החלטה בתיק בשא 12089/06

מבוא :

1.         בפני בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הראומטולוגי לבדיקת המשיבה, התובעת בתביעה העיקרית, והערכת הנכות אשר נותרה לה בעקבות תאונת הדרכים בה היתה מעורבת ביום 10.6.01 ( להלן: "התאונה").

            ברקע הבקשה טענות וטרוניות של המבקשת, הנתבעת בתיק העיקרי, כנגד חוות דעתו של מומחה בית המשפט, ד"ר מיכאל אהרנפלד ( להלן: "מומחה בית המשפט"), לפיה נקבע כי, בעקבות אירוע התאונה החלה המשיבה לסבול ממחלת פיברומלגיה, ובגין כך נותרה לה נכות צמיתה בשיעור של 40% ( להלן: "חוות הדעת").

            הבקשה הוגשה לאחר חקירת מומחה בית המשפט בפניי על חוות דעתו ואשר בעקבותיה המציאו אליו הצדדים תיעוד רפואי וכן המבקשת פנתה אליו בשאלות הבהרה

.

טענות הצדדים :

2.         טענות המבקשת בתמצית הינן כי מומחה בית המשפט לא עיין בכל התיעוד הרפואי אשר הומצא אליו ולא שמר אותו, הוא לא ידע להשיב על השאלה מתי ניתן היה לאבחן את המשיבה כחולה במחלקת הפיברומלגיה, פגע בהגנת המבקשת מאחר ולא פירט בחוות דעתו נקודות הכאב אצל המשיבה אשר בעטיין היא אובחנה כסובלת ממחלת הפיברומלגיה, לא פירט בחוות דעתו את האנמנזה אשר קיבל מהמשיבה ולא שמר את הרישומים אשר ערך לעניין זה, כל זאת על אף שהאנמנזה מהווה אחד המרכיבים באבחון המחלה.  כמו כן, מומחה בית המשפט העיד בחקירתו על מספר גורמים להתפרצות מחלת הפיברומלגיה ועל אף כי בתיקה הרפואי של המשיבה קיימים רישומים למכביר לגורמים אפשריים כאלה עוד בטרם אירוע התאונה, המומחה התייחס בחוות דעתו בשורה אחת לעבר הרפואי.  המבקשת טוענת גם כן, כי תחום התמחותו של מומחה בית המשפט אינו במחלת הפיברומלגיה.

3.         המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, בתמצית, מומחה בית המשפט לא העיד כי לא עבר על כל התיעוד הרפואי שהומצא לו.  במהלך חקירתו הוצג למומחה בית המשפט תיעוד רפואי שלא היה בפניו ולגבי תיעוד זה הוא התייחס בתשובות לשאלות ההבהרה שהומצאו לו על ידי המבקשת. 

המשיבה טוענת עוד, כי אין להטיל ספק במומחיותו של מומחה בית המשפט ומפנה לעובדה כי הוא נבחר על ידי ב"כ המבקשת מתוך רשימת מומחים שהומצאה לו על ידי ב"כ המשיבה.  המבקשת מפנה להלכה הפסוקה, לפיה, אך במקרים נדירים ימנה בית המשפט מומחה רפואי נוסף למומחה אשר מונה בעבר, וטוענת כי נסיבות מקרה דנן אינן מצדיקות סטייה מהכלל בעניין זה.

ד י ו ן :

4.         בהתאם להלכה הפסוקה, רק במקרים חריגים ימנה בית המשפט מומחה רפואי נוסף למומחה אשר התמנה בעבר, וזאת כאשר לא ניתן להסתמך על חוות הדעת שבפניו על מנת להגיע לתוצאה הראויה ולחקר האמת בשאלות הרפואיות העומדות להכרעה בפניו (ר' רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל, פ"ד נו(4) עמ' 673 וכן רע"א 4195/02 סהר-ציון בע"מ נ' ליפשיץ, פ"ד נו(5) עמ' 774).

5.         בנסיבות מקרה דנן, לאחר שבחנתי היטב חוות דעתו של מומחה בית המשפט, פרוטוקול הדיון בו נחקר בפני, שאלות ההבהרה אשר הומצאו לי על-ידי ב"כ המבקשת ותשובותיו לאותן שאלות, וכן טענות הצדדים, נחה דעתי כי מן הדין לקבל את הבקשה.

6.         בחוות דעתו לא פירט מומחה בית המשפט את המסמכים הרפואיים אשר עמדו לרשותו בעת עריכת חוות הדעת, כמקובל וכנהוג בחוות דעת.  כמו כן, מחקירת המומחה עולה כי, לא ניתן לשחזר את התיעוד הרפואי עליו הסתמך לצורך מתן חוות דעתו, וחמור מכך, ספק ניכר באם אכן הוא עבר על כל התיעוד הרפואי. לעניין זה העיד המומחה באומרו:

"ש. יכול להיות שלא עברת על כל המסמכים?

ת. אם דף אחד מגיע ללא דף ההמשך ואין תאריך בראש הדף אז יש בעיה עם זה" (שם, עמ' 26 שורה 15 לפרוטוקול הדיון).

7.         המצאת התיעוד הרפואי למומחה בית המשפט לאחר חקירתו בבית המשפט לא ריפאה את הפגם, כאמור לעיל, אדרבא, יש בה להוסיף תהיות וסימני שאלה על קביעותיו של מומחה בית המשפט.

            בחקירתו אישר מומחה בית המשפט כי הקריטריון העיקרי לאיבחון מחלת הפיברומלגיה, הוא כאבים ב-11 מתוך 18 נקודות מוגדרות בגוף החולה (שם, עמ' 11 שורה 2 לפרוטוקול הדיון).  כמו כן, בחוות דעתו תחת הכותרת "בבדיקה הגופנית", ציין מומחה בית המשפט כי "נמצאה רגישות בולטת ב-14 נקודות תורפה אופייניות לפיברומלגיה". על אף זאת, משהתבקש מומחה בית המשפט בחקירתו למנות אותן נקודות אצל המשיבה, הוא השיב באומרו:

"ש. אתה מציין בחוות דעתך שכאשר בדקת את התובעת גילית 14 מתוך 18 נקודות, מהן אותן נקודות שגילית?

ת. אין את זה בפניי. אני סופר את הנקודה ולא מציין כל אחת.  בבדיקה אני סופר את הנקודות ומגיע לסך הנקודות.  אם יש יותר מעל 11 נקודות אז אני לא מספיק לספור, אני לא רשמתי איזה הן 14 הנקודות שגיליתי" (שם, עמ' 23 שורה 4 לפרוטוקול הדיון).