החלטה בתיק בשא 11963/05

1.         לפניי ערעור לפי סעיף 10 ל חוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א-1981 (להלן: החוק או חוק שיקים ללא כיסוי). למערערת חשבון בנק מסוג חח"ד בסניף 882 נווה שאנן של המשיב (להלן: הבנק) שמספרו 330-419884/59 (להלן: החשבון). עד למועד הגשת הערעור סירב הבנק עשרה שיקים משוכים עליו. כתוצאה הוגבל החשבון והמערערת הוכרזה כלקוח מוגבל. על פי הנטען בסיכומי טענות בא כח הבנק סורבו מאז שיקים נוספים כך שספק אם יש בהליך דנן תועלת של ממש.

2.         הערעור מופנה כלפי סירוב שמונה מתוך עשרת השיקים המסורבים. המערערת העלתה שתי טענות. האחת דיונית, והיא כי לאחר סירוב חמישה שיקים לא נשלחה אליה התראה, כמצוות סעיף 2 (א1) לחוק. השניה, מהותית, כי בעת הצגת השיקים נשוא הערעור לפרעון לא חרג החשבון ממסגרת האשראי בסך 25,000 ש"ח שאושרה לה על ידי הבנק, כך שהיה לה יסוד סביר להניח כי היתה מוטלת על הבנק החובה לפרוע את השיקים מכח הסכם עמו.

3.         לפי סעיף 10(ב)(2) לחוק לא יהווה עילה לערעור " אי-קבלת התראה, ובלבד שהבנק שלח התראה". בהתאם לתקנה 6 ל תקנות שיקים ללא כיסוי תשמ"א-1981 על הבנק לשלוח התראה לבעל החשבון לאחר שסורבו חמישה שיקים.

            לתגובת הבנק צורף פלט מחשב ממנו עולה כי ביום 21.3.05, דהיינו, למחרת יום סירוב השיק החמישי במניין השיקים המסורבים, הונפקה התראה. כמו-כן, מעיון בדפי החשבון אשר צירפה המערערת עולה כי באותו יום חויב החשבון בעמלת הודעת התראה, ללא מחאה מצדה, מיידית או מאוחרת. גם אם אין בכך ראיה פוזיטיבית, כי ההתראה נשלחה הלכה למעשה הרי יש בראיות הללו כדי להוות תשתית מספקת המאפשרת לקבוע כי הבנק קיים את חובתו על פי דין.

4.         ההתראה נועדה להזהיר בעל חשבון, שחמישה שיקים המשוכים על חשבונו סורבו, לבל ימשיך באותה דרך פן יוגבל החשבון. עם זאת, החוק לא ראה בהתראה דבר מהותי, שהרי אינו דורש הוכחה שזו נתקבלה על ידי הלקוח, ומסתפק בראיה שההתראה נשלחה. הטעם לכך מצוי הן בהנחה כי דברי דואר מגיעים על פי רוב לתעודתם והן בחזקה כי בעל חשבון יודע מה מצב חשבונו ויודע על סירוב השיקים, שהרי הלקוח מקבל דיווח שוטף על הפעולות בחשבון. זאת ועוד, השיקים משמשים כאמצעי תשלום, כך שגם אם לא ינהל הלקוח מעקב על הפעולות בחשבונו יידע היטב ממקבלי השיקים כי אלה לא נפרעו.

5.         במקרה דנן עקבה המערערת אחר פעולות חשבונה דרך האינטרנט, כך שידעה על כל פעולה המתבצעת בו, לרבות על משלוח התראה לפי סעיף 2(א1) לחוק שיקים ללא כיסוי. העובדה שלא פנתה מיידית לבנק לבירור פשר החיוב תומכת במסקנה שלא רק שנשלחה התראה אלא שזו הגיעה לתעודתה.

הטענה כי לא נשלחה התראה נדחית אפוא בזאת.

6.         הטענה לפיה פעל הבנק בניגוד לחוזה עמו בכך שסירב לפרוע שיקים חרף העובדה שלא חרגה מהמסגרת המאושרת דינה להדחות אף היא. טענה זו נסתרת מיניה וביה בנספחי הערעור עצמם.

7.         מדפי החשבון המצורפים לערעור עולה, כי במועדים הרלוונטיים היתה מסגרת האשראי בסך 5,000 ש"ח בתוקף עד ליום 20.3.05 ולאחר מכן הועלתה לסך של 15,000 ש"ח כך שגם לשיטת המערערת בדין סירב הבנק את כל השיקים נשוא הערעור. למותר לציין, כי לפי המסמכים שצירף הבנק לתגובתו במהלך ניהול החשבון חלו שינויים במסגרת האשראי ובתקופות מסוימות אף בוטלה המסגרת כליל.

8.         המערערת אמנם טענה כי אושרה לה מסגרת אשראי בסך 25,000 ש"ח. לא זו בלבד שהמדובר בטענה בעלמא בלתי מפורטת ואין לדעת באלו נסיבות אושרה ועל ידי מי אלא שאינה מתיישבת עם המסמכים שהיא עצמה צירפה.

9.         גם הטענה כי המערערת שעבדה רכב בבעלותה כבטוחה לאשראי אין בה כדי לסייע לה, שהרי עצם שעבוד הרכב, ששוויו לא הוברר, אינו מעיד על מסגרת אשראי גבוהה יותר. אם כוונת המערערת הנה, כי נוכח הבטוחות שהמציאה היה על הבנק לאשר מסגרת אשראי גבוהה יותר יש להשיב, כי גובה האשראי מסור לשיקול דעת הבנק והוא נקבע בהסתמך על  נתונים שונים, כלכליים ואחרים, אשר אינם בידיעת בית המשפט.

10.        התוצאה הנה כי הערעור נדחה.

            עיכוב תחילת ההגבלה עליה הוחלט בהחלטה מיום 28.6.05 מבוטל.

            המערערת תשלם לבנק הוצאות בסך 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ. הפקדון שהופקד על ידה יועבר לידי הבנק על חשבון הסכום הפסוק.

המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום כ"א בשבט, תשס"ו (19 בפברואר 2006) בהעדר הצדדים.

011963/05בשא110 עליזה שפר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: