענים להפרות הבאות:

לא נתקבלו האישורים הדרושים כטופס 50, קיימים בבית ליקויים מהותיים כעולה מחוות דעת המומחה והפרות נוספות. המבקשים לוי עותרים לחייב את המשיבה בעלות תיקון הליקויים כמו גם נזקים עקיפים בדומה לתביעת והבה.

לא הוגשה תביעה לבית המשפט לאור סעיף 14ג' להסכם שבין הצדדים לפיו חילוקי הדעות ידונו בבוררות, אך טרם מונה בורר. הבקשה הוגשה בהתאם לסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968.

5.         המשיבה טוענת כי דין הבקשה להדחות על הסף. לדידה, הבקשה אינה עונה על הוראת תקנה 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") לענין בקשות ביניים. לגופו של ענין, טוענת המשיבה כי בהסכם צויין במפורש כי שטח המגרש הקובע הינו השטח שבפועל ולא השטח הרשום בניגוד לנטען בבקשה. מוסיפה המשיבה וטוענת כי היתר הבניה לבית המבקשים לוי ניתן כדין ובאשר לביתם של המבקשים והבה, הוא נמצא בהליכים כאשר הוסכם על הפקדת כספית שתבטיח ענין זה, בידיה הנאמנות שלל עו"ד גילדר. כל ליקויי הבניה מוכחשים מכל וכל, תוך שהמשיבה טוענת שביכולתה לתקן את הליקויים כזכותה על פי סעיף 8 להסכמים ועל פי הוראות הדין. בנוסף נטען כי המבקשים ביצעו שינויים נרחבים בבית, שלא באמצעותה וידיעתה, הם אלה שגרמו לליקויים הנטענים.

6.         לא נעתרתי לבקשה במעמד צד אחד.  התקיים דיון לאחר קבלת תגובה ותשובה לה אשר במהלכו נחקר מר שמואל אשכנזי המצהיר מטעם המשיבה כאשר בא כוח המשיבה ויתר על חקירת המצהירים מטעם המבקשים מפאת קוצר הזמן שקצב בית המשפט לחקירה.

7.         מתן צו עיקול מוסדר בתקנות 362 ו- 374 לתקנות לפיהן רשאי בית המשפט להורות על עיקול זמני באם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה ביקומה של עילת תביעה וכי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. בהקשר זה שוקל בית המשפט גם את הנזק שיגרם למבקש העיקול אם לא ינתן הצו לעומת הנזק שיגרם למשיב אם ינתן הסעד, וכן הגשת הבקשה בתום לב ובניקיון כפיים. רע"א 5242/95 סיגנל שירתי אלקטרוניקה בע"מ נ' דנבאר בע"מ , ספרו של כב' השופט גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, עמ' 531.

8.         השאלה הראשונה הדרושה לענין הינה האם עמדו המבקשים בנטל המוטל עליהם לשכנע את בית המשפט כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה לתביעתם וכקבוע בתקנה 374ב' לתקנות.

9.         לאחר שעיינתי בכתבי הטענות וחקירת המצהיר הגעתי לכלל מסקנה כי לגבי חלק מטענות המבקשים, אכן קיימות ראיות במידה המבססת את גירסתם.

10.       קיימות ראיות לכאורה בנוגע לטענות המבקשים לליקוי הבניה לפיה עלות תיקון הליקויים בבית והבה הינה סך 114,050 ש"ח כאשר עלות תיקון הליקויים בבית לוי הינה סך 90,800 ש"ח. מונחות לפני בית המשפט חוות דעת של מומחים המבססת את קיום הליקויים ועלות תיקונם. אין כל חוות דעת נגדית מטעם המשיבה הסותרת את חוות הדעת האמורות. אמנם מר אשכנזי גורס בתצהירו שאין ממש בטענות המבקשים תוך שחלק על נכונות חוות הדעת, אך המשיבה לא טרחה להצטייד בחוות דעת נגדיות מטעמה שיהיה בהן כדי לסתור את חוות הדעת המומחים מטעם המבקשים. אוסיף כי מר לוי אינו בעל כישורים של מהנדס ולמצער לא הצהיר על כך ומכאן שהאמור בתצהירו בהקשר זה אינו בגדר עדות שבמומחיות.

11.       לא התעלמתי מטענות המשיבה המייחסת למבקשים חבות בקשר עם התהוות הליקויים, בין היתר מחמת אביזרים שהותקנו על ידי מי מטעמם ושלא באמצעות המשיבה כמו גם ביצוע עבודות נרחבות שלא על ידי המשיבה. בדומה הן טענות  המשיבה לפיהן היא תיקנה את אותם ליקויים אודותם דווח לה על ידי המשיבים וזאת לשביעות רצונם של האחרונים וכאמור בין היתר בסעיפים 24, 28 ואחרים לתגובה והתצהיר התומך בה. עם זאת לא אוכל לקבוע בשלב זה עמדה נחרצת באשר לנכונות הגירסאות, ענין אשר יהיה לבררו במהלך שמיעת הראיות. אוסיף כי לצורך הבקשה שלפני אין ראיות המבססות את טענות המשיבה באופן שיש בהן כדי לאיין את התשתית הלכאורית שהציגו המבקשים בחוות הדעת מטעמם בענין קיום הליקויים, לא כל שכן, לא צורפו לתצהיר המשיבה כל ראיות התומכות בטענות מר אשכנזי לענין הליקויים בהקשר האמור.

12.       עם זאת יש לתת את הדעת לעניינים הבאים:

המשיבה זכאית בהתאם לסעיף 8 להסכמים וכן לפי חוק מכר (דירות) התשל"ג-1973, לתקן את הליקויים הנטענים במיוחד שטרם חלפה תקופת הבדק כקבוע בחוק האמור. בנוסף זכאית המשיבה לבדוק את הליקויים הנטענים באמצעות מומחה מטעמה ולהגיש חוות דעת מטעמה באשר לנכונותם וקיומם כמו גם מקור התהותם. הואיל ונמצאים אנו בהליך זמני דחוף ובטרם התאפשר בידי המשיבה לבחון כדבעי את הטענות בנוגע לליקויים, שמורה לה הזכות לעתור לבית המשפט או לבורר באם ימונה, לשינוי ההחלטה ככל שיהיו בידה ראיות לענין.

13.       לא השתכנעתי בשלב זה מקיומן של ראיות לכאורה לצורך הטלת העיקול הזמני בכל הנוגע לירידת ערך ביחס להפרשי השטחים שהינה המרכיב העיקרי בחוות הדעת של המומחה מר עמית זיו. בהסכמים נקבע במפורש שהשטח הנמכר הינו השטח שבפועל ולא השטח הרשום וראה "ההואיל" הראשון להסכם מיום 15.2.05 בו בו צויין: "הקובע לענין זה הינו גודל המגרש בפועל". אמנם המבקשים טוענים כי ההסכמה היתה שונה תוך שמפנים בין היתר לסעיף 2ב) סיפא להסכם אך אין בו כדי לגבור על הקביעה שברישת ההסכם וזאת תוך שאסייג את קביעתי זו לשלב בו אנו מצויים.  עוד סבורני שאין מקום להורות על עיקול זמני לשם הבטחת היתר הוצאת הבניה, באשר לענין זה הגיעו הצדדים לידי הסכמה בדבר הפקדה כספית.

14.       גם לא ראיתי מקום מבחינת קיומן של ראיות לכאורה לצורך הטלת עיקול להבטחת הנזקים העקיפים הנטענים שכן אלה טרם הוכחו והם דרושים הוכחה לאחר חקירה ובדיקה שמטבע הדברים לא ניתן לכמתם בהליך ביניים זה.