החלטה בתיק בשא 11977/07

מבוא:

1.         בפניי בקשה לביזיון בימ"ש שהוגשה על ידי מר אילן הראל (להלן: "המבקש") כנגד הגב' מיילה קפלן (להלן: "המשיבה"). בקשה זו עוסקת בביזיון פסק דינה של כב' המפקחת על רישום מקרקעין בחיפה, הגב' ציפורה פיגנבוים, מיום 27/12/06.

2.         המבקש והמשיבה הינם דיירים בבית משותף בשדרות סיני 21 בחיפה.

3.         המבקש הגיש תביעה לצו עשה בפני המפקחת בה ביקש כי המשיבה תהרוס קירות שבנתה במרפסת הפתוחה, תחזיר עמודי תמך לצורתם העגולה, המקורית, וכן תחזיר את מצב חזית הבניין לקדמותו.

4.         כב' המפקחת קבעה בסעיף 23 לפסק דינה שניתן ביום 27/12/06 כדלקמן:

"אני מקבלת איפוא את התביעה ומחייבת את הנתבעת להשיב את מצב החזית הקדמית והחזית הצדדית דרומית לקדמותה באופן שייחשפו עמודי התמך, המפתחים רחבי הידיים ביניהם, וכן האדנית הבנויה לאורך מפתחים אלה, כפי שהדבר בדירת התובע מעל".

ואילו בסעיף 26 לפסק דינה קבעה כי:

"אינני עושה צו בקשר להעתקת הכניסה לדירת הנתבעת מהטעם שאני רואה בשינוי זה שינוי שולי ולא מהותי לעומת השינוי העיקרי שהוא חזית וחזות הבית, אם כי אין בשינוי זה כדי להכשיר אותו על פי כל דין".

טענות הצדדים בתמצית:

5.         המבקש מציין בסעיף 3 לבקשתו כי נכון להיום חשפה המשיבה את המפתחים בין העמודים בחזית הקדמית בלבד על ידי הריסת קיר הבלוקים שנבנה בחזית זו והתקנת תריס וחלון במקומו. כמו כן עיגלה המשיבה רק את העמוד האמצעי שבחזית הקדמית בדומה לעמודים הנמצאים בדירתו.

המבקש טוען בסעיף 4 לבקשתו כי המשיבה לא נגעה בקיר הבלוקים המלא שנבנה בחזית הדרומית, לא עיגלה את שני העמודים הפינתיים ולא שחזרה את האדנית הבנויה לאורך המפתחים בחזיתות הנ"ל כפי שקיים בדירתו שמעל.

המבקש בסעיף 7 לבקשתו טוען כי המשיבה לא שחזרה את האדנית הבנויה ובהתאם לסעיף 20ד' לפסק דינה של כב' המפקחת היא "הרחיבה את דירתה וסיפחה אל תוך הדירה פנימה שטחי רכוש משותף, לפחות כשטחה של האדנית הבנויה שנבלעה לתוך הדירה".

6.         המשיבה טוענת כי פסק דינה של כב' המפקחת על רישום מקרקעין אינו ניתן לאכיפה על ידי הליך ביזיון בימ"ש, אלא על ידי מערכת ההוצאה לפועל. המשיבה מפנה את ביהמ"ש בהקשר זה לע"א 228/63 עזוז נ' עזר, פ"ד יז(4) 2541.

עוד טוענת המשיבה, כי היה קשה ליישם חלק מפסק דינה של המפקחת, שכן יש בו סתירה פנימית. אמנם היו מפתחים רחבי ידיים בין עמודי התמך בחזית הקדמית בעת שרכשה את דירתה ואותם ניתן היה להחזיר לקדמותם, אך בעת הרכישה לא היה מפתח ואדנית בחזית הצידית-דרומית, אלא דלת וכניסה מקורה שהוספו לדירה לפני כשלושים שנה. המשיבה מפנה לנספח 1 שצולם בעת רכישת הדירה לפיו גם המפתח והאדנית לא היו קיימים בחזית זו בעת שהמשיבה רכשה את דירתה וגם לא בעת שהמבקש רכש את דירתו. לפיכך טוענת המשיבה כי התעלמותה של כב' המפקחת מנתונים אלה בפסק דינה אינה מאפשרת את יישומו של פסק הדין.

המשיבה טוענת כי בשיפוץ השני ביצעה את הוראות פסק דינה של כב' המפקחת בתום לב, לפי יכולתה, בתקופה שנקבעה ושילמה סכום גדול מאוד ביחס להכנסותיה. המשיבה צירפה לתגובתה חשבוניות מס בגין השיפוץ האמור על סך של כ-28,000 ש"ח.

לגופו של עניין טוענת המשיבה כי חשפה גם את המפתח בצד החזית הדרומית כפי שנדרש בפסק הדין למרות שלא היה מפתח באיזור זה בעת שרכשה את דירתה, אלא היתה שם דלת וכניסה מקורה שהוספו לחזית לפני כשלושים שנה (מפנה לנספח 1).

המשיבה טוענת כי העמודים הפינתיים נחשפו ועוגלו במידה האפשרית בהתחשב במצבם עובר לשיפוץ (נספח 3). בשיפוץ הראשון התברר כי העמוד הפינתי בחזית הדרומית היה במצב של התפוררות וריקבון קשה עקב נזילה מהאדנית של המבקש שהכיר באחריותו לנזק שנגרם והבטיח בדיון בפני כב' המפקחת להשקות את העציצים בזהירות כדי לא לגרום נזק נוסף לדירתה של המשיבה.

המשיבה טוענת כי בנתה את האדנית בדרך המומלצת על ידי כל בעלי המקצוע ולאור המלצותיהם של בעלי המקצוע בנתה את האדנית כך שלא תכיל אדמה לחה בצמוד לקיר החיצוני כדי למנוע נזקי רטיבות כפי שנגרמו מהאדנית של המבקש.

המשיבה טוענת כי בשיפוץ השני הוכנס כל הקיר החיצוני פנימה כדי לשחזר את המפתחים בין העמודים ורק החלק התחתון של הקיר החיצוני הקודם נשאר כבסיס לאדנית שנבנתה.