החלטה בתיק בשא 11974/04

1.         בפני בקשת החייבים למתן צו הפטר לפי סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 (להלן - "הפקודה").

רקע עובדתי

2.         ביום 20.3.01 ניתן כנגד החייבת צו כינוס בהתאם לבקשתה ביום 19.12.01 הוכרזה החייבת כפושטת רגל

כנגד החייבת הוגשו  4 תביעות חוב על סך כולל של 449,360 ש"ח.

לאחר בדיקת תביעות החוב אישר הנאמן תביעות חוב בסך כולל של 251,360 ש"ח.

נכון להיום, מופקדים בקופת פשיטת הרגל של החייבת 16,287 ש"ח.

3.         ביום 20.3.01 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, וביום 19.12.01 הוא הוכרז כפושט רגל.

נגד החייב הוגשו 2 תביעות חוב ע"ס 301,450 ש"ח.

לאחר בדיקת תביעות החוב אישר הנאמן 2 תביעות חוב בסך כולל של 103,450 ש"ח.

נכון ליום 10.2.05, מופקדים בקופת פשיטת הרגל של החייב סך 16.287 ש"ח.

4.         מחקירות שערך הנאמן עולה, כי מדובר בבני זוג מבוגרים. החייב בן 76 חרש, חולה לב וסכרת. החייבת בת 67. החייבים חסרי נכסים למעט דירת מגורים בשיכון, בה הם מתגוררים.

בהתאם לצו התשלומים שנקבע לחייבים, החייבים משלמים מדי חודש סך של 400 ש"ח.

החייבים שיתפו פעולה עם נציגי הכונ"ר ועם הנאמן במהלך הליך פשיטת הרגל.

5.         לטענת החייבים, לא תצמח לנושים כל תועלת מהמשך הליך פשיטת הרגל, נוכח ההתדרדרות הרפואית במצבם, גילם והעדר כל יכולת להגדיל באופן משמעותי את קופת הכינוס.

הנאמן ונציג הכונ"ר תומכים בבקשה וסבורים כי מן הראוי ליתן צו הפטר לחייבים.

נושי החייבים לא הגישו התנגדות לבקשה, למעט הנושה בנק לאומי לישראל בע"מ אשר מתנגד לבקשה וטוען כי יש לחייב את החייבים לשלם סכום נוסף משמעותי לקופת הכינוס, כתנאי למתן צו ההפטר.

לטענת הנושה החייבים השכירו נכס בבעלותם ולא הפקידו את התמורה בקופת הכינוס.

אציין כבר עתה כי טענה זו נדחית נוכח העובדה שהשכרת הדירה נעשתה בטרם מתן צו כינוס, כעולה מתצהיר החייבים.

6.         ככלל, העיקרון הגלום ביסודו של צו ההפטר הינו הכרה באינטרס הלגיטמי של פושט הרגל אשר נקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרעם,לפתוח דף חדש בחייו.

מאחר ומתן הפטר לחייב המשחרר אותו מחובותיו, פוגעת בזכות הקניין של הנושים, על בית המשפט הדן בבקשה להפטר, לאזן בין מתן אפשרות לפושט הרגל לפתוח דף חדש בחייו, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הנושים המוגנת לפי סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.