החלטה בתיק בשא 12073/02

התובעים הגישו נגד הנתבעים תביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו התובע מס' 1 , עלי חוסין איוב, זכאי להרשם כבעלים של רבע מחלקה 34 בגוש 19127 (להלן "החלקה") . כן מתבקש בית המשפט להורות , מכוח סעיף 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש), תשכ"ט- 1969 (להלן "פקודת ההסדר"), על ביטול רישום הזכויות בחלקה על שם המנוח אברהים אחמד חליל ז"ל (להלן "המנוח").

המנוח היה הבעלים הרשום של רבע מהחלקה. המנוח הותיר אחריו 4 יורשים (שחלקם נפטרו). הנתבעים 1א'-ב' (הלן "הנתבעים") זכאים ל- ¾ מעזבון המנוח. הנתבעים 1ג'-ד הינם נפקדים (להלן "הנפקדים") והם זכאים ל- ¼ מעזבון המנוח. הנפקדים מיוצגים באמצעות האפוטרופוס לנכסי נפקדים (להלן "האפוטרופוס").

בכתב התביעה טענו התובעים כי בשנת 1956 מכר המנוח את זכויותיו בחלקה לאביהם המנוח, שקיבל את החזקה בחלקה ונהג בה מנהג בעלים עד מותו בשנת 1970 ומאז פטירתו המשיכו התובעים, יורשיו, להחזיק בחלקה, כאשר בשנת 2002 העבירו יתר היורשים את חלקם בחלקה במתנה לתובע מס' 1.

לטענת התובעים המנוח לא הודיע לפקיד ההסדר על מכירת זכויותיו בחלקה לאבי התובעים המנוח , דבר המהווה מירמה כמשמעותה בסעיף 93 לפקודת ההסדר , ולפיכך התובע מס' 1 זכאי להרשם כבעלים של רבע מהחלקה.

בתביעתם מסתמכים התובעים, בין היתר, על תצהיר שנחתם לטענתם בשנת 1997 על ידי אחד מיורשיו של המנוח , שעזבונו הינו נתבע 1א', המאשר כי אביו המנוח מכר זכויותיו בחלקה לאבי התובעים.

הנתבעים לא הגישו כתב הגנה.

הנפקדים, באמצעות האפוטרופוס, הגישו כתב הגנה בו הכחישו את טענות התובעים בדבר עיסקת המכר וטענו כי האפוטרופוס הינו הבעלים של החלקים בחלקה שירשו הנפקדים. לטענתם, במסגרת הליכי ההסדר תבע המנוח זכויות בחלקה ולא ציין כי מכר זכויותיו ולעומתו, אביהם המנוח של התובעים לא תבע מאומה בקשר לחלקה זו. עוד טענו כי תביעת התובעים אינה נכנסת בגדר החריג הקבוע בסעיף 93 לפקודת ההסדר.

בבש"א 12073/02 הגישו התובעים בקשה למתן פסק דין הצהרתי נגד הנתבעים, בהעדר הגנה. הנפקדים התנגדו למתן פסק הדין וטענו כי אין מקום ליתן פסק דין נגד חלק מהנתבעים - לפיו המנוח מכר זכויותיו לאבי התובעים, כאשר הנפקדים מכחישים את עצם העיסקה וכאשר בסופו של יום עשויים לעמוד שני פסקי דין סותרים.

התובעים הגישו תגובה וטענו כי לאפוטרופוס אין כל מעמד ביחס לחלקיהם של הנתבעים ולאור העובדה כי כל אחד מיורשי המנוח זכאי לחלק מסויים בזכויותיו של המנוח - לא יפגעו זכויות האפוטרופוס עקב פסק הדין שינתן נגד הנתבעים בלבד.

ביום 11.5.06 ניתן פסק דינו של כבוד השופט ג'רג'ורה , שקבע כי התביעה אינה נופלת בגדר סעיף 93 לפקודת ההסדר, כאשר אבי התובעים לא נקט כל הליך לרישום הזכויות בחלקה על שמו במשך 40 שנה וכאשר התובעים לא הציגו כל מסמך המעיד על המכר .

באשר לבקשה למתן פסק דין נגד הנתבעים קבע כבוד השופט ג'רג'ורה כי נפלו פגמים בצווי הירושה שהוצגו על ידי התובעים, וכי די בהם כדי להטיל ספק באמינות התביעה.

התובעים הגישו ערעור על פסק הדין (ע"א 5540/06)ובפסק דין מיום 14.11.07 בוטל פסק דינו של כבוד השופט ג'רג'ורה.

בשלב זה עומדת בפני הבקשה למתן פסק דין חלקי נגד הנתבעים, כאשר החלטתי ניתנת לאור טיעוני הצדדים.

אכן - תקנה 97(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן "התקנות") קובעת זכותו של תובע למתן פסק דין נגד נתבע שלא התגונן ואולם מתן פסק הדין אינו אוטומטי, במיוחד כאשר עסקינן בתביעה נגד יורשים שחלקם התגוננו  וכאשר עשוי להיווצר מצב בו יצאו מלפני בית המשפט הצהרות סותרות (וראה : אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמודים 251-252 והאסמכתאות המובאות שם).

יתירה מזאת - לו עסקינן בתביעה למתן צו הצהרתי בלבד, יתכן וזכויות הנפקדים לא היו נפגעות עקב מתן הצהרה בדבר זכות התובעים לחלקם של הנתבעים ואולם התביעה הוגשה במסגרת תיק הסדר ומבוקש בה, בין היתר, גם סעד לפיו פסק הדין בהסדר ניתן במירמה ויש לבטלו ואת הרישום על פיו. ברור כי הצהרה שכזו לפיה פסק הדין בהסדר בטל - יש בה כדי לפגוע בזכויות הנפקדים ודי בה כדי להביא לדחיית בקשת התובעים למתן פסק הדין נגד הנתבעים.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

ניתנה היום ל' בשבט, תשס"ח (6 בפברואר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.