החלטה בתיק בשא 12039/07

רקע עובדתי

1.         הליבה של המחלוקת בתיק שלפני היא בשאלה מי יחזיק במבנה בית כנסת ומי יתפעל אותו. מן הצד האחד של המתרס, עומדת קבוצה של תושבי השכונה שבו נמצא בית הכנסת, תושבים חילוניים ברובם, אשר עשו שימוש שהלם את צרכיהם, בבית הכנסת מזה כ-30 שנה. תושבי השכונה, שהתאגדו כעמותה, טוענים, שלאחרונה פלשו למבנה קבוצה של חסידי ברסלב (קבוצת "במעמקים", המשתייכת לזרם זה), והיא עושה בו שימוש של כולל וישיבה ואינה מאפשרת להמשיך ולהשתמש במבנה, כבימים ימימה, לצרכי בית כנסת של שכונה שרובה חילונית או שומרת מסורתץ

מן הצד האחר של המתרס, עומדת אגודה, שנמחקה מפנקס רשם האגודות (אם כי בעודי כותבת החלטה זו, התקבלה הודעה מטעמה, שבינתיים חודש רישומה), והיא תומכת או מאפשרת את השימוש שעושים במבנה עתה חסידי ברסלב. האגודה אף טוענת שיש להכריז עליה כנאמנה על פי הקדש, על בית הכנסת וכי הקדש זה תקף גם עתה.

זה אומר על מבנה בית הכנסת ועל הפעילות שתתבצע בו, כולם שלי, וזה אומר כולם שלי. זוהי המריבה שהביאה את הצדדים לפתחו של בית המשפט.

2.         הבקשה לפני היא לצו מניעה זמני, על פיו יהיה על המשיבה 2 (להלן - "עיריית חיפה) "להימנע מלדון בכל בקשה להקצאת מקרקעין ככול שהוגשה ו/או להימנע מלפרסם את דבר הגשת הבקשה להקצאת חלק מהמקרקעין המצויים ברחוב הצלפים 5 בשכונת רוממה הישנה בחיפה". המקרקעין, שלגביהם נתבקש צו המניעה הזמני הוא מגרש  הידוע כחלקה 128 גוש 11191, שעליו בנוי מבנה המשמש כבית כנסת ומקלט (ומנוהל בו, ככל הנראה, בנוסף לבית הכנסת, גם גן ילדים, לגביו לא נתבקש כל צו).

משיב נוסף על עיריית חיפה היה "רשם ההקדשות". שני משיבים אלה היו המשיבים היחידים בבקשה כפי שהוגשה. 

3.         המרצת הפתיחה, אליה מעוגנת הבקשה למתן הצו הזמני, הוגשה ביום 15/7/07. הבקשה למתן הצו הזמני (להלן - " הבקשה") הוגשה ביום 2/8/07. על אף שהעותרת ביקשה כי הצו יינתן במעמד צד אחד, הוריתי ביום 2/8/07 (יום ה' בשבוע בשעות אחר הצהריים) על שמיעת הבקשה במעמד כל הצדדים, ליום 5/8/07 (יום א' בשעות הבוקר).

4.         ביום הקבוע לשמיעת הבקשה, הופיעו נציגות העיריה וכן הופיעו נציגים ובא-כוחה המשפטי של עמותה שנקראת עמותת רוממה הישנה (להלן - " עמותת רוממה"), שטענה כי היא מייצגת את האינטרסים של תושבי רוממה או את רובם וביקשה לצרפה כמשיבה בתיק. בקשתה נעתרה בשל העניין הבלתי אמצעי שיש לה בתוצאות ההתדיינות.

בשל הזמן הקצר מאז שהוגשה הבקשה ועד לקביעתה לדיון לפני, ומאחר שהעיריה קיבלה את ההזמנה לדין והבקשה אמנם ביום ה', אולם נציגתה קיבלה אותן רק בבוקר הדיון ביום א', ומאחר שאף עמותת רוממה, באמצעות בא-כוחה, עו"ד דנה, קיבלו הודעה על הבקשה רק בבוקר הדיון, נתקיים הדיון ללא תצהירים מטעם המשיבות ועמותת רוממה, מה גם שהיו להן טענות מקדמיות, המתבססות על טענות משפטיות.

בהחלטתי זו אני באה לדון בטענות המקדמיות של המשיבות, שאפרטן בהמשך, לאחר שאביא את תמצית הנטען בבקשה.

5.         המבקשת (להלן גם - " האגודה") טוענת, כי היא בעלת זכויות הקדש ציבורי לצרכי דת במבנה בית הכנסת, ואו כי יש לה זכות שימוש בלתי הדירה בו. לעמדתה, זכויות אלה הוענקו לה ללא תמורה בשנת 1973 לפני כ-34 שנים, והן כוללות את זכות החזקה הבלעדית, זכות לבנות במבנה, לתחזקו ולהפעיל את בית הכנסת. לטענתה, היא בנתה את בית הכנסת בעזרת תרומות מכל העולם, תחילה את המקלט בקומה התחתונה, ובשנת 1978 - את קומת בית הכנסת. מאז נוהל בית הכנסת ותוחזק על ידי המבקשת, ותמיד כבית כנסת אורתודוקסי.

6.         בבקשה נטען, כי עם חלוף השנים, עקב זיקנה ומוות,  התמעטו מספר המתפללים ובהכרח אף מספר חברי האגודה, עד כדי כך שלא נמצא מניין בבית הכנסת (סעיף 14 לבקשה). ככל הנראה, עם מות הרב חיים פישמן, שהיה הרב של בית הכנסת, הפעילות בו צומצמה בשנה האחרונה עד למזעריות. לטענת האגודה, הצטרפו מחודש ינואר שנה זו למתפללים וללומדים בשיעורים היומיים בבית הכנסת, חברי "מעמקים", שהם זרם מחסידי ברסלב ומתפללים נוספים מהאזור "ששמעו על דעיכת בית הכנסת ופעילותו" (ס' 17 לבקשה) ושמשתייכים לזרם ברסלב. עולה מהבקשה, כי האגודה אינה מתנגדת לפעילות החסידים, אלא תומכת בה ומעודדת אותה, שכן היא מאפשרת לה להמשיך ולקיים את הפעילות בבית הכנסת.

7.         לטענת המבקשת, התארגנו תושבים מתושבי שכונת רוממה הישנה, חילוניים באורח חייהם, וניסו להשתלט על בית הכנסת, לעשות בו שימוש כבמועדון חברים ובהמשך אף לשנותו לבית כנסת של התנועה הרפורמית.

            אקדים ואומר, כי בדיון לפני הכחיש בא-כוחם של התושבים, המאורגנים בעמותת רוממה, את הטענה שיש בכוונתם להפוך את בית הכנסת לבית כנסת רפורמי. עמדתם היא שחסידי ברסלב, בעידודו של מי שהיה הגבאי בפועל בבית הכנסת, מר מרדכי הוניג, שהיה אף פעיל באגודה, השתלטו על הבניין. הם הקימו שם כולל או ישיבה, כאשר החסידים נמצאים בבניין כל היום כולו, אוכלים שם ארוחת צהרים, מתפללים ולומדים. הם אף ניסו להקים במקום מקווה באמצעות הצבת מיכל לאגירת מי גשם, ובדירה בתוך השכונה הפעילו מטבח להכנת ארוחות ללומדים בבית הכנסת. במעשיהם אלה, אף עושים החסידים שימוש חורג בניגוד לחוקי התכנון והבניה ולייעודם של המקרקעין. החסידים מונעים מהתושבים האחרים של רוממה, להתפלל בבית הכנסת ולעשות בו שימוש כפי שנעשה בו מימים ימימה.

8.         המבקשת טענה בבקשה, שהעיריה וראש העיר מתכוונים לקיים הליך של הקצאה, וכפי שהצהיר ראש העיר ברדיו (בראיון ברשת ב' ביום 29/7/07), להקצות את המבנה לעמותת רוממה תוך התעלמות מזכות ההקדש שיש לה, לטענתה.

9.         אוסיף, כי המבקשת הודתה שהיא נמחקה מפנקס רשם האגודות מזה מספר שנים (ככל הנראה משנת 2001), אולם לטענתה היה זה עקב טעות בתום לב של הועד המנהל, אשר לא הגיש את הדוחות. האגודה הגישה, בסמוך להגשת המרצת הפתיחה, בקשה לחדש את הרישום. עדיין לא ניתנה החלטה בבקשתה.

עוד אתייחס לכך, שלא פורט בבקשה, מדוע יש למרדכי הוניג סמכות לייצג את האגודה ומי הם אלה שחתמו לעורכי הדין שהופיעו בשמה, להגיש את הבקשה ואת המרצת הפתיחה.

טענות מקדמיות של המבקשים

10.        למשיבים מספר טענות מקדמיות, שכל אחת מהן יש בה לטענתם, לדחות את הבקשה על הסף.