בש"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
11933-05,12011-05
06/02/2007
|
בפני השופט:
י. גריל (ס. נשיא)
|
| - נגד - |
התובע:
1. עזבון המנוח דניאל קסלסי ז"ל
2. כרמלה קסלסי
3. הדר קסלסי (קטינה)
4. ענבר קסלסי (קטינה)
5. אסף יוסף קסלסי (קטין)
עו"ד קרן מרץ
|
הנתבע:
1. חברת החשמל לישראל בע"מ
2. נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ
עו"ד יורן גיל
עו"ד י. שפרבר
|
| החלטה |
א. שתי בקשות מונחות בפניי:
בש"א 11933/05 מיום 25.8.05: בקשת הנתבעות להשהות את המשך בירור תובענה זו עד לחלוף המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית-משפט השלום בחיפה, בתביעתו של מר פנחס אברג'יל, ת.א. 10683/98, (ע.א. 1838/05), וכן בש"א 12011/05, דהיינו, הודעתם של התובעים כי הינם חוזרים בהם מן ההסכמה הדיונית לפיה הקביעה בפסק הדין שניתן בת.א. 10683/98, בבית משפט השלום בחיפה, בתביעתו של פנחס אברג'יל, תחייב בתיק שבפנינו.
בקשתם של התובעים היא כי בית משפט זה ימשיך לדון בתובענה זו במנותק מפסק הדין שניתן בתביעתו של פנחס אברג'יל, שעליו הוגש כאמור ע"א 1838/05.
ב. הנסיבות הצריכות לענין הינן אלה:
התובעים הינם אלמנתו ושלושת ילדיו הקטינים של המנוח דניאל קסלסי ז"ל.
בכתב התביעה המתוקן נטען שבתאריך 5.7.1996 הגיע המנוח לבריכה הסמוכה לבית החרושת "נשר" על מנת לדוג. המנוח הכין את החכה על מנת להתחיל בדיג ולפתע אירע פיצוץ, המנוח התחשמל ונפל כשהוא חסר הכרה.
אדם נוסף שעמד בסמוך למנוח (הכוונה למר פנחס אברג'יל), נפגע אף הוא כתוצאה מן ההתחשמלות.
נטען בתובענה המתוקנת שבחקירת המשטרה, ומפי עדי הראיה, מתברר שהחכה של המנוח פגעה בכבלי מתח עליון וכתוצאה מכך התחשמל המנוח שנפטר בבית החולים ביום 9.7.96.
לפי כתב התביעה המתוקן מייחסים התובעים אחריות לנתבעת מס' 1, חברת החשמל, בכל הנוגע לקו המתח העליון במקום, ולנתבעת מס' 2, בית החרושת "נשר", על כך שלא הזהירה את באי המקום, לרבות המנוח, מפני סכנת התחשמלות, ומפני סכנת התחשמלות במהלך דיג בפרט, וכן על כך שהקימה בריכה בסמוך לקו מתח עליון , ולא נקטה באמצעי זהירות על פי הנטען בכתב התביעה המתוקן (התביעה נגד הנתבעת מס' 3, שבכתב התביעה המתוקן, נדחתה בהסכמה).
ג. ב-ת.א. 10683/98 של בית משפט השלום בחיפה הוגשה תביעתו של מר פנחס אברג'יל שנפצע באותה התחשמלות.
מר פנחס אברג'יל היה מיוצג אף הוא על ידי עוה"ד קרן מרץ, שהיא ב"כ התובעים בתיק זה שבפנינו.
ב"כ הנתבעות בת.א. 10683/98 בימ"ש שלום חיפה הינם ב"כ הנתבעים שבפניי.
בישיבת קדם משפט שהתקיימה בפניי בתיק זה ביום 8.7.02 הודיעו באי כח הצדדים לבית המשפט את הדברים הבאים (עמ' 11 לפרוט'):
"אנו מודיעים מראש שאם לפני תחילת הדיון בתיק זה תהיה החלטה/פסק דין בשאלת החבות בתיק המתנהל בבית משפט השלום, מקובל עלינו מראש שהתוצאות והקביעות בתיק שבבית משפט השלום יש בהם כדי ליצור מעשה בית דין (כפוף לזכות ערעור), בתיק המתנהל כאן"
ד. בתיק נשוא הדיון כאן השלימו הצדדים הגשת חוות דעת רפואיות, ובישיבת בית המשפט שהתקיימה ביום 6.7.03 ביקשו באי כח הצדדים למנות מומחה רפואי ביחס לשלושת הקטינים (התובעים מס' 3, מס' 4, ומס' 5), וכן ביקשו באי כח הצדדים שבית המשפט יקבע את זהות המומחה לפסיכיאטריה שיבדוק את התובעת מס' 2. ניתנה החלטה בהתאם.
חוות דעתו של המומחה בתחום הנפשי ביחס לתובעת מס' 2 (פרופ' א. שלו) הומצאה לבית המשפט ביום 21.3.04 והמומחה בתחום הנפשי לגבי שלושת הקטינים (ד"ר אבי שפירא) הודיע במכתב מיום 15.9.05, שהוא בדק שנית את שלושת הקטינים ומצוי בתהליך עיבוד החומר הרפואי. בתאריך 27.11.05 הומצאה לבית המשפט חוות הדעת של ד"ר א. שפירא (מיום 14.10.05) ביחס לשלושת הקטינים.
ה. במקביל לכל המפורט לעיל ניתן בבית משפט השלום ביום 14.7.05 פסק דינה של כב' השופטת ב. בר-זיו (ת.א. 10683/98), ולפיו נדחתה תביעתו של מר פנחס אברג'יל שכאמור כבר לעיל, עמד, לפי הנטען בתובענה, בסמוך למנוח, ונפגע אף הוא כתוצאה מן ההתחשמלות.
לפי קביעת בית משפט השלום בפסק הדין, קו החשמל הותקן כראוי, בגובה הנדרש ועם ההגנות המתאימות ולכן, כך נקבע, אין לייחס לחברת החשמל אחריות לאירוע התאונה ודין התביעה כנגדה להידחות. ביחס לבית החרושת נשר נקבע גם כן שלא הוכחה כל רשלנות מצד בית החרושת ודין התביעה כנגד בית החרושת להידחות.
ו. בקשת הנתבעות היא שהואיל והצדדים הגיעו להסכמה, כפי שנרשמה בפרוט' בית המשפט מיום 8.7.02, דהיינו, שהתוצאות והקביעות בתיק המתנהל בבית משפט השלום ייצרו "מעשה בית דין" (כפוף לזכות הערעור), יושהה המשך בירור התובענה הנדונה כאן עד לחלוף המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, וככל שיוגש ערעור - עד למתן פסק הדין בערעור (דהיינו, ערעור על דחיית תביעתו של מר פנחס אברג'יל).