החלטה בתיק בשא 1209/06

מהות ההליך

1.                   לפני בקשה לדחיית התביעה על הסף, בהתאם לתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן - "תקנות סדר הדין האזרחי"), לאור חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב-1952, כפי שתוקן בתיקון מספר 7 מיום 10.8.2005 (להלן - "חוק הנזיקים האזרחיים"). כן עתרה המבקשת, מדינת ישראל - משרד הביטחון (להלן - "המבקשת") לתיקון כתב ההגנה, כך שתתווסף הפסקה, לפיה: "האירוע נשוא כתב התביעה התרחש באזור עימות כהגדרתו בחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952".

רקע עובדתי

2.                   העובדות העיקריות, לכאורה, הצריכות לענין, בתמצית, הינן כדלקמן:

המשיב 1, התובע בהליך העיקרי, הינו עזבונו ויורשו של המנוח נואהדה קמאל (להלן - "המשיב 1" ו "המנוח", בהתאמה). המנוח, יליד 24.8.1988, היה במועדים הרלוונטים לכתב התביעה תלמיד כיתה י' בבית הספר התיכון בכפר יאמון.

ביום 22.5.2003 בשעה 9:30 לערך, יצא המנוח את בית הספר, לאחר שסיים את אחד ממבחני סוף השנה, והחל ביחד עם חברו לצעוד לביתו, הקרוב יחסית לבית ספרו.

כנטען בכתב התביעה, ג'יפ ובו מספר חיילים ו/או שוטרים, עצר באופן פתאומי במרחק של כמה מטרים מהמנוח, אז ירה אחד מהם יריה אחת בלבד לעברו של המנוח, אשר פגעה בראשו. מיד לאחר הירי המשיכו החיילים ו/או השוטרים בנסיעתם (להלן - "האירוע").

המנוח הובהל לבית החולים הממשלתי בג'נין, באמצעות רכב פרטי, שם קיבל טיפול ראשוני. בשל מצבו הקשה הועבר המנוח לבית החולים "התאחדות הנשים הערבית" בשכם, שם אושפז במשך 5 ימים, עד שנפטר מפצעיו ביום 27.5.2003, בטרם מלאו לו 15 שנים.

תביעת המשיב 1 והמשיבים 2 ו-3, הוריו של המנוח, הינה לפיצויים בגין נזקיהם הנטענים, אשר נגרמו, בין היתר, בשל רשלנות שלוחי המבקשת והמבקשת ו/או הפרתם חובה חקוקה.

הבקשה

3.                   לטענת ב"כ המבקשת, עו"ד אהרון לנדגרטן, בהתאם להוראת סעיף 5ג(א) לחוק הנזיקים האזרחיים, אין המבקשת אחראית בנזיקין לנזקים שנגרמו למשיבים, כנטען בכתב התביעה, הואיל ואלה נגרמו באזור עימות בשל מעשה שביצעו כוחות הביטחון. כעולה מכתב התביעה, האירוע נשוא כתב התביעה התרחש בכפר יאמון, אשר בהתאם להכרזת שר הביטחון על אזורי עימות, שפורסמה בילקוט הפרסומים ביום 9.2.2006, הוכרז כאזור עימות, בין היתר, ביום 22.5.2003, מועד קרות האירוע.

בהתאם להוראת סעיף 3(א) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון מס' 7), התשס"ה-2005 (להלן - "תיקון מספר 7"), אשר פורסם ביום 10.8.2005 (ספר החוקים תשס"ה 2026, עמוד 953), הוראות סעיף 5ג לחוק העיקרי יחולו על מעשה שאירע ביום 29.9.2000 ואילך, למעט מעשה שבשלו הוגשה תובענה והחלו בשמיעת הראיות בה לפני מועד פרסומו של חוק זה. ובענייננו, האירוע התרחש ביום 22.5.2003 וטרם החלו בשמיעת הראיות בו, כך שחלות עליו הוראות סעיף
5ג לחוק הנזיקים האזרחיים, הפוטרות את המבקשת מאחריות לנזקי המשיבים, הנטענים, בשל האירוע. לפיכך, ובהדגישו התכלית העומדת בבסיס הוראות חוק הנזיקים האזרחיים, לפיה כל צד נושא בנזקיו שמקורם במצבי מלחמה ובעימותים מזוינים בין עמים, דין התביעה להידחות על הסף.

תגובת המשיבים

4.                   המשיבים מתנגדים לבקשה. ב"כ המשיבים, עו"ד מואייד מיעארי, ביסס תגובתו על שלושה אדנים: האחד, לפיו הכרזת שר הביטחון, אשר הינה החלטה מינהלית, הינה בלתי חוקית ובטלה, הואיל והינה החלטה שרירותית, בלתי סבירה, גורפת ובלתי מידתית, אשר ניתנה שלא כדין, משיקולים זרים, בחוסר תום לב ובהעדר נקיון כפיים, במטרה לסכל את זכויותיהם של המשיבים, ולפיכך דינה להתבטל. לטענת ב"כ המשיבים, בית משפט זה מוסמך לדון בתקיפה עקיפה של החלטה מינהלית כאמור, כך בהפנותו גם לדיוני הכנסת עובר לקבלת התיקון לחוק הנזיקים האזרחיים, בהדגישו כי הכרזת שר הביטחון נעשתה תוך כוונה ברורה לסכל את זכויות המשיבים. בנמקו טענותיו כאמור, טען ב"כ המשיבים כי האזור בו אירע האירוע אינו איזור עימות, כהגדרתו בחוק הנזיקים האזרחיים, הואיל ולא היה כל עימות, כהגדרתו בחוק. ענין זה מקומו להתברר באופן עובדתי ומקיף במסגרת בירור התביעה ושמיעת הראיות בתיק, ודי בטעם זה כדי לדחות הבקשה על הסף, וודאי בהינתן הפרשנות המצמצמת לתחולת תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, המסדירה סמכות בית המשפט לדחות תביעה על הסף.

השני, לפיו, כטענה חלופית, האזור בו אירע האירוע נשוא התביעה אינו נמצא בגבולות הכרזת שר הביטחון, ולפיכך, אין כל תחולה להכרזה על המקרה דנן.

השלישי, לפיו חוק הנזיקים האזרחיים אינו חל על האירוע נשוא התביעה דנן הן מן הטעם כי קיים ספק האם החיילים ו/או השוטרים, אשר פעלו באזור, פעלו בהתאם להוראות המבקשת ומטעמה, כהגדרת המונח "מדינה" בסעיף 5ג(ה) לחוק הנזיקים האזרחיים, והן מן הטעם כי למשיבים עילת תביעה גם מכוח היווצרותה של עוולה חוקתית, עת אין בהוראת חוק הנזיקים האזרחיים כדי לגרוע מזכותם לפיצויים בגין עילה זו.

לחילופי חילופין, ביקש ב"כ המשיבים כי בית המשפט ישהה החלטתו בבקשה דנן עד להחלטת בית המשפט הגבוה לצדק בעתירות שהוגשו כנגד חוקיות תיקון מספר 7 האמור (בג"צ 8276/05, 11426/05, 8338/05 עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט בישראל נ' שר הביטחון ואח').

תשובת המבקשת לתגובת המשיבים

5.                   בתשובתו לתגובת המשיבים, התייחס ב"כ המבקשת לטענות המשיבים כסדרן: ראשית, טען ב"כ המבקשת כי אין זה רצוי כי בית משפט זה ידון בטענות שעניינן תקיפה עקיפה של הכרזת שר הביטחון, בהוסיפו כי משעה שהוציא שר הביטחון הכרזה בהתאם לחוק הנזיקיים האזרחיים, בית המשפט אינו בוחן האם התקיים עימות, כהגדרת המונח בחוק, והאם האזור הינו אזור עימות כהגדרתו בחוק, דבר המנוגד לתכלית החוק ולהוראותיו המפורשות. תקיפת מנגנון ההכרזה של שר הביטחון בהתאם לחוק הנזיקים האזרחיים, לפיו ההכרזה מתייחסת למכלול של פעולות, מקומה בתקיפה ישירה במסגרת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, כך בהפנותו להלכה הפסוקה. שנית, בהתייחס לטענה כי האזור בו אירע האירוע נשוא התביעה אינו נמצא בגבולות הכרזת שר הביטחון, הפנה ב"כ המבקשת למפה, אשר צורפה להכרזה, כפי שפורסמה בילקוט הפרסומים, ממנה למדים כי אין בסיס לטענת המשיבים. בית ספר התיכון בכפר יאמון, אשר בסמוך לו אירע האירוע, וממילא כפר יאמון כולו, מצויים בגבולות אזור 3, כך שיש לדחות הטענה בדבר קרות האירוע מחוץ לגבולות האזור נשוא הכרזת שר הביטחון. שלישית, בהתייחס לטענה לפיה חוק הנזיקים האזרחיים אינו חל על האירוע נשוא התביעה דנן הואיל ולמשיבים עילת תביעה גם מכוח היווצרותה של עוולה חוקתית, טען ב"כ המבקשת כי אין המדובר בעילת תביעה עצמאית ומוכרת, בפרט עת המחוקק לא הסדיר הסעד לפגיעה כאמור. חוק הנזיקים האזרחיים קובע במפורש כי המדינה פטורה מאחריות בנזיקין לנזק שנגרם באזור עימות, כך שנסיון המשיבים לטעון לעילה שעניינה עוולה חוקתית חותר תחת התכלית העומדת בבסיס חוק הנזיקים האזרחיים בקובעו הסדר מפורש כאמור. לחילופין, אף אם תתקבל הטענה בדבר קיומה של עוולת חוקתית כעילת תביעה עצמאית, הרי שעילה זו חוסה תחת פקודת הנזיקין במסגרת עוולת הרשלנות, ומכל מקום קיים ספק לגבי תחולת חוקי היסוד בשטחים שמחוץ למדינת ישראל.

אשר לטענה בדבר חוקיות תיקון מספר 7 לחוק הנזיקים האזרחיים, טען ב"כ המבקשת כי עמדת המדינה טרם ניתנה בעתירה שהוגשה כאמור וכי המבקשת חפצה להציג עמדה אחידה בסוגיה דנא. לפיכך, ביקש ב"כ המבקשת כי יותר למבקשת להציג עמדה זו לכשתוגש במסגרת העתירה. כן הודיע ב"כ המבקשת כי הואיל וקיים כאמור הליך תלוי ועומד בשאלת חוקיות תיקון מספר 7, מסכימה המבקשת כי בית המשפט יורה על מחיקת התביעה ולא על דחייתה, בהצהירו כי פרק הזמן שבו ההליך יהיה תלוי ועומד בבית משפט גבוה לצדק לא ייחשב לעניין ההתיישנות.

תגובה נוספת של המשיבים

6.                   ב"כ המשיבים הגיש בקשה למתן רשות להגיב לתשובת המבקשת לתגובת המשיבים לבקשה, בצרפו התגובה לתיק בית המשפט, מבלי שקיבל רשות לכך. בתגובתו הנוספת לבקשה שב וחזר על טענותיו בתגובה  המקורית, בהוסיפו כי על בית המשפט ליתן פרשנות דווקנית ומצמצמת של הוראות תיקון מספר 7 לחוק הנזיקים האזרחיים, לרבות הגדרת המונח "אזור עימות". אין די בהכרזה כללית וגורפת של אזור מסויים כאזור עימות, כאמור בהכרזת שר הביטחון מיום 9.2.2006 עת יש לבחון כל אירוע בו נגרם נזק, לגופו של ענין. כן טען ב"כ המשיבים כי אין לראות בהכרזת שר הביטחון, שהינה מעשה מינהלי, חזקה חלוטה בדבר היותו של איזור פלוני איזור עימות, כהגדרתו בחוק הנזיקים האזרחיים, בהדגישו כי המשיבים מבקשים לתקוף חוקיות הכרזת שר הביטחון וסבירותה ביחס לאזור ולמועד נשוא התיק דנן.

דיון