החלטה בתיק בשא 12183/07

התובעים מבקשים למנות את רו"ח עופר אלקלעי על מנת שיערוך דוחות בדיקה בנוגע לשלוש סוגיות המפורטות בפתח הבקשה.

התובעים טוענים כי רק לאחר שהגישו חוות דעת מטעמם "נזכרו" הנתבעים כי ברשותם מסמכים רבים נוספים, והגישו בקשה להגשת תצהיר גילוי מסמכים משלים וצירוף מסמכים חדשים (בש"א 7586/07). לטענת התובעים, מהלך זה מחזק את עמדתם לפיה לאורך כל הדרך, הנתבעים העלימו מהם מסמכים ונתונים חשובים. לטענתם, מינוי רואה חשבון חיצוני עשוי לייעל את בירור הנתונים העובדתיים.

בתגובתם, טוענים הנתבעים כי התובעים לא עתרו למינוי רואה חשבון בשלב מוקדם יותר, והם מנועים מלעשות כן כעת, משהוגשו זה מכבר תצהירי עדות ראשית וחוות דעת. בנוסף, טוענים הנתבעים כי המידע הדרוש לתובעים מצוי ברשותם, והמומחית מטעמם אף הסתמכה עליהם בחוות דעתה. לטענתם, המסמכים שגולו בתצהיר גילוי המסמכים המשלים אינם מהווים תשתית לצורך במינוי רואה חשבון.

לחילופין, טענו הנתבעים כי ככל שייקבע שקיים צורך במינוי רואה חשבון, הרי שאין להשית את ההוצאות עליהם, מפאת אותם הנימוקים המצדיקים, מלכתחילה, את דחיית הבקשה.

תקנה 123(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מסמיכה את בית המשפט, בכל עת לאחר הגשת התובענה, להורות על עריכת חקירה או חשבון ולמנות אנשים לצורך כך, אפילו אם נראה שמבוקש סעד נוסף או מיוחד או שיש לדון בפלוגתה מיוחדת, אשר לגביהם ראוי היה להמשיך בענין בדרך הרגילה.

על פי רוב, בית המשפט ישתמש בסמכותו על פי התקנה כאשר בעלי הדין הביאו את ראיותיהם, אך בירור הפרטים העובדתיים עשוי להיות מורכב ולחייב עבודה רבה, ונראה כי מומחה ייטיב לעשותה. מכל מקום, לאחר הבדיקה ואיסוף הממצאים, בית המשפט הוא הגורם המוסמך להכריע בסוגיות השנויות במחלוקת (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 219-220).

בענייננו, כבר בהחלטתי מיום 11/6/06 הצעתי לצדדים למנות חוקר בהתאם לתקנה 123 לתקנות סדר הדין האזרחי, וזאת על מנת לייעל את ההליך. ב"כ הנתבעים לא התלהבה מהרעיון, ולפיכך נעתרתי לבקשת התובעים והוריתי על מתן צו לצדדים שלישיים להמצאת נתונים שונים כמפורט בבש"א 22170/05. כלומר, כבר בשלב מוקדם יותר של ההליך סברתי כי יש צורך בבדיקת הפרטים העובדתיים על ידי חוקר, וזאת לאור היקפם הרב ומורכבותם.

אני סבור, כי העובדה שבמשך השנה שחלפה מאותו דיון, לא ביקשו התובעים למנות חוקר, אינה מונעת מהם לבקש זאת כעת, שכן כאמור, בית המשפט ייטה למנות חוקר דווקא לאחר שלב הבאת הראיות (ההיגיון בכך הוא, שלאחר שהובאו ראיותיהם הנגדיות של הצדדים, קיים בסיס נרחב יותר לבדיקה על ידי גורם נייטרלי, וקיימת סבירות גבוהה שהממצאים שייקבעו על ידו יהיו מדוייקים).

כאמור, ביום 1/4/07 הגישו הנתבעים בקשה להגשת תצהיר גילוי מסמכים משלים מטעמם (בש"א 7586/07), בנוגע לשתי קבוצות של מסמכים- דוחו"ת תמלוגים שנשלחו על ידי הד ארצי למר מיכה שטרית, ומסמכים נוספים שנמצאו על ידי הנתבעים במהלך הכנת תצהירי העדות הראשית מטעמם, הכוללים דוחו"ת נוספים החל משנת 1994.

בהחלטתי מיום 13/6/07 קבעתי- "מבלי שאביע דעתי בדבר משמעות ה"גילוי" הפתאומי של כמות כה נכבדה של מסמכים, יצורפו המסמכים כמבוקש".

אני מוכן להניח שאי גילוי מסמכים אלה עד לעת האחרונה נבע מטעמים אובייקטיבים שאינם מעידים על הסתרה מכוונת של מידע, אך מה שברור הוא, שהליך גילוי המסמכים מצד הנתבעים נערך בטלאים ושלב אחרי שלב במהלך תקופה לא קצרה (כפי שעולה מטענת הנתבעים עצמם בסעיף 57 לתגובה), ובאופן מתבקש יש בכך בכדי להקשות על גיבוש גירסתם העובדתית של התובעים.

אני סבור, כי מינוי רואה חשבון עשוי לתרום לבירור הסוגיות העובדתיות-חשבונאיות השנויות במחלוקת, בייחוד לאור היקף המסמכים והנתונים ואופן גילויים ה"הדרגתי".

התובעים צירפו כנספח א' לבקשתם מכתב מאת רו"ח עופר אלקלעי בו הוא נתן את הסכמתו לשמש כחוקר מטעם בית המשפט לביצוע הבדיקות, והצהיר כי אין לו שום קשר מוקדם עם מי מהצדדים.

לאור זאת, אני ממנה את רו"ח עופר אלקלעי כחוקר מטעם בית המשפט, לביצוע הבדיקות המאוזכרות במבוא לבקשה. רו"ח אלקלעי מוסמך לתפוס ולאסוף מסמכים ונתונים הנחוצים לו לצורך חקירתו.  ככל שרו"ח אלקלעי ייתקל בקושי מסויים, או ככל שלמי מהצדדים יהיו טענות כנגד אופן עריכת הבדיקות, ניתן יהיה לפנות בבקשה מתאימה. רו"ח אלקלעי ישלים את חקירתו תוך 45 ימים, ויגיש את דו"ח הבדיקה תוך 45 ימים נוספים.

אני מחייב כל אחד מהצדדים להפקיד בקופת בית המשפט, בתוך 30 ימים מהיום, סך של 25,000 ש"ח, על חשבון שכרו של החוקר. החוקר לא יבצע כל פעולה שהיא, בטרם יופקד השכר ולאחר מכן, יקיים מעקב אחר היקף עבודתו, כך שלא תבוצע עבודה מעבר לסכום הפיקדון ואם יסתבר שהיא חורגת מהיקף הסכום המצוי בקופה (ואני בהחלט מקווה שיהיה בו די והותר), ידווח על כך מבעוד מועד, על מנת שניתן יהיה להורות לצדדים להפקיד את היתרה. ברור שיהיה מקום לשוב ולהדרש לנושא הנשיאה בשכר, בהתאם לממצאי החוקר והצדדים יהיו רשאים להגיש כל בקשה בענין זה, עם הגשתם.

אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים שכ"ט בגין הבקשה הנוכחית, בסך 7,000 ש"ח, בצירוף מע"מ כחוק, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל, ללא קשר לתוצאת ההליך בתיק העיקרי.

ניתנה היום כ"ה בתשרי, תשס"ח (7 באוקטובר 2007) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.