החלטה בתיק בשא 11895/07

זוהי בקשה מטעם הנתבעת 3 (שתיקרא להלן: "המבקשת") לביטול פס"ד שניתן נגדה ונגד שני נתבעים נוספים, אמה ואחיה, ביום 12.12.06 בהעדר בקשת רשות להגן מטעמם.

התביעה נגד המבקשת הוגשה מכוח ערבותה לחובותיה של הנתבעת 1 בהתאם לכתב - ערבות שצורף לחוזה - השכירות.

פסה"ד ניתן ביום 12.12.06 בהתבסס על תצהירו של מר נתן זמיר המצורף לבקשה למתן פס"ד.

בתצהירו מיום 3.12.06 מצהיר מר זמיר כי ביום 22.10.06 בא לביתן של דהן שרה ושירן הגרות ברחוב בית לחם 49 חיפה "על מנת למסור את כתבי בי"ד לנתבעים אולם הללו סרבו לקבל את כתבי בי"ד, למרות זאת אני השארתי את כתבי בי"ד על מפתן דלתן של הנתבעות". על יסוד תצהיר זה חתם כב' הרשם קאופמן (כתארו דאז) על פסה"ד נגד שלושת הנתבעים: השוכרת ושני ערביה - בנה ובתה.

בתצהיר התומך בבקשתה לביטול פסה"ד טוענת המבקשת כי מעולם לא קיבלה את כתב- התביעה. לטענתה בסוף אוקטובר 2006, מועד בו נטען כי כתב - התביעה הונח על מפתן הדלת, התגוררה המבקשת בדירת הוריו של חברה לחיים דאז ברח' יציאת אירופה 14 בחיפה.

המבקשת טוענת כאמור, כי לא התגוררה עם אמה באותה תקופה, ובחקירתה הנגדית היא מציינת כי התגוררה עם אמה ברח' בית לחם 49 מספר חודשים מ - 6/06 עד 8/06. לאחר מכן שינתה במקצת את גירסתה:"גרתי בערך חצי שנה יחד עם אמי בדירה המושכרת. אח"כ עברתי לרח' יציאת אירופה 14 שם גרים הורי בעלי".

אמה של המבקשת, שרה דהן, הנתבעת מס' 1, נתנה אף היא תצהיר ובו אישרה את דברי בתה: "הריני להצהיר כי הבת שלי, הנתבעת מס' 3, לא התגוררה בדירה מחודש 8/06 ואילך עת עברה להתגורר עם חברה לחיים בבית הוריו ברח' יציאת אירופה 4 בחיפה".

ואולם דברים שאומרת הנתבעת 1 בהמשך אינם מדוייקים. היא מצהירה כי "מעולם לא קיבלתי ו/או סירבתי לקבל דבר דואר עבור בתי. מעולם לא הושאר בפתח ביתי כל כתב תביעה או כל מסמך אחר הקשור לתביעה זו הקשור לבתי זו".

בהחלטתו של כב' הרשם קאופן (כתארו דאז) נקבע כך בנוגע לנתבעת 1: "המבקשת טוענת כי מעולם לא קיבלה את התביעה לידיה, אולם באותה נשימה ממשיכה וטוענת כי המשיב הגיע אליה עם חברו לשם ביצוע המסירה והיא סירבה לקבל את התביעה לידיה. כלומר המבקשת מאשרת למעשה את תצהירו של מר נתן זמיר מיום 30.12.06 לפיו סרבה המבקשת לקבל מידו את כתב - התביעה בחודש אוקטובר 2006".

כתב - התביעה כלל גם את המבקשת בבקשה זו (נתבעת 3 - בתה של נתבעת 1), ולכן דבריה של אמה בתצהיר כי מעולם לא סירבה לקבל דבר דואר עבור בתה אינם נכונים.

כאמור מכחישה המבקשת כי בחודש אוקטובר שנת 2006 נמסר לה כתב - התביעה והיא גם כופרת בכך שקיבלה את אזהרת הוצל"פ, על אף האמור בתצהירו הנוסף של מר זמיר לפיו בצע למבקשת, דהן שירן, מסירה של אזהרת הוצל"פ ברח' בית לחם 49 ביום 19.2.07. המבקשת ציינה בבקשת הביטול כי היא עומדת על זכותה לחקור את השליח, אך בפועל לא הגישה כל בקשה לזימונו, ואי - זימון מצהיר שאינו בעל דין, משמע שתצהירו לא נסתר.

עפ"י כתב התביעה חדלה המבקשת 1 לשלם למשיב את דמי השכירות עבור תקופת השכירות החל מחודש 7/06 ועד 10/06 כולל, וזאת בנוסף לפיצוי בגין איחור בפינוי, וכן חובות נוספים לועד הבית, חוב גז וסך נוסף בגין ניתוק הגז. (אישורים צורפו לכתב - התביעה). המבקשת 3 טוענת בתצהירה כי למשיב שולם שכ"ד עבור כל חודשי השכירות וכן נמסר לו כסף לתשלום החובות. ואולם בעוד שהמבקשת צירפה לתצהירה צילומי אישורים שקיבלה מהמשיב על תשלום דמי שכירות לחודשים דצמבר 2005, וכן ינואר עד יוני 2006 כולל, הרי שלא צורפו אישורים על תשלום דמי שכירות החל מחודש 7/06 ואילך עד למועד פינוי הדירה ביום 15.5.07 ועד בכלל.

התביעה אמנם הוגשה ביום 17.10.06 לגבי דמי שכירות שלא שולמו עד אז, אך נראה שדמי השכירות לא שולמו במשך שבעה חודשים נוספים. אמה של המבקשת טוענת בתצהיר כי שכה"ד שולם בהזדמנויות שונות גם לחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2006, אך לא צירפה כל אישור ו/או אסמכתא לתשלומים אלה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני מחליטה כי פסה"ד נגד המבקשת 3 יבוטל בתנאי שתפקיד בקופת ביהמ"ש תוך 30 יום מהמצאת החלטה זו לידיה סכום במזומן של 5,000 ש"ח.

עם ביצוע ההפקדה יבוטל פסה"ד, תינתן למבקשת רשות להתגונן והתביעה תידון בסדר דין מהיר.

בהעדר הפקדה תידחה הבקשה, פסה"ד יעמוד על כנו והליכי הוצל"פ יימשכו כסידרם נגד המבקשת ע"י המשיב.

הוצאות הבקשה תיפסקנה עפ"י תוצאות התביעה.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום א' בשבט, תשס"ח (8 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.