בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב
|
12021-07
05/09/2007
|
בפני השופט:
יהודה זפט - סגן נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
1. tesa AG
2. Beiersdorf AG
עו"ד נחום גבריאלי
|
הנתבע:
1. ש. אסטליין בע"מ
2. יהודה לוי
עו"ד יניב אינסל ומאיר גבאי
|
| החלטה |
ביום ביום 13.2.07 הגישו המבקשות תביעה נגד המשיבים בגדרה הוגשה בקשה לצווי מניעה זמניים שיאסרו על המשיבים לייצר ולשווק סרטי הדבקה הנושאים את סימני המסחר "tesa" ו - "BDF" (בשא 4078/07).
ביום 14.2.07 ניתן צו ארעי האוסר על המשיבים לשווק סרטי הדבקה שאינם מתוצרת המבקשות תוך שימוש בסימני המסחר של המבקשות ו/או לעשות שימוש בסימני המסחר האמורים. כן ניתן צו זמני המורה למשיבים לאסוף מוצרים מפרים ולמסור אותם לבאי כח המבקשות אשר מונו ככונסי נכסים לשמירת המוצרים ולבדיקת קיום הצווים האמורים (להלן: "הצו הארעי").
ביום 1.4.07 ניתן תוקף של החלטה להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים ביחס להליכים הזמניים שננקטו על ידי המבקשות, לפיו הוסכם כי הצו הארעי האוסר על המשיבים לעשות שימוש בסימני המסחר יישאר בתוקפו למעט זכותם של המשיבים להמשיך ולמכור מוצרים מקוריים מוגמרים הנושאים את סימני המסחר של המבקשות שברשותם למשך תקופה של 18 חודשים.
עוד נקבע בהסכם הפשרה כי המשיבים ימסרו לבא כח המבקשות, תוך 30 יום, דו"ח מאושר על ידי יהודה לוי ומאומת על ידי רו"ח ביחס למלאי המוצרים המוגמרים שבידי המשיבים ודו"ח נוסף מאושר על ידי יהודה לוי ומאומת על ידי רו"ח ובו פירוט של כל חומרי הגלם והמוצרים הלא מוגמרים שבידי המשיבים (להלן: "הסכם הפשרה").
לטענת המבקשות, הגישו המשיבים דו"ח ממנו עולה לכאורה שלא נותרו בידי המשיבים חומרי גלם לא מוגמרים המאומת על ידי רו"ח בדרך שאינה תואמת את המוסכם בהסכם הפשרה.
עוד טוענות המבקשות, כי במסגרת ההליכים בבקשה לסעד זמני הצהיר יהודה לוי כי המשיבים מחזיקים חומרי גלם לא מוגמרים, לעומת זאת, על פי הדו"ח שהוגש על ידי המשיבים לא נותר מלאי חומרי גלם לא מוגמרים ועל כן מתבקשת המסקנה שהמשיבים המשיכו למכור מוצרי tesa לא מוגמרים מחומרי הגלם שהיו ברשותם תוך הפרת הצו הארעי.
בבקשה שלפני עותרות המבקשות לאכוף על המשיבים לציית להוראות הסכם הפשרה שקיבל תוקף של החלטה מכוח סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט.
דיון
א. בסעיף 4 להסכם הפשרה שקיבל תוקף של החלטה ביום 1.4.07 (נספח ב), נקבע:
"כמו כן, המשיבים ימסרו, תוך 30 יום ממתן תוקף של החלטה להסכם זה, דו"ח מאושר על ידי המשיב 2 ומאומת על ידי רו"ח, ובו פירוט של כל חומרי הגלם והמוצרים הלא מוגמרים אשר נותרו אצל המשיבים במלאי, לרבות סרטי ההדבקה שהדפיסו בעצמם, חומרי גלם המשמשים לגילול וחיתוך סרטי הדבקה
tesa
וכן מוצרים שהמשיבים גללו וחתכו בעצמם על גבי הליבות הנ"ל, אשר נושאים את הסימן המקורי ו/או את לוגו
BDF
(להלן: "מלאי חומרי הגלם").
ביום 27.5.07 מסרו המשיבים לבא כח המבקשות דו"ח מלאי, אליו צורף מכתב מטעם ורדי, האוזר, נתיב ושות' רואי חשבון, מיום 22.5.07 בו נאמר כדלהלן:
"לבקשתכם בדקנו את דו"ח המלאי שבנדון ליום 31.3.07 שנערך על ידכם ונמסר לנו ב- 2/5/07. (מצ"ב בדוח המסןמן בחותמתנו לשם זיהוי בלבד)
בדיקתנו נעשתה באופן מדגמי ואינה מהווה ביקורת עפ"י תקני בקורת מקובלים.
מבדיקתנו עולה כי לא נמצאו מוצרי "
tesa
" בכמות העולה על הכתוב בדוח."
על פי המכתב האמור אשר זהות עורכו לא צוינה, אין הביקורת שנערכה על ידי רואי חשבון ורדי, האוזר, נתיב ושות'
"מהווה ביקורת עפ"י תקני ביקורת מקובלים".
ב. לטענת המשיבים, לא נקבע בהסכם הפשרה כי על הדו"ח להיות מאושר על פי תקני ביקורת מקובלים ועל כן די במכתב רואי חשבון ורדי, האוזר, נתיב ושות' שצורף לדו"ח שנמסר לבא כוח המבקשות.
טענת המשיבים אינה מקובלת עליי. ההסכמה על אימות הדו"ח על ידי רו"ח ולא על ידי גורם אחר נועדה לאמת את הנתונים הכלולים בדו"ח על פי תקני בקורת בהם מחוייב כל רואה חשבון, ראה תקנות רואי-חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון), תשל"ג-1973, שאם לא כן מה היה לצדדים להסכים על אימות הדו"ח על ידי רו"ח דווקא.
לפיכך, אני קובע כי הדו"ח שהוגש על ידי המשיבים בחלוף המועד הקבוע לכך בהסכם הפשרה, לא אומת על ידי רו"ח ואינו תואם את המוסכם בהסכם הפשרה.
ג. המבקשות לא צירפו ראיה לכך שהמשיבים מכרו מוצרי tesa לא מוגמרים, וכאמור הדו"ח שהוגש על ידי המשיבים ביום 27.5.07 לא אומת על ידי רו"ח וממילא אין משמעות להשוואה שעושות המבקשות בין נתוני הדו"ח להצהרותיו של יהודה לוי במסגרת הדיון בבקשה לסעד זמני (בשא 4078/07). בנסיבות אלה, לא ניתן לקבוע שהמשיבים מכרו מוצרי tesa לא מוגמרים בניגוד לצו הארעי.
ד. הליכי האכיפה שלפי פקודת בזיון בית המשפט צופים פני עתיד. לפיכך ומשמצאתי שהמשיבים לא המציאו דו"ח מאומת על ידי רו"ח תוך הפרת התחייבותם על פי הסכם הפשרה שקיבל תוקף של החלטה, יש לבחון אם קיים חשש שהמשיבים יעמדו במריים ולא יגישו דו"ח מאומת על ידי רו"ח. ביום 3.5.07 הגישו המשיבים דו"ח ללא אימות רו"ח ורק בעקבות דרישת בא כח המבקשות מיום 15.5.07 (נספח ה) ובחלוף המועד שנקבע לכך בהסכם הפשרה הוגש הדו"ח נוסף ביום 27.5.07. בנסיבות אלה, קיים חשש שללא סנקציה מתאימה לא יקיימו המשיבים את התחייבותם להגיש לבא כח המבקשות דו"ח מאומת על ידי רו"ח בהתאם לקבוע בסעיפים 3 ו - 4 להסכם הפשרה.
סוף דבר