החלטה בתיק בשא 12151/03

1.       בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין  תביעה ע"ס 7,000,000 ש"ח, שמבקש התובע להגיש נגד משיב מס' 1,  בעילה של  רשלנות בייצוג משפטי וגביית שכ"ט  שלא כמוסכם.

2.       משיב מס' 1, הנתבע, עו"ד חיים קינן, ייצג את התובע ב-ת.א 1266/95 מחוזי חיפה, בתביעת פיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975. התביעה הסתיימה  בהסכם פשרה שנחתם עם המבטחת, לפיו קיבל התובע סך 3,024,000 ש"ח, לאחר שביום 16.11.96 חתם על כתב קבלה ויתור ושחרור. בעקבות זאת נדחתה התובענה בביהמ"ש ללא צו להוצאות.

    התובע טוען בתביעתו דנן כי הסכם הפשרה נחתם בפזיזות וברשלנות וכי אילו התביעה הייתה מנוהלת כהלכה, היה מקבל עוד 7 מיליון ש"ח, אותם הוא תובע כעת מהנתבע. עוד טען כי הנתבע גבה סכומים שונים  מעבר  לשכ"ט בשיעור 11%.

3.       על המבקש פטור מאגרה, לשכנע את בית המשפט בקיומם של שני תנאים מצטברים; כי אין ביכולתו לשלם את האגרה וכי קיימים סיכויים להצלחת ההליך.

4.       אשר למצבו הכלכלי של מבקש הפטור, נקבע בפסיקה כי על בעל דין המבקש לקבל פטור מתשלום אגרה, לפרוש בפני בית המשפט את מלוא היריעה לגבי נכסיו והכנסותיו (ראה ע"א 229/89 בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תק-על 89(2) 732).

          כמו כן נפסק כי על בעל הדין לשכנע את בית המשפט, כי עמד בחובתו לעשות נסיונות לגייס את הכספים הדרושים מקרובי משפחה וחברים (ראה ע"א 4349/90 בש"א 4667/90 אלפסי נ' אלפסי, תק-על 90(4), 132; רע"א 8496/99 אדרי נ' בנק לאומי, תק-על 2000(2), 239; ע"א 794/89 בש"א 505/89 דנאר בע"מ נ' בנק הפועלים, תק-על 90 (1), 173, 174).

טענות המבקש

5.       המבקש עבר תאונת דרכים קשה בשנת 1995, בעקבותיה נקטעו שתי רגליו.

          לטענתו הינו נכה בשיעור 100%, ומאז, מתקיים מקצבת ביטוח לאומי וקצבת "מבטחים" המסתכמות בכ-8,000 ש"ח בחודש.

          המבקש הגיש אישור ממחלקת הרווחה בעיריית יקנעם, מתאריך 29.9.03, לפיה הינו מוכר כנכה 75% במוסד לביטוח לאומי.

6.       לבקשה צירף המבקש את המסמכים הבאים:

א.      בקשות קודמות לפטור מאגרה וערבון, ואת המסמכים שצורפו להן. בין השאר, אישור על זכאות גמלת נכות כללית מטעם המל"ל, מתאריך 10.3.96 בשיעור של כ-1,200 ש"ח לחודש בגין נכות זמנית של 100%.

    ב.       אישור המל"ל על קבלת גמלת נכות כללית ושר"מ בסך 6,000 ש"ח (מהם נוכו 600 ש"ח ע"ח מזונות).

    ג.       דפי בנק מתאריך 2.9.03, המפרטים את שיעורי ההחזר של מספר הלוואות שנטל המבקש מהבנק, וכן פירוט פעולות שנעשו בחשבונו במהלך יום 1.9.03. דף חשבון המעיד על יתרת חובה של כ-17,000 ש"ח נכון ליום 7.7.03. מסמך מהבנק אודות מסגרת אשראי ויתרת החובה של המבקש בחשבונו.

    ד.       אזהרות אשר נשלחו אליו בתיקי הוצל"פ, שנפתחו כנגדו בגין חילול שטר.

    ה.      חשבונות פלאפון ע"ס 1,300 ש"ח בחודש ממוצע וכן קבלות וחיובים על תשלום ארנונה ושירותים וחשבון גז וחשמל לשנת 2003.

    ו.       אישור על תשלום פנסיה מקופת "מבטחים" בשיעור של 800 ש"ח לחודש.

    ז.       הודעה על עיקול רכבו של החייב, ועיקול על 49,000 ש"ח בחשבון המבקש ועל הוצאות רכב.

          המסמכים הנ"ל נוגעים לשנת 2003 ולא הומצאו מסמכים עדכניים יותר. המבקש טען כי הוא מתיר לביהמ"ש לבדוק את חשבונותיו כיום.

7.       המבקש לא תמך את טענותיו באשר לסיכויי התביעה בתצהיר כנדרש. כל שנטען בבקשה עצמה היה כי " תביעתו של המבקש כנגד המשיב מוצדקת בנסיבות העניין ויש מקום לבררה בין כותלי בית-המשפט".