החלטה בתיק בשא 12063/05

1.         בשנים 1999, 2000, 2002 שעבדה המבקשת, שהינה חברה להסעות, רכבים שבבעלותה לטובת המשיב ( להלן "הבנק" ) להבטחת קיום התחייבותויה כלפיו.

            ביום 20.3.03 חתמו הבנק, המבקשת ומנהלה מר סלאח עלי, על הסכם להסדרת סילוק חובה של המבקשת כלפי הבנק, ובו סוכם, בין היתר, כי כל הבטוחות שניתנו לבנק להבטחת התחייבויותיו ימשיכו לשמש כבטוחות לאור הסכם זה ( סעיף 7א' להסכם ).

2.         ביום 19.5.04 הגישה המבקשת תביעה כספית על סך של 780,000 ש"ח כנגד הבנק לתשלום פיצויי בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה כתוצאה מהליכי הוצל"פ שננקטו שלא כדין למימוש השעבודים הנ"ל, ובין היתר בגין שריפת אחד האוטובוסים בעת שהיה בחזקתו של הבנק. בתביעה העלתה המבקשת טענות גם כנגד תקפותו של ההסכם ונסיבות עריכתו.

            התביעה הנ"ל מתבררת בפניי והיא נמצאת בשלב של הגשת תצהירי עדויות ראשיות, ונקבע בה מועד להוכחות.

3.         כעת מונחת בפניי בקשתה של המבקשת למתן צו עשה זמני המורה לבנק להסיר את השעבוד הרשום לטובתו מעל רכב מיניבוס מס' 00-763-37 ו/או מעל שאר האוטובוסים ששועבדו לבנק. בתמורה להסרת השעבודים מסכימה המבקשת כי הפיצוי שיתקבל מחברת הביטוח בגין האוטובוס שנשרף כמצויין לעיל, יועבר ישירות לכיסוי החוב בבנק.

            לטענתה, הרכבים המשועבדים והמוחזקים בידי הבנק עולים בערכם עשרות מונים על גובה החוב המגיע לבנק והעומד על סך של כ- 96,000 ש"ח נכון ליום 13.7.05, והמשכת החזקתם כאמור מכבידה על המבקשת וגורמת לה למצוקה כלכלית קשה.   

4.         הבנק מתנגד לבקשה ולחילופין מסכים לה כנגד תשלום סך של 70,000 ש"ח על ידי המבקשת לכיסוי חלק מחוב המגיע ממנה לבנק.

5.         לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת הבנק, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות.

6.         המדובר בהסכם משכון שנחתם בין הצדדים ומטרתו להעמיד את הרכבים נשוא הבקשה כערובה לקיום חיוביה של המבקשת כלפי הבנק. מהותו, מטרתו ופקיעתו של הסכם זה הוסדרו בחוק המשכון, תשכ"ז-1967  ( להלן "החוק" ), וגבולות ההתערבות של בית משפט בו מוגבלים למדי, בכפוף לעילות ההתערבות החלים בדיני החוזים הכלליים.

7.         בענייננו, מבקשת המבקשת להמיר את הנכס המשועבד המשמש כערובה, בזכות עתידית לקבלת פיצוי מחברת הביטוח. בבש"א (נצרת) 2614/00, בנק מרכנתיל דיסקונט נ' אחמד סאהר עונאללה, תק-מח 2000(4), 5036, נידונה בקשתו של המבקש להסיר שעבוד מעל מקרקעין השייכים לו כנגד הפקדת סכום כסף במזומן בקופת בית המשפט. כב' השופט אברהם פסק כי:

" בבסיסו של משכון עומד הסכם. בית משפט איננו יכול לשנות מהסכמתם של צדדים לחוזה. בית משפט איננו עושה חוזים לבעלי הדין. הוא איננו יוצר חוזים. הוא איננו משנה חוזים. והרי השינוי אותו מבקש המשיב לעשות - הוא שינוי בחוזה המשכון, על ידי החלפת הנכס נשוא המשכון. בקשה זו היא מעבר לכוחו של בית המשפט. ואין זה חשוב כלל ועיקר, אם שינויו של חוזה המשכון (על ידי "המרת" המשכון מנכס לנכס) טוב מבחינה כלכלית לנושה אם לאו (כפי שמבקש המשיב לשכנע). בית משפט איננו משנה חוזה - בשל כך שהשינוי טוב לצדדים."

            דברים אלה יפים הם לענייננו, ולא רק זאת אלא שבענייננו - להבדיל מעניין עונאללה הנ"ל - אין המדובר בהפקדת כסף כנגד הסרת המשכון, אלא בזכות עתידית לקבלת פיצוי כמצויין לעיל, שטרם נתגבשה סופית ולא ידוע היקפה. יודגש כי בין הצדדים קיימת מחלוקת באשר לשווי האוטובוס שנשרף.

8.         בנסיבות המקרה, בקשתה של המבקשת למתן צו עשה להסרת השעבוד לא רק מהווה התערבות בוטה בהסכם שנערך בין הצדדים אלא יש בה פגיעה של ממש במוסד המשכון ובתכלית העומדת בבסיסו, ואף ניתן לומר כי יש בה כדי לרוקן את הסכם המשכון ומטרתו מכל תוכן, כי הרי תוצאתה היא "פדיון" הנכס שלא על פי הדרך שנקבעה בחוק, והיא קיום החיוב שאותו נכס נועד להבטיחו.

            סעיף 13 (א) לחוק קובע:

"החייב וכל אדם שזכותו עלולה להיפגע ממתן המשכון או ממימושו, רשאים לפדות את המשכון על ידי קיום החיוב לאחר המועד לקיומו; והוא אף אם יש קביעה אחרת בהסכם המישכון"

קיום החיוב משמעו פרעון המלא של החיוב הנערב לידי הנושה כפי שנפסק בעניין עונאללה הנ"ל:

"קיום החיוב" כאמור בסעיף 13 הנ"ל משמעו פרעון מלא של החיוב לידי הנושה (אלא אם הסכימו בעלי הדין אחרת). הפקדת סכום החיוב בידי צד שלישי, ואפילו הוא בית משפט, איננה בבחינת קיומו של החיוב, מכיוון שאין מדובר בפירעון החיוב לידי הנושה. והיא איננה קיום של החיוב, הואיל ועתירת המשיב היא להפקדת שווי המקרקעין ולא סכום החוב כולו."

לכן, הדרך היחידה לפדות את המשכון היא על ידי סילוק מלוא החוב כלפי הבנק, ואין לראות בהסכמתה של המבקשת להעברת כספי הפיצוי שיגיעו בעתיד מאת חברת הביטוח עבור האוטובוס שנשרף, ישירות לבנק, בבחינת קיום החיוב כמשמעות דרישה זו בסעיף 13 לחוק.

9.         לעניין התקיימותם של התנאים למתן סעד זמני - הבקשה הוגשה במסגרת של בקשה למתן צו עשה. אכן יש ממש בטענת הבנק לעניין השיהוי בהגשת הבקשה, אולם, אף בהתעלם מקושי זה, הרי ההיזקקות לבקשה למתן צו עשה, במיוחד צו להסרת שעבוד על כל המשמעויות והתוצאות הכרוכות בכך, תיעשה בזהירות ותוך שקילת מכלול הנסיבות.