החלטה בתיק בשא 11802/05

1.         בפני בקשה מטעם הנתבעים למינוי מומחה בתחום הרפואה הפנימית, אשר יבדקו את התובעת, יקבע את נכויותיה שאינן קשורות לתאונה וכן יקבעו אם קיימת אפשרות לקיצור תוחלת חייה של התובעת בעקבות נכויות אלו.

התובעת, ילידת 1925, אשר נפגעה בתאונת דרכים ביום 18.09.00, נבדקה זה מכבר על ידי פרופ' בנטל, כמומחה רפואי מוסכם מטעם הצדדים,  בתחום הנוירופסיכיאטריה. פרופ' בנטל קבע  כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור 70% בגין הליקויים הקוגניטיביים והדמנציה שהתפתחה בעקבות התאונה. 

2.         במענה לשאלות ההברה שהופנו אליו, קבע פרופ' בנטל  -

"עקרונית אינני רואה קשר בין התאונה ותוצאותיה לבין נפילתה. ידוע כי אנשים בגילה נוטים בנפילות קלות לשברים בצוואר הירך או ירך. עקרונית יש להפנות גם שאלה לאורתופד האם לאחר ניתוח החלפת צוואר ירך קיימת נטייה מוגברת לשברים בירך בו הוחלף פרק צוואר הירך".

בקשתם של הנתבעים הוגשה לאור עמדתו של פרופ' בנטל, ולאור טענתם כי המשיבה הייתה והנה אישה ידועת חולי עוד מס' שנים לפני קרות התאונה דנן. המשיבה סובלת ממחלת הסוכרת ובעיות הנובעות מלחץ דם גבוה, סחרחורות, חרדות נוירוטיות, בעיות אורטופדיות שונות ובעיות לב.

הנתבעים צירפו לבקשתה מסמכים רפואיים, מהם עולה, כי לתובעת היסטוריה עשירה של בעיות רפואיות שונות עובר לתאונה.

3.         התובעת-המשיבה,  מתנגדת לבקשה. לטענתה על פי תקנה 3 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התש"ז 1986 (להלן: " תקנות המומחים"), המועד להגשת בקשה למינוי מומחים, על ידי נתבע, הוא בעת הגשת כתב ההגנה.  עוד טענה התובעת כי הבקשה הוגשה במועד מאוחר ובשיהוי בלתי סביר במטרה להאריך את ההליכים בתיק.

דיון:

4.         בטרם אדון בבקשת הנתבעים לגופה, אתייחס לטענותיה של התובעת בדבר מועד הגשת הבקשה.

במקרה לפנינו הוגשה הבקשה במהלך קדם המשפט, ונראה כי זה הוא המועד הנכון לדון בבקשה מעין זו כאמור בתקנה 143 (1)  לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, הקובעת, כי בק.מ ביהמ"ש  יברר "... מה הן השאלות שהם באמת שאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין;ולערוך רשימת פלוגתאות".

אכן, ראוי היה כי הנתבעים יגישו בקשה זו בשלב מוקדם יותר וזאת בהתייחס לכך שהתיק מתנהל כבר משנת 2001, ולאור גילה ומצבה הרפואי של התובעת. למרות האמור, לא שוכנעתי כי השיהוי בהגשת הבקשה די בו כדי לחסום בפני המבקשים את הדרך להוכחת טענותיהם.

לגופו של עניין, נתבע רשאי לבקש מינוי מומחה רפואי לקיצור תוחלת חייו של נפגע.  כמו כן, התקנות מאפשרות לנתבע לבקש מינוי מומחה רפואי, גם בתחום רפואי אחר שיש לו השלכה על התובענה מבחינת ההיבט הרפואי, ולאו דווקא על עניין הנכות הרפואית הישירה כתוצאה מהתאונה (בר"ע (ירושלים) 348/04 שלומית בן חמו נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ, תק - מח 2004 (4) 559).

משקיימת ראיה לאפשרות המועלית בבקשה לקיומה של נכות שלא בקשר עם התאונה בית המשפט יענה לבקשה. כך נקבע בברע"א 8769/99 הפניקס הישראלי חברה לביטוח נגד אור בן יאיר, פ"דנד (2) 460, בעמוד 463 נאמר:

"...לעניין מינוי מומחה רפואי, להוכחת נושא רפואי, הנוגע לנפגע החי, כבר פסק בית המשפט כי אין מקום לדחות בקשה למינוי כזה, כאשר קיימת ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה (רע"א 1338/90 שיק נגד מטלון ואח', פ"ד מד (2) 216, מפי השופט אור). נראה כי העקרונות שנקבעו בהלכת שיק יפים גם לבקשת נתבע המבקש להוכיח את הטענה, כי מקצת מן המגבלות שהנפגע היה צפוי לסבול מהן אינן קשורות כלל לתאונה נשוא התובענה ...".

זאת ועוד נראה כי מדובר בדרך אחת ויחידה הפתוחה בפני הנתבע מקום בו הוא מבקש להוכיח קיצור תוחלת חיים אצל הנפגעת, קיצור שאינו נובע דווקא מן התאונה והיא לבקש מינוי מטעם בית המשפט (א. ריבלין, תאונות הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, הוצאת גדין, ע"מ 591). כך ראוי ללמוד מלשון סעיף 6א לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים התשל"ה- 1975, וכך יש ללמוד מן הכתוב בתקנות שהותקנו על פיו (רע"א 8769/99 הנ"ל).

ומן הכלל אל הפרט; במקרה שבפנינו, נחה דעתי כי ראשית ראיה כנדרש נמצאה בתיעוד שהוצג לבית המשפט ודי בה כדי להצדיק מינוי מומחה בתחום הרפואה הפנימית על פי המבוקש.

מכיוון שהתיק קבוע לשמיעת הוכחות ליום 2.4.06 שעה 10:00 יעשו הצדדים כל שביכולתם על מנת שחוות דעת המומחה תמסר במועד קרוב. לא תהיינה דחיות נוספות.

5.         לאור האמור, אני ממנה את פרופ' אוליבן מבית החולים בני ציון  כמומחה בתחום הרפואה הפנימית על מנת שיקבע את שיעור נכויותיה של התובעת שאינן קשורות לתאונה בתחום הרפואה הפנימית, וכן  על מנת שיחווה דעתו האם כתוצאה מנכותה שאינה קשורה לתאונה  ישנה אפשרות לקיצור תוחלת חיים. 

הנתבעים ישאו בעלות שכרו של המומחה.

לאור האמור, המועדים להגשת תצהירי עדות ראשית יהיו כדלקמן: